ממלכת הזוהר › זוהר › ספר הבהיר › מאמר 4: ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך׳- נשיאת כפים, עשרה מאמרות והאור הגנוז

׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך׳- נשיאת כפים, עשרה מאמרות והאור הגנוז

ספר הבהיר · מאמר 4 · 40 פסקאות

  1. ׳דור הולך ודור בא׳- דור שכבר בא
    מאי דור דור אמר ר' פפייס ׳דור הולך ודור בא׳ ואמר רבי עקיבא דור בא שכבר בא: לדף הפיסקה
  2. בגדים שהופשטו ונרחצו- שכבר באו לעולם ולבשום אחרים לפניהם
    משל למה"ד למלך שהיו לו עבדים והלבישן כפי יכלתו בגדי משי ורקמה, קלקלו השורה, השליכן ודחפן מעליו והפשיטן בגדיו והלכו להם, לקח הבגדים ורחצן היטב עד שלא נותר בהן שום סיג… לדף הפיסקה
  3. ׳וישא אהרן את ידיו׳ אחר הקרבן- שהמקרב לעליונים מייחדן בעד העם
    אמר ר' אמוראי מאי דכתיב ׳וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם, וירד׳, והרי כבר ירד, אלא ׳וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים׳ ואח"כ ׳וישא אהרן את ידיו אל העם׳, נשיאות זו למה, לפי… לדף הפיסקה
  4. עשר אצבעות שכנגד עשר ספירות- תרי"ג אותיות שבדברות, וט׳ שאינה בכללן
    ומאי טעמא בנשיאות כפים וליברוך להון בברכה, אלא משום דאית בידים עשר אצבעות, רמז לעשר ספירות שבהם נחתמו שמים וארץ, ואותם העשרה כנגד עשרת הדברות, ובכלל אותן י' נכללו תרי"ג… לדף הפיסקה
  5. טעם שנקראו ספירות- ׳השמים מספרים כבוד אל׳
    ואמאי קרי ליה ספירות, משום דכתיב ׳השמים מספרים כבוד אל׳: לדף הפיסקה
  6. שלוש ממשלות- אור, וחיות הקודש והאופנים המכתירים בשלוש קדושות
    ומאי ניהו, תלתא אינון, ובכללן שלשה חיילות ושלשה ממשלות, הממשלה הראשונה אור, ואור החיים של מים, הממשלה השניה חיות הקודש והאופנים וגלגלי המרכבה וכל גדודיו של הקב"ה מברכין… לדף הפיסקה
  7. שלוש קדושות ולא ארבע- שכל קדושה של מעלה משולשת
    ומאי ניהו שלש קדושות ולא ארבע, מפני שקדושת מעלה שלש שלש, דכתיב ה' מלך ה' מלך ׳ה' ימלוך לעולם ועד׳, וכתיב יברכך ה' יאר ה' ישא ה', וכתיב ה' ה' והשאר של מדות ה' שלישי מה… לדף הפיסקה
  8. ׳קדוש קדוש קדוש׳- כתר עליון, שורש האילן, והדבק ומיוחד בכולם
    ומאי הוי ׳קדוש קדוש קדוש׳ ואחר כך ׳ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו׳ אלא קדוש כתר עליון, קדוש שורש האילן, קדוש דבק ומיוחד בכלם ׳ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו׳: לדף הפיסקה
  9. הדבק והמיוחד- שכשהבנים עושין רצונו משביע אבות ובנים כאחד
    ומאי ניהו קדוש שהוא דבוק ומיוחד, אלא למה"ד למלך שהיו לו בנים ולבנים בנים, בזמן שבניהם עושים רצונו נכנס ביניהם ומעמיד הכל ומשביע הכל ומשפיע להם טובה כדי שישבעו האבות… לדף הפיסקה
  10. ׳מלא כל הארץ כבודו׳- ארץ עליונה שכנגד ארץ ישראל, מלאה חכמה
    ומאי ניהו ׳מלא כל הארץ כבודו׳ , אלא כל אותה ארץ שנבראת ביום הראשון שהיא למעלה כנגד ארץ ישראל מליאה מכבוד השם, ומאי ניהו, חכמה דכתיב כבוד חכמים ינחלו, ואומר ׳ברוך כבוד… לדף הפיסקה
  11. מטרוניתא שבחדר- ׳ברוך כבוד ה׳׳ בכל מקום שהיא
    ומאי הוי כבוד ה' זה, משל למה"ד למלך שהיתה לו מטרוניתא בחדרו שכל חיילותיו משתעשעין בה, והיו לה בנים ובאים בכל יום לראות פני המלך ומברכין אותו, אמרו לו אמנו אנה היא, אמר… לדף הפיסקה
  12. ׳ממקומו׳ שאין יודע מקומו- בת מלך שבמעשיה יאיר העולם
    ומאי דכתיב ממקומו, מכלל דליכא דידע את מקומו, משל לבת מלך שבאה מרחוק ולא ידעו מאין באה, עד שראו שהיא אשת חיל נאה והגונה בכל מעשיה, אמרו זאת ודאי מצד האור נלקחה, כי… לדף הפיסקה
  13. חתיכת שדה שאינה דבקה בגן- שנפתח לה מקום להשקותה לבדה
    וכי אין כבוד ה' זה אחת מצבאותיו, לא גרע, אמאי מברכין ליה, אלא משל למה"ד לאיש שהיה לו גן נאה וחוץ לגן בקרוב ממנו חתיכת שדה נאה עשה בו גינה נאה השקה את הגן בתחלת שקיותו… לדף הפיסקה
  14. כבוד ולב אחד הם- זה על שם פעולת מעלה וזה שלמטה
    אמר רבי רחומאי כבו"ד ול"ב הרי הם אחד, אלא שהכבוד נקרא על שם פעולת מעלה, ולב נקרא על שם פעולת מטה, והיינו כבוד השם והיינו לב השמים: לדף הפיסקה
  15. ׳כאשר ירים משה ידו׳- שכל אב נמדד במדתו, חסד לאברהם ופחד ליצחק
    אמר ר' יוחנן מאי דכתיב ׳והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל׳ ׳וכאשר יניח ידו וגבר עמלק׳, מלמד שהעולם מתקיים בשביל נשיאת כפים, מאי טעמא, משום דאותו כח שניתן ליעקב אבינו… לדף הפיסקה
  16. חסד שהוא תורה- ׳בלא כסף ובלא מחיר׳, בזכות אברהם הגומל
    ומאי ניהו חסד, היינו תורה דכתיב ׳הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף׳, הוא כסף דכתיב ׳לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב׳, יאכילכם תורה וילמדכם כי כבר… לדף הפיסקה
  17. ׳יין וחלב׳- פחד וחסד, ויעקב שזכה למדת אמת שהיא שלום
    מהו יין וחלב, ומה ענין זה אצל זה, אלא מלמד שהיין הוא פחד וחלב הוא חסד, ומפני מה הזכיר יין תחילה, מפני שהוא קרוב אלינו יותר, יין וחלב סלקא דעתך, אלא אימא דמות יין וחלב,… לדף הפיסקה
  18. תורת אמת המעמדת עשרה מאמרות- ורמז עשר האצבעות שבנשיאת כפים
    ומאי ניהו תורת אמת, דבר שמורה על אמיתות העולמים ופעולתו במחשבה והוא מעמיד עשרה מאמרות שבהם עומד העולם והוא אחד מהם, וברא באדם כנגד אותם עשרה מאמרות עשר אצבעות ידים,… לדף הפיסקה
  19. נשיאת כפים לרום שמים- שהיודעים סוד השם נענים מיד
    שאלו לו תלמידיו למי נושאין כפים, אמר להם לרום השמים, מנא לן, דכתיב ׳נתן תהום קולו רום ידהו נשא׳, הא למדת שאין נשיאת כפים אלא לרום שמים, וכשיש בישראל משכילים ויודעים את… לדף הפיסקה
  20. ׳אז׳- שאין קוראין לאל"ף לבדה, ונשארו שבע מן העשרה
    מאי ניהו אז, אלא מלמד שאין רשות לקרוא לאל"ף לבדה אלא על ידי שנים האותיות הדבקים בה היושבים ראשונה במלכות, ועם האל"ף הם שלשה ונשארו שבע מעשרה מאמרות, והיינו ז' דכתיב ׳אז… לדף הפיסקה
  21. ראשון שבעשרה- כתר עליון, ׳ולא אנחנו עמו׳ ולאל"ף אנחנו
    מאי ניהו עשרה מאמרות, ראשון כתר עליון ברוך ומבורך שמו ועמו, ומי עמו, ישראל, דכתיב ׳דעו כי ה' הוא אלהים הוא׳ עשני ולא אנחנו עמו, ולאל"ף אנחנו, להכיר ולידע אחד האחדים… לדף הפיסקה
  22. שני- חכמה, ׳ראשית דרכו׳ ואין ראשית אלא חכמה
    שניה, חכמה, דכתיב ׳ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׳, ואין ראשית אלא חכמה דכתיב ראשית חכמה יראת ה': לדף הפיסקה
  23. שלישי- מחצב התורה, ׳ואין צור׳ ואין צייר כאלהינו
    שלישי, מחצב התורה, אוצר החכמה, מחצבה רוח אלהים, מלמד שחצב הקב"ה כל אותיות התורה וחקקו ברוח, ועשה בו צורותיו, והיינו דכתיב ואין צור כאלהינו, ואין צייר כאלהינו: לדף הפיסקה
  24. רביעי- צדקות וחסדים, והיא ימינו של הקב"ה
    שלישי הוי רביעי מאי, רביעי הם צדקת ה' וזכיותיו וחסדיו עם כל העולם, והיינו ימינו של הקב"ה: לדף הפיסקה
  25. חמישי- אשו הגדולה שהיא שמאלו, וחיות הקודש שגביהן מלאות עינים
    חמישי מאי, חמישי אשו הגדולה של הקב"ה שנאמר ׳ואת האש הגדולה הזאת לא אראה עוד ולא אמות׳, והיא שמאלו של הקב"ה, ומאי ניהו הם חיות הקודש והשרפים הקדושים מימינם ומשמאלם, הם… לדף הפיסקה
  26. ששי- כסא הכבוד שהוא בית העולם הבא ומקומו בחכמה
    ששי, כסא הכבוד המעוטר המוכלל המהולל המאושר, הוא בית העולם הבא, ומקומו בחכמה דכתיב ׳ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׳: לדף הפיסקה
  27. שני אורות גדולים- אחד גנוז לצדיקים, ומן השני ל"ב נתיבות לעולם הזה
    ואמר ר' יוחנן שני אורים גדולים היו שנאמר ויהי אור, ועל שניהם נאמר כי טוב. ולקח הקב"ה האחד וגנזו לצדיקים לעתיד לבא והיינו דכתיב ז ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים… לדף הפיסקה
  28. ׳חביון עוזו׳- אור שנצפן, והנשאר ׳פעלת לחוסים בך׳
    וכתיב ׳קרנים מידו לו ושם חביון׳ עוזו, מאי חביון עוזו, אלא אותו האור שגנז והחביא שנאמר ׳אשר צפנת ליראיך׳, וזה שנשאר לנו ׳פעלת לחוסים בך׳, אותם שחוסים בצלך בעוה"ז ושומרים… לדף הפיסקה
  29. ׳נר מצוה ותורה אור׳- חדר צנוע שאינו נראה אלא בנר, ותורה שבכתב המפרשת
    אמר רבי רחומאי מלמד שהיא אורה לישראל ותורה אורה דכתיב ׳כי נר מצוה ותורה אור׳, ואמרינן נר זו מצוה ואורה זו תורה שבעל פה, ואור זו תורה שבכתב אלא מתוך שכבר מתקיים האור קרי… לדף הפיסקה
  30. ׳דרך חיים תוכחות מוסר׳- שהעוסק במעשה מרכבה אי אפשר שלא יכשל
    אמר רבי רחומאי מאי דכתיב ׳ודרך חיים תוכחות מוסר׳, מלמד שכל הרגיל במעשה בראשית ובמעשי מרכבה אי אפשר שלא יכשל שנאמר ׳והמכשלה הזאת תחת ידך׳. דברים שאין אדם יכול לעמוד בהן… לדף הפיסקה
  31. חיים שהם תורה- קבלת יסורים מאהבה, ׳וישר משפטיך׳
    ד"א חיים זו תורה שנאמר ובחרת בחיים, וכתיב כי היא חייך ואורך ימיך, ומי שרוצה לזכות בה ימאס בהנאת הגוף ויסבל עול מצות, ואם באו עליו יסורים יקבלם מאהבה, ואל יאמר הואיל… לדף הפיסקה
  32. כתר שהוא כסא- כלי שפעמים בראש ופעמים בזרוע כקמיע
    אמרת כסאו, והא אמרינן זה כתרו של הקב"ה, כדאמרינן בשלשה כתרים נכתרו ישראל כתר כהונה וכתר מלכות וכתר תורה על גביהם. משל למה"ד למלך שהיה לו כלי נאה ומבושם ואוהבו מאד,… לדף הפיסקה
  33. שביעי- ערבות שהוא ׳שא מים׳, ומכניס שלום בין האש למים
    ומאי שביעי, היא ערבות שמים ולמה נקרא שמים אלא שהוא עגול כמו ראש, ומלמד שמים מימינו ואש משמאלו והוא באמצע, והוא שא מים מאש וממים, ומכניס שלום ביניהם, בא האש ומצא צדו מדת… לדף הפיסקה
  34. שביעי הנחשב לשניים- היכל הקודש הנושא את כולם, מחשבה שאין לה סוף
    שביעי אינו אלא ששי, אלא מלמד שכאן היכל הקודש והוא נושא את כולם ונחשב לשנים, והוי שביעי, ומאי הוא, המחשבה שאין לה סוף ותכלית, וכך המקום הזה אין לו סוף ותכלית: לדף הפיסקה
  35. מזרח שממנו הזרע- ׳ממזרח אביא זרעך׳ בזמן שישראל טובים
    שביעי הוי מזרחו של עולם, ומשם בא זרעם של ישראל, כי חוט השדרה משוך מן המח של אדם, ובא לאמה ומשם הוא הזרע, דכתיב ממזרח אביא זרעך, כשישראל טובים מזה המקום אביא זרעך,… לדף הפיסקה
  36. ׳ממערב אקבצך׳- שם מתערב כל הזרע, כלה המצנעת את עושר בית אביו
    ומאי דכתיב ממערב אקבצך, מאותה המדה שנוטה תמיד למערב, למה איקרי מערב מפני ששם מתערב כל הזרע, משל למה"ד לבן מלך, שהיה לו כלה נאה וצנועה בחדרו, והיה לוקח מבית אביו עושר… לדף הפיסקה
  37. צדיק יסוד הנפשות- שהוא מכריע בין שלוש שלמעלה לשלוש שלמטה
    שמיני מאי הוי, יש לו להקב"ה צדיק אחד בעולמו והוא חביב לו מפני שמקיים כל העולם כולו והוא יסודו, והוא מכלכלו והוא מצמחו ומגדלו ומשמרו, אהוב וחביב למעלה, אהוב וחביב למטה,… לדף הפיסקה
  38. טעם שנקרא שביעי- שכל יום פועל בכוח מאמרו, ובשביעי גדלה נשמתן
    ומ"ט אקרי שביעי וכי היה בשביעי, לא, אלא מפני שהקב"ה שבת בשבת, באותה המדה דכתיב ׳כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׳, מלמד שכל יום ויום יש לו… לדף הפיסקה
  39. שבע גנות ומעין באמצע- שמשקה את הלב והלב משקה את כולם
    ומה הוי שביתה זו דלית בה מלאכה והוי הנחה דכתיב שבת, משל למה"ד למלך שהיה לו שבעה גנות ובגן האמצעי מעין נובע ממקור חיים, ג' מימינו וג' משמאלו, ומיד שפועל פעולה זו או… לדף הפיסקה
  40. עולם הבא שכבר בא- שביעית האור שניתנה, והשאר צפון ליראיו
    ישב ר' ברכיה ודרש מאי האי דאמרינן כל יומא העולם הבא, ולא ידעינן מאי קאמרינן, העוה"ב מתרגמינן עלמא דאתי, מאי עלמא דאתי, מלמד שקודם שנברא העולם עלה במחשבה לבראות אור גדול… לדף הפיסקה