ממלכת הזוהר › זוהר › ספר הבהיר › מאמר 3: ׳ויקחו לי תרומה׳- מצורות האותיות עד ע"ב השמות ואילן הכוחות

׳ויקחו לי תרומה׳- מצורות האותיות עד ע"ב השמות ואילן הכוחות

ספר הבהיר · מאמר 3 · 40 פסקאות

  1. שורש השי"ן המעוקם- ענף שנטעוהו ישוב שורש, וכוח לכל אבר
    כגון מאי, כגון שרש דשי"ן, דומיא דשרש האילן, ושורש כל האילן הוא מעוקם, ושי"ן בתרא מאי עבידתיה, ללמדך שאם תקח ענף ותטעהו ישוב שרש, זיי"ן מאי עבידתיה, כמנין ימי השבוע,… לדף הפיסקה
  2. שבעת אברי האדם- ׳כי ששת ימים עשה׳ ולא ׳בששת׳, שלכל יום כוחו
    ומאי איברים שבע שיש באדם, דכתיב ׳כי בצלם אלהים עשה את האדם׳, וכתיב ׳בצלם אלהים ברא אותו׳, בכל איבריו ובכל חלקיו, והא אמרינן ו' למה הוא דומה לעוטה אור כשלמה , דהא ו'… לדף הפיסקה
  3. נו"ן- חוט השדרה המריק מן המוח, כפופה יסוד וארוכה כלולה משניהם
    ומאי נו"ן, ללמדך שהמוח הוא עיקר חוט השדרה, ומשם הוא שואף תמיד, אלמלא חוט השדרה לא יתקיים המוח, ובלי מוח לא יתקיים הגוף, כי כל הגוף הוא לצורך המוח, ואם לא יתקיים כל הגוף… לדף הפיסקה
  4. מ"ם פתוחה וסתומה- בטן שעשויה כמין ט, מבפנים או מבחוץ
    מ"ם פתוחה, מאי מ"ם פתוחה, כלולה מזכר ונקבה, מ"ם סתומה מאי, עשויה היא כמין בטן מלמעלה, והא אמר רבי רחומאי, הבטן כמין ט, ההוא דאמר כמין ט בפנים, אנא דאמרו כמין ט בחוץ: לדף הפיסקה
  5. מ"ם שהיא מים- סתומה זכר, ואינה מולידה אלא בפתוחה
    ומאי מ"ם, אל תקרי מ"ם אלא מים מה המים הללו לחים אף הבטן לח לעולם, ולמה מ"ם פחותה כלולה מזכר ונקבה וסתומה זכר, ללמדך שעיקר המ"ם הוא זכר, והוסיפה פתוחה לשם נקבה, ומה הזכר… לדף הפיסקה
  6. ׳לפני שמש ינון שמו׳- שני נוני"ן, שאין הולדה אלא בזכר ונקבה
    ומה ראית לרבות מ"ם בפתיחה וסתימה, משום דאמרינן אל תקרי מ"ם אלא מים, והאשה קרה על כן צריכה להתחמם בזכר, ומה ראית לרבות נו"ן כפופה וארוכה דכתיב לפני שמש ינון שמו, משני… לדף הפיסקה
  7. אוזן ועין שאינן שבעות- ששתיהן שואבות מן המחשבה
    כתיב ׳ולא תמלא אזן משמוע׳, וכתיב ולא ׳תשבע עין לראות׳, מלמד ששניהם שואבים מן המחשבה, ומאי מחשבה, מלך שצריכים לו כל מה שנברא העולם בעליונים ובתחתונים: לדף הפיסקה
  8. ׳עלה במחשבה׳ ולא ירד- שאין ירידה במה שאין לו תכלית וסוף
    ומאי הוה הא דאמרינן עלה במחשבה, ולא אמרינן ירד, דהא אמרינן המסתכל בצפיית המרכבה ירד ואח"כ יעלה, התם משום דאמרינן המסתכל בצפיית המרכבה, וצפיית מתרגמינן סכותא ואמרינן… לדף הפיסקה
  9. זרקא וסגול- דבר הנזרק ואחריו סגולת מלכים ומדינות
    ישב רבי אמוראי ודרש מאי דכתיב סגול, אלא סגולה שמה כדאיתא לעיל, בתר זרקא, מ"ט זרקא, כשמו כן הוא דהוא נזרק כגון דבר הנזרק ובתריה אתיא סגולת מלכים והמדינות: לדף הפיסקה
  10. ׳ברוך כבוד ה׳ ממקומו׳- תגא העולה לראש קונה שמים וארץ
    ומ"ט זרקא, דכתיב ׳ברוך כבוד ה' ממקומו׳, מכלל דליכא דידע את מקומו, ואמרינן שם אתגא ואתיא לראש קונה, דכתיב קונה שמים וארץ, וכד אזלא הוי כזרקא וסגולה אבתריה והוי בראש כל… לדף הפיסקה
  11. תגא שבסוף התיבה- ׳אבן מאסו הבונים׳ העולה עד מקום מחצבה
    ומאי טעמא היא בסוף התיבה ואינה בראשה, ללמדך שאותה תגא עולה עד למעלה למעלה, ומאי משמע דהאי תגא אבן יקרה היא מכוללת ומעוטרת דכתיב ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳, ועולה… לדף הפיסקה
  12. ל"ב נתיבות הגן- שומר שהעמיד שומרים, שלא יאמרו כילי הוא המלך
    ועוד אמר מאי טעמא אנו מטילין תכלת בציצית, ומאי טעמא שלשים ושתים, משל למה ה"ד למלך שהיה לו גן נאה ולו ל"ב נתיבות ושם שומר עליהם והודיע לו לבדו אותן הנתיבות, א"ל שומרם… לדף הפיסקה
  13. טעם התכלת- חותם המלך וחותם הבת, ׳ה׳ ישמרך מכל רע׳
    ומ"ט דתכלת, אמר השומר שמא יאמרו השומרים האלה הגן שלנו הוא, נתן להם סימן, ואמר להם ראו זה סימן של מלך שהוא שלו הגן הזה ואלה הנתיבות הוא תקנם ואינם שלי, והנה חותמו, משל… לדף הפיסקה
  14. ע"ב שמות שנקבעו בשבטים- י"ב מנהיגים ובכל אחד ששה כוחות
    ישב ר' אמוראי ודרש מאי דכתיב ׳הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך׳, מלמד שע"ב שמות יש לו להקב"ה וכולם קבעם בשבטים דכתיב ׳ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על… לדף הפיסקה
  15. אילן בעל י"ב גבולי אלכסון- ל"ו כוחות בתלי ובגלגל ובלב, ויתרון הארץ
    ואילן אחד יש לו להקב"ה ובו שנים עשר גבולי אלכסונין גבול מזרחית צפונית, גבול מזרחית דרומית, גבול מזרחית רומית, גבול מזרחית תחתית, גבול מערבית דרומית, גבול מערבית צפונית,… לדף הפיסקה
  16. הארץ שממנה נחצבו שמים- ים החכמה שכנגדו התכלת שבציצית
    ומאי ניהו ארץ שנחצבה ממנו שמים והוא כסאו של הקב"ה, והוא אבן יקרה, והוא ים החכמה וכנגדה תכלת בציצית, דאמר ר' מאיר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים… לדף הפיסקה
  17. ׳ויקחו לי תרומה׳- הרימוני בתפילותיכם, וצדיקים שהלב מתפרנס מהם
    ישב ר' ברכיה ודרש מאי דכתיב ׳ויקחו לי תרומה׳, הרימו אותי בתפלותיכם ' ומי, אותו שנדבו לבו להמשך מן העוה"ז, כבדוהו כי בו אני שמח שיודע שמי, וממנו ראוי לקחת את תרומתי… לדף הפיסקה
  18. ישראל שנטלו גוף האילן ולבו- ׳לו לב׳, וצורה שומרת לכל נתיב
    וכל הצורות הקדושות ממונות על כל האומות וישראל קדושים נטלו גוף האילן ולבו, מה לב שהוא הדר פרי הגוף, אף ישראל נטלו פרי עץ הדר, מה אילן תמר ענפיו סביביו ולולבו באמצע אף… לדף הפיסקה
  19. ׳וישכן מקדם לגן עדן׳- נתיבות שקדמו לכרובים וללהט החרב
    ומאי ניהו צורות, דכתיב ׳וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים׳, ומאי ׳וישכן מקדם לגן עדן׳, וישכן באותם הנתיבות שקדמו לאותו מקום הנקרא… לדף הפיסקה
  20. ׳ואתה תשמע השמים׳- ששמו נקרא עליהם, וכוחן קדם לצורות
    ומנלן דשמים הקדוש ברוך הוא, דכתיב ואתה תשמע השמים, אטו שלמה התפלל אל השמים שישמעו תפלתם, אלא אותו שנקרא שמו על השמים דכתיב ׳השמים ושמי השמים לא יכלכלוך׳, הרי שמו של… לדף הפיסקה
  21. תלי וגלגל ולב- שלושה שרים ובכל אחד י"ב, והם ל"ו שבהם נתקיים העולם
    ישב ר' ברכיה ודרש מה לולב דאמרינן אלא ל"ו מסור לל"ב, והאיך, א"ל שלשה שרים הם תלי וגלגל ולב, וכל אחד ואחד י"ב, חזרו בשלשה מנין ל"ו שבהם נתקיים העולם דכתיב וצדיק יסוד עולם: לדף הפיסקה
  22. עמוד ששמו צדיק- מתגבר בצדיקים וסובל את העולם, וממנו תרומה תחילה
    תנא עמוד אחד מן הארץ לרקיע וצדיק שמו על שם הצדיקים, וכשיש צדיקים בעולם מתגבר ואם לאו מתחלש, והוא סובל כל העולם דכתיב צדיק יסוד עולם, ואם חלש לא יוכל להתקיים העולם, הלכך… לדף הפיסקה
  23. תרומה שהיא יו"ד- ׳העשירי יהיה קדש׳, וראשית שהיא יראה
    ד"א ׳ויקחו לי תרומה׳, ויקחו לקדש תרומה שהיא יו"ד והוא עשירי ומנלן דעשירי קדש דכתיב העשירי יהיה קדש לה', ומאי ניהו קדש, דכתיב ׳וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל וגו'׳,… לדף הפיסקה
  24. ׳קדש לי כל בכור׳- שני בקודש, ו׳שלח את האם׳ בכבוד אם העולם
    שאלו תלמידיו את ר' אליעזר רבינו מאי דכתיב ׳קדש לי כל בכור׳, וכי הוי הקב"ה בכור, א"ל אין ׳קדש לי כל בכור׳ אלא שני בקודש, ונקרא על שם ישראל דכתיב בני בכורי ישראל, כביכול… לדף הפיסקה
  25. ׳ואת הבנים תקח לך׳- עצרת שהיא אחת וסוכות שהוא בית
    ומאי ׳ואת הבנים תקח לך׳ , ר' רחומאי אומר אותם בנים שגדלה, ומאי ניהו שבעת ימי בראשית ושבעת ימי הסוכות, והיינו שבעת ימי השבוע שהם שבעה, איכא בנייהו שהם יותר קודש דכתיב… לדף הפיסקה
  26. תלי גלגל ולב- ׳קווצותיו תלתלים׳, בטן, ו׳עד לב השמים׳
    ישב ר' ברכיה ודרש מאי תלי, זה דמות שיש לפני הקב"ה דכתיב קווצותיו תלתלים, מאי גלגל, זה בטן, ומאי לב, דכתיב עד לב השמים, ובו כלולים ל"ב נתיבות פליאות חכמה: לדף הפיסקה
  27. ברכת כהנים- שלושה חיילים של כ"ד, והם ע"ב היוצאים מ׳ויסע ויבא ויט׳
    מאי דכתיב יברכך ה' וישמרך, ׳יאר ה' פניו אליך ויחנך׳, ׳ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום׳, זה שמו של הקב"ה המפורש, והוא שם בן שתים עשרה אותיות דכתיב הוי"ה הוי"ה הוי"ה מלמד… לדף הפיסקה
  28. גבריאל ומיכאל ואוריאל- שמתייחדים בשעה שישראל מקריבין קרבן
    ומי הם אלה השרים, מלמד ששלשה הם, שהגבורה שר על כל הצורות הקדושות מצד שמאל של הקב"ה והוא גבריאל, ומימיני שר על כל הצורות הקדושות והוא מיכאל, ובאמצע הוא האמת והוא אוריאל… לדף הפיסקה
  29. קרבן- שמקרב את הצורות, וניחוח לשון ירידה
    ואמאי אקרי קרבן, אלא מפני שמקרב הצורות הכחות הקדושות כדכתיב ׳וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׳, ואמר לריח ניחוח, ואין ריח אלא באף, ואין נשימה שהיא הריח… לדף הפיסקה
  30. ע"ב שמות בני שלוש אותיות- כסדר ובהיפוך, וששה לכל רוח
    השם היוצא מן השלשה פסוקים ויסע ויבא ויט אותיות הפסוק הראשון של ויסע כסדר הפסוק נסדרות בשם, ואותיות הפסוק השני בהיפך הפסוק נסדרות בשם, ואותיות הפסוק השלישי שהוא ויט כסדר… לדף הפיסקה
  31. שם בן י"ב אותיות- שנכתב על מצח אהרן ונמסר לאליהו בהר הכרמל
    ישב ר' אהילאי ודרש מאי דכתיב ה' מלך ה' מלך ׳ה' ימלוך לעולם ועד׳, אלא זהו השם המפורש שניתן בו רשות לצרף ולהזכיר דכתיב ׳ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם׳, והוא שם בן… לדף הפיסקה
  32. שנים עשר השמות המפורשים- כנגד השבטים, והם מעיינות החכמה
    ואלו הן השמות המפורשות היקרות והמפוארות שהם שתים עשרה ׳לשנים עשר שבטי ישראל׳ אהציצה"רון אכליתה"רון שמקת"רון דמושה"רון וצפצפסית"רון הורמי"רון ברחיה"רון ער"ש גדר"און… לדף הפיסקה
  33. י"ב צינורות שבמעין- שנקראו על שם הבנים, ושפעם תלוי בזכותם
    ישב ר' רחומאי ודרש מאי י"ב שבטי ישראל, אלא מלמד שי"ב שבטים יש לו להקב"ה, ומאי ניהו, מלה"ד למלך שהיה לו מעין נאה ולכל אחיו אין להם מים אחרים אלא מאותו המעיין, ואינן… לדף הפיסקה
  34. לשון שבט- דבר פשוט שאינו מרובע, שאין ריבוע רץ בתוך ריבוע
    ומאי לישנא דשבט, דבר פשוט הוא שאינו מרובע, מ"ט, דלית אפשר מרובע בגו מרובע אחר, אלא עיגולה בגו ריבועא רהטי, ואי מרובע בגו ריבועא לא רהטי: לדף הפיסקה
  35. הנקודה שהיא עיגול- כנשמה בגוף, שאין מילה נאמרת בלעדיה
    ומאי ניהו עיגולא, הדין נקודה דאורייתא דמשה דאינהו כולהו עיגולא ודמיין באתוותא כנשמתא דחיי בגופיה דאינש דלית אפשר ליה למיתי כל היכא דלית קיימא בגויה, ולא למנקט מימרא… לדף הפיסקה
  36. אתוון מרובעות המתקיימות בנקודה- הבאה דרך הצינורות בריח הקרבן
    וכל נקודה עיגולא, וכל אתיא רבועא, ומתקיימא אתיא בנקודה ואינון חייהון, והדין נקודה אתיא דרך הצינורות להדין אתיא על ידי ריח הקרבן ומיד יורד דכתיב ריח ניחוח לה', שיורד… לדף הפיסקה
  37. ׳ה׳ איש מלחמה׳- ׳מארי נצחן קרבייא׳, ואל"ף שהיא היכל הקודש
    אמר רבי יוחנן מאי דכתיב ׳ה' איש מלחמה ה' שמו׳, אלא איש הוי סימן כדמתרגמינן ה' איש מלחמה ה' מארי נצחן קרבייא, ומאי ניהו מארי, אל"ף ראשונה היכלא קדישא, היכלא קדישא סלקא… לדף הפיסקה
  38. יו"ד ושי"ן- עשרה מאמרות שהם תורת אמת, ושורש האילן
    יו"ד, בעשרה מאמרות שנברא בהן העולם, ומאי ניהו היינו תורת אמת שכוללת כל העולמים, ושי"ן מאי הוי, א"ל שרש האילן, דשי"ן הוי כעין שרש האילן: לדף הפיסקה
  39. אילן שהוא כוחות זה על גב זה- מימיו חכמה, ופריחתו על ידי ישראל
    ומאי הוי אילן דאמרת, א"ל כוחותיו של הקב"ה זה על גב זה, והן דומין לאילן, מה אילן זה על ידי המים מוציא פירות אף הקב"ה על ידי המים מרבה כחות חאילן, ומאי ניהו מים של הקב"ה,… לדף הפיסקה
  40. שכינה שנקראת צדק- ׳צדק ילין בה׳, וניתנה לדוד ולציון
    ומנלן דשכינה אקרית צדק דכתיב ׳רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׳, וכתיב ושחקים יזלו צדק, וצדק זהו שכינה דכתיב צדק ילין בה, וצדק נתן לדוד דכתיב ׳ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון… לדף הפיסקה