ממלכת הזוהר › זוהר › ספר הבהיר › מאמר 5: ׳מצפון תפתח הרעה׳- מיצר הרע שבצפון עד חטא אדם הראשון

׳מצפון תפתח הרעה׳- מיצר הרע שבצפון עד חטא אדם הראשון

ספר הבהיר · מאמר 5 · 40 פסקאות

  1. ׳ויורהו ה׳ עץ׳- עץ החיים שהסירו השטן, ומיעוטו במרה
    מאי דכתיב ׳ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים׳, וכי מה שבח היה בשבעים תמרים, באחת מקטני המקומות יש אלף, אלא זכו לדוגמתם ויש להם משל… לדף הפיסקה
  2. מדה ששמה רעה- ׳מצפון תפתח הרעה׳, ואזהרת הבת שלא תשב בטלה
    משל למה"ד למלך שהיתה לו בת נאה ואחרים מתאוים לה, ידע המלך בדבר ולא היה יכול להתקוטט עם המוציאים בתו לתרבות רעה, בא לביתו והזהירה, אמר לה בתי אל תחושו לדברי אלה האויבים… לדף הפיסקה
  3. יצר הרע שבצפון- שלא הורגל אלא בשמאל, ׳רע מנעוריו׳
    ומאי ניהו מדה אחת, היא צורת יד ולה שליחים הרבה ושמם של כולם רע רע, אך יש בהם קטן וגדול, והם מחייבים את העולם, כי תהו לצד צפון, ואין תהו אלא רע המתהא את העולם עד… לדף הפיסקה
  4. מה מרויח יצר הרע- ממונה על אוצר האבנים המהרס בתים, ושטן שמטה
    ומאי מרויח יצה"ר, משל למה"ד למלך שהפקיד פקידים על מדינות מלכותו ועל מלאכתו ועל סחורתו, ועל כל אחד ואחד ממונה, על אוצרות המאכל הטוב, ואחד ממונה על אוצר האבנים, באו כל… לדף הפיסקה
  5. מים שנעשו אבנים- תורה שהיתה כמים ונקבעה במקום קבוע
    שבעים תמרים מאי טעם אלא קבלו עליהם המצות כדכתיב ׳אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך׳, מיד ויבואו אלימה , מאי אלימה, אלי מה, ׳ושם שתים עשרה עינות מים׳, הקב"ה נתן להם בתחילה… לדף הפיסקה
  6. שבעים תמרים- שבעים קומות השואבות מן השתים עשרה, ואין טעם זה כזה
    מאי שבעים תמרים . מלמד ששבעים קומות יש לו להקב"ה ושואבים משתים עשרה פשוטות, מה המים האלו פשוטים אף הם פשוטים ומנא לן דתמר הוי קומה, דכתיב ׳זאת קומתך דמתה לתמר׳, ולא עוד… לדף הפיסקה
  7. האחד שאינו בכלל- בן שסירב לחלוק עם אחיו, והוא שר על תהו
    ואמרת שבעים תמרים שבעים קומות, והא אמרת שבעים ושתים, אלא שבעים ואחת הם וישראל שבעים ושתים אך אינם בכלל, והא אמרת שבעים, אלא האחד שר השטן, משל למה"ד למלך שהיה לו בנים,… לדף הפיסקה
  8. שמונה קצוות שבאדם- שמונת ימי מילה שאינם אלא שבעה
    ומאי ניהו שאמרת שמיני, מפני שבו נתחלו השמונה ובו נשלמו השמונה לחשבון, אך הוא בפעולה הוי שביעי, ומאי נינהו שנתחלו בן שמונת ימים דברית מילה ושמונה הם אינם אלא שבע, ומאי… לדף הפיסקה
  9. תשיעי ועשירי- שני אופנים זה כנגד זה, ׳והארץ הדום רגלי׳
    תשיעי מאי הוי, א"ל תשיעי ועשירי הם יחד זה כנגד זה, והאחד גבוה מחבירו ת"ק שנה, והם כעין שני אופנים, האחד נוטה לצד צפון והאחד נוטה לצד מערב והולכין עד הארץ התחתונה, ומאי… לדף הפיסקה
  10. ׳לנצח נצחים׳- נצח אחד ונצחים שנים, הרי שלושה
    מאי לנצח נצחים, אלא נצח חד הוי, ומאי ניהו, זה הנוטה למערב, ושני לו מאי הוי, זה הנוטה לצד צפון, ושלישי זה הוי של מטה, שלישי, והא אמרת שני אופני המרכבה, אלא אימא סוף… לדף הפיסקה
  11. שכינה למטה כשם שלמעלה- אב המסובב את שבעת בניו להעמידם
    אמרו לו תלמידיו מלמעלה למטה ידעינן, מלמטה למעלה לא ידעינן, אמר להו ולאו חד הוי מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, אמרו רבינו אינו דומה העולה ליורד שהיורד יורד במרוצה והעולה אינו… לדף הפיסקה
  12. אתרוג שנטעוהו בין הדקלים- שאין מין אחד לבדו מתקיים
    ומה הם הבנים, כבר אמרתי לכם ששבע צורות קדושות יש לו להקב"ה וכולם כנגדן באדם שנאמר ׳כי בצלם אלהים עשה את האדם׳, ׳בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקיבה ברא אותם׳, ואלו הן שוק… לדף הפיסקה
  13. ׳הדר׳ שהוא שם נקבה- שאין עולם תחתון מתקיים בלעדיה
    מאי הדר, היינו הדר הכל, והיינו הדר דשיר השירים דאמר בהו ׳מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות׳, והיינו על שם נקבה, ועל שמה נלקחה נקבה מאדם שאי אפשר… לדף הפיסקה
  14. ׳קודש קדשים׳- קודש לאותם שכנגד שש הקצוות
    ומאי ניהו שאמרת שיר השירים דהוא הדר, אין הדר הוא לכל ספרי הקודש, דאמר ר' יוחנן כל הספרים קדושים וכל התורה קודש ושיר השירים קודש קדשים, ומאי ניהו קדש קדשים. אלא קודש… לדף הפיסקה
  15. אתרוג שהוא ׳הדר׳- נפרד מן האגודה ואגוד עם כולם
    ומאי ניהו קודש, זה אתרוג שהוא הדר הכל, ולמה נקרא שמו הדר, אל תקרי הדר אלא הדר, זה אתרוג שהוא נפרד מאגד לולב ואין מצות לולב קיימת אלא בו, והוא גם כן אגוד עם הכל שעם כל… לדף הפיסקה
  16. לולב שכנגד חוט השדרה- ענף לשמאל ועבות לימין ועץ באמצע
    לולב כנגד מאי, כנגד חוט השדרה. וכן הוא אומר וענף עץ עבות, צריך הוא להיות ענפיו חופין את רובו, ואם אין ענפיו חופין את רובו אינו כלום, מפני מה, משל למה"ד לאדם שיש לו… לדף הפיסקה
  17. ערבי נחל שכנגד השוקיים- שהגדול למערב ומשם יונק כוחו
    ומאי וערבי נחל אלו כנגד שוקי אדם שהם שנים, ומאי ניהו לישנא דערבי נחל, משום דגדול שבהם הוי למערב ומשם יונק כחו, ושל צפון קטן ממנו מהלך ת"ק שנה, והוא ברוח צפונית מערבית,… לדף הפיסקה
  18. ׳כל הנחלים הולכים אל הים׳- ׳וממתנה נחליאל׳, ממקום שניתן ועד הים
    ד"א ערבי נחל, שפעמים מערבים פעולותם זה עם זה, ומאי וערבי נחל, הוי אומר על שם המקום שהם קבועים בו ששמו נחל דכתיב ׳כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא׳, ומאי ניהו ים… לדף הפיסקה
  19. עשרה גלגלים לעשרה מאמרות- עולם התלוי ברוח שאם תיפסק ייחרב
    תאנא עשרה גלגלים ועשרה מאמרות הם, וכל גלגל וגלגל יש לו מאמר, לא שהוא סובב בו אלא שהוא מסבבו, העוה"ז כהרדלא בעזקתא, מ"ט משום רוחא דמנשבא ביה וקאים בהכי, ואלמלא כליא רוחא… לדף הפיסקה
  20. שלושה גלגלים לעולם הזה- ׳וצדיק יסוד עולם׳ שהוא מדת יום השבת
    שלשה גלגלים יש לו לעוה"ז והאיך, העולם הזה נוטה לצד צפון ולדרום, היאך, צפונית מערבית דרומית, צפונית מערבית הוא גלגל הראשון הסובב עלינו, צפונית מערבית סלקא דעתך, אלא אימא… לדף הפיסקה
  21. ׳את שבתותי׳ ולא ׳שבתי׳- שאף הבנים שמחים ביום שמחת אביהם
    ומאי טעמא אמר את שבתותי תשמורו ולא אמר את שבתי, משל למה"ד למלך שהיתה לו כלה נאה, וכל שבוע ושבוע מזמינה יום אחד להיות עמו, והמלך יש לו בנים נאים ואוהבם, אמר להם הואיל… לדף הפיסקה
  22. זכור לזכר ושמור לכלה- ׳ומקדשי תראו׳ להישמר מן ההרהור
    ומאי טעמא זכור ושמור, זכור לזכר ושמור לכלה, ומאי טעמא ומקדשי תראו, שמרו עצמכם מהרהור, כי מקדשי קדש הוא, למה, ׳כי אני ה' מקדשכם׳ בכל: לדף הפיסקה
  23. ׳חי העולמים׳- שהברכה על השפעת החכמה אליו, והוא נותן הכל
    ומאי טעמא אמרינן על כל מה שברא וכו' חי העולמים, ולא אמרינן על כל מה שבראת, אלא אנו מברכין להקב"ה שמשפיע חכמתו לחי העולמים זה והוא נותן הכל: לדף הפיסקה
  24. ׳אשר קדשנו במצותיו׳- אוצר הנשמות, ופת שעופשה מפני שלא נשמרה
    ומאי טעמא אמרינן אשר קדשנו במצותיו וצונו, ולא אמרינן אשר קדשתנו וצויתנו, מלמד שחי העולמים כלולים בו כל המצות כולן וברחמיו עלינו נתתם לנו כדי לקדשנו בהם ואולי נזכה,… לדף הפיסקה
  25. גמילות חסד עם קונו- ׳רוכב שמים בעזרך׳ בלומדי תורה לשמה
    ובמה יתחסד עם קונו, בתלמוד תורה, שכל הלומד תורה גומל חסד לקונו דכתיב רוכב שמים בעזרך, הוי אומר כשאתם לומדים תורה לשמה אזי אתם עוזרים לי ואני רוכב שמים, ואז ובגאותו… לדף הפיסקה
  26. ׳יראת ה׳ היא אוצרו׳- שתקדם יראה ללימוד, כמביא דבש בלא כלי
    מאי דכתיב ׳החכם יענה דעת רוח׳, מאי ניהו דעת רוח, אלא דעת שקרוב לרוח, דכתיב ׳ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה׳, חכמה ואחריו בינה, ובבינה עצה וגבורה ודעת ויראת ה', והאמרת… לדף הפיסקה
  27. יראה שבכפו- כף זכות שמטה את העולם, ׳ושם חביון עוזו׳
    ויראת ה' זו היא שהיא למעלה, היא בכפו של הקב"ה, וגם היא עוזו, ואותו הכף שנקרא כף זכות משום דמטה את העולם לכף. זכות והיינו דכתיב ׳והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט… לדף הפיסקה
  28. ׳קרנים מידו לו׳- ׳מידו׳ ולא ׳מידיו׳, חמש אצבעות יד ימין
    וכיון שבאה מלתא זו חדדה, מאי חידודא, אימא לן מאי ניהו וקרנים מידו לו , ומאי ניהו דאמר קרניים ואח"כ אמר ידו, ידיו מיבעיא ליה, לא קשיא דהיינו דכתיב ׳ויחר אף משה וישלך… לדף הפיסקה
  29. קרנים המשמשות לשני קונים- שלמטה הימנו, ולמעלה יראת ה׳
    ורבינו, את הוא דאמרת לן משמיה דר' יוחנן דאינם אלא שתי זרועות עולם, אמר להם אין, ברם הכא קרנים משמש לשתי קונים דשלמטה הימנו, ומאי ניהו, אמר להם בכעס ראשך, ומלמעלה מאי,… לדף הפיסקה
  30. אבן יקרה שמאסו הבונים- שאברהם נטל חסד ויצחק פחד ויעקב שלושתם
    ומאי ניהו יראת ה', האור הראשון דאמר ר' מאי דכתיב ויאמר אלהים ויהי אור ויהי אור, ולא אמר ויהי כן, אלא מלמד שהאור ההוא היה גדול מאד ואין כל בריה יכולה להסתכל בו גנזו… לדף הפיסקה
  31. ׳וישמור משמרתי׳- שאברהם עמד במקום מדת החסד לזכות את העולם
    ולמה מאסו בה והלא נאמר ׳עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי׳, מאי משמרתי, כך אמרה מדת החסד כל ימי היות אברהם בעולם לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי… לדף הפיסקה
  32. ׳מצותי חקותי ותורותי׳- שאף פלפולי מעלה ידעם וקיימם
    ׳מצותי חקותי ותורותי׳ אמר הואיל ולא חפצתי בה אשמור מצותיה, ומאי תורתי, אלא אפי' הוראת ופלפולין שמורין למעלה הוא ידעם וקיימם: לדף הפיסקה
  33. ׳משם רועה אבן ישראל׳- סוחרת שלמעלה ודר שלמטה הימנה
    ומאי ׳משם רועה אבן ישראל׳ שמשם נזון אבן ישראל ומאי משם, הוי אומר צדיק עליון, ומה הוא היינו האור הגדול הצפון, והיינו סוחרת, והאבן שדרה למטה הימנה נקרא דר, ומאי הוא קרנים… לדף הפיסקה
  34. ׳הראיני נא את כבודך׳- שידע דרכי הכוחות ולא התפשטות המחשבה
    אמר רבי רחומאי כך קבלתי כשבקש משה לדעת ידיעת השם הנכבד והנורא ית' ואמר ׳הראיני נא את כבודך׳, בקש לדעת מפני מה צדיק וטוב לו צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו רשע ורע לו ולא… לדף הפיסקה
  35. צדיק ורע לו- כרם שנעקר ונשתל עד אלף דור
    מפני מה צדיק וטוב לו צדיק ורע לו, מפני שהצדיק הזה כבר היה רשע לשעבר ועתה נענש, וכי מענשין על ימי הנערות, והאמר ר' סימון שאין מענשין בבית דין של מעלה אלא מבן עשרים שנה… לדף הפיסקה
  36. ׳עונותיכם מבדילים׳- ׳מורשה׳ שהיא מאורסה, ותורה לשמה שהרגה את היצר
    אמר רבה אי בעי צדיקי ברו עלמא מי מבדיל, עונותיכם, דכתיב ׳כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם׳, הא אם לא היו עונותיכם לא היה הפרש ביניכם ובינו, דהא רבא, ברא… לדף הפיסקה
  37. פרץ וזרח- זה על שם הלבנה הנפרצת וזה על שם החמה הזורחת
    ישב רבי אמוראי, ודרש מפני מה זכתה תמר ויצאו ממנה פרץ וזרח, מפני שהיה שמה תמר, והא תמר אחות אמנון, היא דעבידא לכך, ומאי טעמא אקרי פרץ וזרח, פרץ איקרי על שם הלבנה, שהלבנה… לדף הפיסקה
  38. תמר הכוללת זכר ונקבה- בריאה בנשמה ויצירה בהרכבתה על הגוף
    ומאי טעמא אקריאת תמר ולא שאר שמות, מפני שהיא נקבה, נקבה סלקא דעתך, אלא מפני שכוללת זכר ונקבה, דכל אילני תמרים כלולים זכר ונקבה, והאיך, שהלולב הוי זכר, והפרי מבחוץ הוי… לדף הפיסקה
  39. נשמת נקבה מן הנקבה- שמצד צפון היא, ולכן פנה הנחש אליה
    נשמת נקבה מן הנקבה ונשמת זכר מן הזכר, והיינו דקאזיל נחש בתרה דחוה, אמר הואיל ונשמתה מצד צפון. אסיתנה מהרה, ומאי הסתה הוה בה, משום דבא עליה: לדף הפיסקה
  40. ׳כל המוסיף גורע׳- סמאל שרכב על הנחש, והוספה שגררה מיתה
    שאלו תלמידיו אימא לן עובדא היכי הוה, אמר להם סמאל הרשע קשר עם כל צבאות מעלה על רבו, משום שאמר הקב"ה ורדו בדגת הים ובעוף השמים, אמר האיך נוכל להחטיאו ולגרשהו מלפניו, ירד… לדף הפיסקה