זכות האיש בעת רצון - צפרים ואילת השחר משבחות
בלק · ׳ה' בקר תשמע קולי׳ - בקרו של אברהם ונר דוד לבקרו של יוסף · מאמר 33 · פיסקה 3 · דף רד ע"א
לשון הזוהר
וּמִגּוֹ דְּאִיהוּ עִידָּן רַעֲוָא, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זְכוּתָא דְּהַהוּא בַּר נָשׁ. אִי יִשְׁתְּכַּח בִּצְלוֹתָא, (יאות, ואי לא חשיב ליה בשוגג) אוֹ דְּאִיהוּ מָארֵיהּ דְּתִיוּבְתָּא, חָס עָלֵיהּ. (קצ"ז:) בְּהַהִיא שַׁעֲתָא קַל צִפָּרִין דִּמְקַנְנָן אִשְׁתְּמָעוּ, דִּכְתִּיב, ׳אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ׳ (תהילים קד, יז) - וְאִינּוּן צִפֳּרִין אוֹדָאן וּמְשַׁבְּחָן לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהַהוּא אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר אִתְּעַר בְּעָלְמָא וְאָמַר, ׳מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ וְגוֹ'׳ (תהילים לא, כ). כְּדֵין הַהוּא מְמָנָא נָפִיק, וְעָבִיד כָּל מַה דְּאִתְפְּקַד.
תרגום
וּמִתּוֹךָ שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן, רָצָה הקב"ה זְכוּת אוֹתוֹ הָאִישׁ. אִם יִמָּצֵא בִתְפִלָּה (יָפֶה. וְאִם לֹא נֶחְשָׁב לוֹ בשוגג) אוֹ שֶׁהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה - חָס עָלָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמָע קוֹל צִפֳּרִים הַמְקַנְּנוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ׳ (תהלים קד, יז) - וְאוֹתָן צִפֳּרִים מוֹדוֹת וּמְשַׁבְּחוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאוֹתָהּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִתְעוֹרֶרֶת בָּעוֹלָם וְאוֹמֶרֶת, ׳מָה רַב טוּבְךְ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךְ וְגוֹ'׳ (שם לא, כ). אָז אוֹתוֹ מְמֻנֶּה יוֹצֵא, וְעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּׁנִּצְטַוָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומגו דאיהו עידן רעוא, בעא קודשא בריך הוא זכותא דההוא בר נש. אי ישתכח בצלותא, (יאות, ואי לא חשיב ליה בשוגג) או דאיהו מאריה דתיובתא, חס עליה. (קצ"ז:) בההיא שעתא קל צפרין דמקננן אשתמעו, דכתיב, ׳אשר שם צפרים יקננו׳ (תהילים קד, יז) - ואינון צפרין אודאן ומשבחן לקודשא בריך הוא. וההוא אילת השחר אתער בעלמא ואמר, ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'׳ (תהילים לא, כ). כדין ההוא ממנא נפיק, ועביד כל מה דאתפקד.
התרגום: ומתוך שהוא עת רצון, רצה הקב"ה זכות אותו האיש. אם ימצא בתפלה (יפה. ואם לא נחשב לו בשוגג) או שהוא בעל תשובה - חס עליו. באותה שעה נשמע קול צפרים המקננות, שכתוב ׳אשר שם צפרים יקננו׳ (תהלים קד, יז) - ואותן צפרים מודות ומשבחות לקדוש ברוך הוא. ואותה אילת השחר מתעוררת בעולם ואומרת, ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'׳ (שם לא, כ). אז אותו ממנה יוצא, ועושה כל מה שנצטוה.
מן המפרשים
קרני אור: אי ישתכח אי ישתכח. ר"ל ההוא זכות בצלותא דהתפלל החולה עצמו 'יאות':
הסולם: ומגו דאיהו עידן וכו': ומשום שהוא עת רצון, מבקש הקב"ה זכות על האדם, ואם נמצא בתפלה, או שהוא בעל תשובה, הוא מרחם עליו. ובאותה שעה נשמע קול צפרים המקננים, שכתוב אשר שם צפרים יקננו, כי אלו הצפרים מודות ומשבחות להקב"ה. ואותה אילת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: