אין הרפואה ביד הממונה אלא בידי המלך הקדוש
בלק · ׳ה' בקר תשמע קולי׳ - בקרו של אברהם ונר דוד לבקרו של יוסף · מאמר 33 · פיסקה 4 · דף רד ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא דְּזִינֵי אַסְוָותָא בִּידוֹי כְּמָה דְּאַמָרָן. לָאו הָכִי. דְּהָא אַסְוָותָא לָא הֲוִי, אֶלָּא בִּידוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּפָקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְוָותָא לְהַהוּא בַּר נָשׁ, אִיהוּ נָפִיק, וְכָל אִינּוּן מְקַטְרְגִין דִּמְמָנָן עַל מַרְעִין בִּישִׁין, דַּחֲלִין מִנֵּיהּ. כְּדֵין הַהוּא רוּחָא דְּקָא נָסַע מִסִּטְרָא דְּדָרוֹם, אוֹשִׁיט לֵיהּ לְהַהוּא בַּר נָשׁ, וְהָא אַסְוָותָא אִשְׁתְּכַח, וְכֹלָּא בִּידוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר שֶׁמִּינֵי רְפוּאָה בְיָדוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ - לֹא כָּךְ! שֶׁהֲרֵי רְפוּאָה לֹא הָיְתָה, רַק בִּידֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹקֵד הקב"ה רְפוּאָה לְאוֹתוֹ הָאָדָם, הוּא יוֹצֵא, וְכָל הַמְקַטְרְגִים הַמְמֻנִּים עַל מַחֲלוֹת רָעוֹת פּוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ. אָז אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁנָּסְעָה מִצַּד דָּרוֹם מוֹשִׁיטָה לוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם, וַהֲרֵי הָרְפוּאָה נִמְצֵאת, וְהַכֹּל בִּידֵי הקב"ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא דזיני אסוותא בידוי כמה דאמרן. לאו הכי. דהא אסוותא לא הוי, אלא בידוי דמלכא קדישא. אבל בשעתא דפקיד קודשא בריך הוא אסוותא לההוא בר נש, איהו נפיק, וכל אינון מקטרגין דממנן על מרעין בישין, דחלין מניה. כדין ההוא רוחא דקא נסע מסטרא דדרום, אושיט ליה לההוא בר נש, והא אסוותא אשתכח, וכלא בידוי דקודשא בריך הוא.
התרגום: ואם תאמר שמיני רפואה בידו כמו שאמרנו - לא כך! שהרי רפואה לא היתה, רק בידי המלך הקדוש. אבל בשעה שפוקד הקב"ה רפואה לאותו האדם, הוא יוצא, וכל המקטרגים הממנים על מחלות רעות פוחדים ממנו. אז אותה הרוח שנסעה מצד דרום מושיטה לו לאותו אדם, והרי הרפואה נמצאת, והכל בידי הקב"ה.
מן המפרשים
מקדש מלך: אושיט ליה לההוא בר נש פי' מושיט הרפואה לאדם. נמצא שאין הרפואה ביד המלאך. אלא ביד הקב"ה . ורפ"אל אין בידו רפואה רק איהו נפיק. להורות שאדם זה אין חלק לס"א בו:
אור החמה: וכל אינון מקטרגן וכו' היינו שכל החלאים הם מהקליפות ועל כל חולי וחולי יש מלאך ממונה והא אסוותא וכו' עם שהיא נפעלת למטה ע"י המלאך ולא כתיב ה' בוקר תשמע וגו' הוקשה לו דלמאי דמפרש לקמיה דתרי בוקר הוו יוסף ואברהם א"כ נימא בוקר תשמע…
קרני אור: קאמר קאמר. ר"ל דוד, ופי' הכי 'בקר' דהיינו חסד 'תשמע קולי':