גיהנם ומחלוקת שנבראו בשני - ושני פעמי ׳כי טוב׳ בשלישי
זוהר חדש · בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן · מאמר 1 · פיסקה 10
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בַּשֵּׁנִי אִתְבְּרֵי בֵּיהּ גֵּיהִנֹּם, לְחַיָּיבֵי עָלְמָא. בַּשֵּׁנִי אִתְבְּרֵי בֵּיהּ מַחְלוֹקֶת. בַּשֵּׁנִי לָא אִשְׁתְּלֵים בֵּיהּ עֲבִידְתָּא. בְּגִינֵי כָךְ לָא כְתִיב בֵּיהּ ׳כִּי טוֹב׳, עַד דְּאָתָא יוֹם תְּלִיתָאי, דְּאִשְׁתְּלֵים בֵּיהּ עֲבִידְתָּא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב בֵּיהּ ׳כִּי טוֹב׳, תְּרֵי זִמְנֵי. חַד, עַל אַשְׁלָמוּת עֲבִידְתָּא דְּיוֹם שֵׁנִי. וְחַד, לְגַרְמֵיהּ דְּיוֹם תְּלִיתָאי. אִתְתַּקַּן יוֹם שֵׁנִי בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, וְאִתְפְּרֵישׁ בֵּיהּ מַחְלוֹקֶת, וּבֵיהּ אִשְׁתְּלִימוּ רַחֲמֵי עַל חַיָּיבֵי גֵּיהִנֹּם. בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה מִשְׁתַּכְּכוּ שְׁבִיבֵי דְּגֵיהִנֹּם, בְּגִינֵי כָךְ אִיתְכְּלֵיל יוֹם שֵׁנִי, וְאִשְׁתְּלֵים בֵּיהּ.
תרגום
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי נִבְרָא בּוֹ גֵּיהִנֹּם, לְחַיָּבֵי הָעוֹלָם. בַּשֵּׁנִי נִבְרְאָה בּוֹ מַחְלוֹקֶת. בַּשֵּׁנִי לֹא נִשְׁלְמָה בּוֹ הַמְּלָאכָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ׳כִּי טוֹב׳, עַד שֶׁבָּא הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁנִּשְׁלְמָה בּוֹ הַמְּלָאכָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בּוֹ ׳כִּי טוֹב׳ שְׁתֵּי פְּעָמִים. אֶחָד, עַל הַשְׁלָמַת מְלֶאכֶת יוֹם שֵׁנִי. וְאֶחָד, לְעַצְמוֹ שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי. נִתְתַּקֵּן יוֹם שֵׁנִי בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, וְנִפְרְדָה בּוֹ הַמַּחְלוֹקֶת, וּבוֹ נִשְׁלְמוּ רַחֲמִים עַל חַיָּבֵי גֵּיהִנֹּם. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שָׁקְטוּ שַׁלְהֲבוֹת הַגֵּיהִנֹּם, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִכְלַל בּוֹ יוֹם שֵׁנִי, וְנִשְׁלַם בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, בשני אתברי ביה גיהנם, לחייבי עלמא. בשני אתברי ביה מחלוקת. בשני לא אשתלים ביה עבידתא. בגיני כך לא כתיב ביה ׳כי טוב׳, עד דאתא יום תליתאי, דאשתלים ביה עבידתא. ובגין כך כתיב ביה ׳כי טוב׳, תרי זמני. חד, על אשלמות עבידתא דיום שני. וחד, לגרמיה דיום תליתאי. אתתקן יום שני ביום שלישי, ואתפריש ביה מחלוקת, וביה אשתלימו רחמי על חייבי גיהנם. ביומא תליתאה משתככו שביבי דגיהנם, בגיני כך איתכליל יום שני, ואשתלים ביה.
התרגום: אמר רבי יצחק, ביום השני נברא בו גיהנם, לחיבי העולם. בשני נבראה בו מחלוקת. בשני לא נשלמה בו המלאכה. ומשום כך לא נאמר בו ׳כי טוב׳, עד שבא היום השלישי, שנשלמה בו המלאכה. ומשום כך נאמר בו ׳כי טוב׳ שתי פעמים. אחד, על השלמת מלאכת יום שני. ואחד, לעצמו של יום שלישי. נתתקן יום שני ביום שלישי, ונפרדה בו המחלוקת, ובו נשלמו רחמים על חיבי גיהנם. ביום השלישי שקטו שלהבות הגיהנם, ומשום כך נכלל בו יום שני, ונשלם בו.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בבראשית מאמר עא, ו (מו.) א"ר יצחק וגומר. הכוונה לתת ג' טענות למה לא נאמר כי טוב בשני. הא' שנברא בו גיהנם שהוא רע. הב' שנברא בו מחלוקת בין מים למים והוא רע הג' לא אשתלים בי' עבידתא מעשה המים שנשלם בג':
הסולם: מן המקבילה בבראשית מאמר עא, ו (מו.) א"ר יצחק, בשני אתברי גיהנם לחייבי עלמא, בשני אתברי מחלוקת, בשני לא אשתלים ביה עבידתא: אר"י, ביום שני נברא הגיהנם לרשעי עולם בשני נברא המחלוקת (כמ"ש בהזהר לעיל בראשית א' דף נ"ו אות מ"ד ונתבאר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: