ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 22: ויצו ה' אלהים על האדם לאמר

ויצו ה' אלהים על האדם לאמר

בראשית · מאמר 22 · 31 פסקאות · מתחיל בדף כז ע"ב

  1. ׳ויצו׳ עבודה זרה שבכבד - וכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה (כז ע"ב)
    ויצו יהו"ה אלהי"ם וגו׳, הא אוקמוה, לית צו אלא עבודה זרה, דמתמן אלהים אחרים ואיהי בכבד, דמנה ׳תכבד העבודה׳ דאיהי עבודה זרה ליה, והכבד כועס. והא אוקמוה כל הכועס כאלו עובד… לדף הפיסקה
  2. ׳על האדם׳ שפיכות דמים - המרה, חרבו של מלאך המות (כז ע"ב)
    ׳על האדם׳, דא שפיכות דמים, כמה דאת אמר ׳באדם דמו ישפך׳. ודא מרה חרבא דמלאך המות, כמה דאת אמר ׳ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׳. לדף הפיסקה
  3. ׳לאמר׳ גלוי עריות - הטחול שאין לו פה, ׳אכלה ומחתה פיה׳ (כז ע"ב)
    ׳לאמר׳, דא גלוי עריות, ודא טחול עליה אתמר ׳אכלה ומחתה פיה׳ וגו', דטחול לית ליה פומא וערקין, ואשתקייא מעכירו דדמא אוכמא דכבד ולא אשכחנא ליה פומא, ודא איהו ׳אכלה ומחתה… לדף הפיסקה
  4. העובר על שלש העבירות גולה נשמתו בכבד מרה וטחול - ונידון בגיהנם (כז ע"ב)
    כל שופכי דמים ממרה אנון, דערקין דדמא דלבא, מיד דחזאן מרה כלהון ברחין קדמה. ועריין כלהו אתכסיין בחשוכא בדם אוכמא דטחול. מאן דעבר על שפיכת דמא ועבודה זרה וגלוי עריות גליא… לדף הפיסקה
  5. ט"ו עריות כחשבון י"ה - והגלות גלוי ערות השכינה, ולילית אם הערב רב (כז ע"ב)
    ט"ו עריין אנון כחשבן י"ה, ושית אחרנין כחשבן ו'. קדם דגלו ישראל בגלותא ושכינתא עמהון, מני קודשא בריך הוא לישראל ׳ערות אמך לא תגלה׳. ודא גלותא איהו גלוי ערותה דשכינתא,… לדף הפיסקה
  6. ערב רב מפרידים בין ה' לה׳ - ׳ונהר יחרב ויבש׳ (כז ע"ב)
    ואנון אפרישין בין ה' ה' דלא אתקריב ו' בינייהו, הדא הוא דכתיב ׳ערות אשה ובתה לא תגלה׳, ואנון שכינתא עלאה ותתאה. דבזמנא דערב רב דאנון ע'מלקים נ'פילים ג'בורים ר'פאים… לדף הפיסקה
  7. העריות באותיות הוי"ה - י' אב, ה' אם, ו' בן, ה' בת (כז ע"ב)
    ולית רשו לאת י' לקרבא בה' תניינא, הדא הוא דכתיב ׳ערות כלתך לא תגלה׳. ואנון אפרישו בין ו' לה' עלאה, הדא הוא דכתיב ׳ערות אשת אביך לא תגלה׳, די' איהו אב, ה' אם, ו' בן, ה'… לדף הפיסקה
  8. כשערב רב מעורבים אין יחוד בשם הוי"ה - ובמחייתם ׳ה' אחד ושמו אחד׳ (כז ע"ב)
    סוף סוף, בזמנא דערב רב מעורבין בישראל לית קריבו ויחודא באתוון שם יהו"ה, ומיד דיתמחון מעלמא אתמר באתוון דקודשא בריך הוא ׳ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד׳. לדף הפיסקה
  9. ישראל מתייחדים בתורה, עץ חיים - שמצדה הם בני מלכים (כז ע"ב)
    ובגין דא, אדם דאנון ישראל אית לון יחודא באורייתא דאתמר בה ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳, ואיהי מטרוניתא, מלכות, דמסטרהא אתקריאו ישראל בני מלכים. לדף הפיסקה
  10. ׳עזר כנגדו׳ המשנה - זכו עוזרת מצד ההיתר, לא זכו כנגדו (כז ע"ב)
    ובגין דא אמר קודשא בריך הוא ׳לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׳ דא משנה אתתא דההוא נער, ואיהי שפחה דשכינתא. ואי זכו ישראל איהי עזר לון בגלותא מסטרא דהתר טהור כשר,… לדף הפיסקה
  11. המשנה שפחה ואינה בת זוגו - ובה קבורת משה, ׳ולא ידע איש׳ (כח ע"א)
    איהי שויא ליה, ולאו איהי בת זוגיה יחודא דיליה, דלית יחודא עד דערב רב יתמחון מעלמא. ובגין דא אתקבר משה לבר מארעא קדישא, וקבורתא דיליה משנה איהי, ולא ידע גבר ית קבורתיה… לדף הפיסקה
  12. ׳חית השדה ועוף השמים׳ עמי הארץ - אין בהם עזר לשכינה בגלות (כח ע"א)
    עוד פתח ואמר, ׳ויצר יהו"ה אלהי"ם מן האדמה כל חית השדה וכל עוף השמים׳, ווי לעלמא דאנון אטימין לבא וסתימין עיינין דלא מסתכלין ברזי דאורייתא ולא ידעין, דודאי חית השדה ועוף… לדף הפיסקה
  13. משה לא מת ונקרא אדם - ׳ולאדם לא מצא עזר׳ להוציא את השכינה (כח ע"א)
    אמר רבי אלעזר והא מאן יהב עובדא דאדם בישראל ובמשה. אמר ליה, ברי, ואנת אמרת הכי, וכי לא אוליפת ׳מגיד מראשית אחרית׳. אמר ליה, הכי הוא ודאי. ובגין דא משה לא מית ואדם אתקרי… לדף הפיסקה
  14. ׳ויפל תרדמה׳ הגלות על משה - ׳ויקח אחת מצלעותיו׳ לבנה, ובשרו אדום כחמה (כח ע"א)
    בההוא זמנא ׳ויפל יהו"ה אלהי"ם תרדמה על האדם׳, ׳ה' אלהי"ם׳ אבא ואמא, ׳תרדמה׳ דא גלותא דאתמר ביה ׳ותרדמה נפלה על אברם׳, ארמי ליה על משה, ׳ויישן׳ לית שינה אלא גלותא. ׳ויקח… לדף הפיסקה
  15. ׳ויסגר בשר׳ - להגן עליה, ומסגרת לששת ימי המעשה (כח ע"א)
    דבר אחר, ׳ויסגר בשר׳, בעאן לאגנא בה עליה, הדא הוא דכתיב ׳ויסגר יהו"ה בעדו׳. דבר אחר, ׳ויסגר׳ כמה דאת אמר ׳לעומת המסגרת׳, מסגרת מתקימת דבה מטרוניתא, ׳יהיה סגור ששת ימי… לדף הפיסקה
  16. ׳ויבן את הצלע׳ - סוד היבום, אב"א ואמ"א בונים אותה אל ו' (כח ע"א)
    ויבן יהו"ה אלהי"ם את הצלע, הכא אתרמיז רזא דיבום, דאמרו ביה כיון שלא בנה שוב לא יבנה, הדא הוא דכתיב ׳אשר לא יבנה את בית אחיו׳. אבל לגבי קודשא בריך הוא אתמר ביה ׳ויבן ה'… לדף הפיסקה
  17. הבית האחרון ייבנה בידי הקב"ה - ׳חומת אש סביב׳, וקיים לעולם (כח ע"א)
    ועלה אתמר ׳ואני אהיה לה נאם יהו"ה חומת אש סביב׳. ובגין דא בטורא דא אתבני בי מקדשא על ידא דקודשא בריך הוא, יהא קיימא לדרי דרין, ועליה אתמר ׳גדול יהיה כבוד הבית הזה… לדף הפיסקה
  18. ׳ויבן את הצלע׳ במשה - לבנה מן החסד, ובשר אדום מן הגבורה (כח ע"א)
    וכן אתמר במשה ׳ויבן יהו"ה אלהי"ם את הצלע׳, כמה דאת אמר ׳ולצלע המשכן השנית׳, צלע ודאי מסטרא דחסד חוור מתמן אתקריאת סיהרא. ׳ויסגר בשר תחתנה׳, בשר דאיהו סומק מסטרא דגבורה… לדף הפיסקה
  19. ׳זאת הפעם עצם מעצמי׳ - השכינה, ׳אשה׳ מאמ"א ו׳מאיש׳ מאב"א (כח ע"א)
    ׳זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי׳, דא שכינתא נערה המאורסה לגבי עמודא דאמצעיתא, אתמר בה ׳זאת הפעם׳ וגו', אנא ידענא דאיהי ׳עצם מעצמי ובשר מבשרי׳. ׳לזאת ודאי יקרא אשה׳,… לדף הפיסקה
  20. באותו זמן יזכו כל ישראל לבת זוגם - ונשמות חדשות, ׳ונבאו בניכם׳ (כח ע"ב)
    בההוא זמנא יזכו ישראל כל חד וחד לבת זוגיה, ודא איהו דכתיב ׳ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם׳, וכתיב ׳ונבאו בניכם ובנותיכם׳ וגו', ואלין ‹כח:›אנון נשמתין חדתין… לדף הפיסקה
  21. כשיעברו ערב רב מן העולם - ׳ויהיו שניהם ערומים ולא יתבוששו׳ (כח ע"ב)
    בההוא זמנא מתעברין ערב רב מעלמא, ואתמר בישראל ובמשה כל חד בבת זוגייהו ׳ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו׳, דאתעבר ערוה מעלמא דאלין אנון דגרמו גלותא, ערב רב ודאי. לדף הפיסקה
  22. ׳והנחש היה ערום׳ - ערב רב זוהמת הנחש, ומהם קין שהרג את הבל (כח ע"ב)
    ועלייהו אתמר ׳והנחש היה ערום מכל חית השדה׳ וגו', ׳ערום׳ לרע מכל חיוון דאומין דעלמא, ואנון בנוי דנחש הקדמוני דפתי לחוה, וערב רב ודאי אינון הוו זוהמא דאטיל נחש בחוה,… לדף הפיסקה
  23. משה לקח את בת יתרו הקיני לכסות ערות אביו - ורצה להחזיר ערב רב (כח ע"ב)
    ועם כל דא משה בגין לכסאה על ערייתא דאבוהי נטל בת יתרו, דאתמר ביה ׳ובני קיני חותן משה׳, והא אוקמוה, אמאי אתקרי קיני, שנפרד מקין, כמה דאת אמר ׳וחבר הקיני נפרד מקין׳.… לדף הפיסקה
  24. בגלל ערב רב גלו ישראל - ומשה הכה בסלע ולא נכנס לארץ (כח ע"ב)
    ובגינייהו גלו ישראל בגלותא ואתתרכו מתמן, הדא הוא דכתיב ׳ויגרש את האדם׳ ואדם ישראל ודאי. ומשה בגינייהו אתתרך מאתריה ולא זכה למיעל בארעא דישראל, דבגינייהו עבר מאמר דקודשא… לדף הפיסקה
  25. מחשבתו הטובה של משה נצטרפה למעשה - והערב רב מזרע עמלק גרמו לשבירת הלוחות (כח ע"ב)
  26. ׳וידעו כי ערומים׳ - ישראל בשעבוד מצרים בלא תורה (כח ע"ב)
    ומיד ׳ותפקחנה עיני שניהם וידעו׳ ישראל ׳כי ערומים הם׳, בטונא דמצרים דהוו בלא אורייתא, ואתמר בהו ׳ואת ערום ועריה׳. ואיוב בגין דא אמר ב' זמנין ׳ערום יצאתי מבטן אמי, וערום… לדף הפיסקה
  27. משה נתהפך לערב רב לשמה - ועתיד לחזור ביניהם בגלות האחרונה (כח ע"ב)
  28. ׳ויתפרו עלה תאנה׳ ציצית, ׳כתנות עור׳ תפלין, ׳חגרת׳ קריאת שמע (כח ע"ב)
    ובזמנא דאתברו תרין לוחין דאורייתא ואורייתא דעל פה אתמר בהון ׳ויתפרו עלה תאנה׳, אתכסו בכמה קליפין מערב רב, בגין ׳כי ערומים הם׳ דלא יתגלי עריתייהו, וכסוייא דילהון כנפי… לדף הפיסקה
  29. מיתת ערב רב במעמד הר סיני - וקללת השוכב עם בהמה (כח ע"ב)
    וישמעו את קול יהו"ה אלהי"ם וגו׳. כד קריבו לטורא דסיני, הדא הוא דכתיב ׳השמע עם קול אלהי"ם מדבר מתוך האש׳ וגו', וערב רב מיתו, ואנון הוו דאמרו למשה ׳ואל ידבר עמנו אלהי"ם… לדף הפיסקה
  30. כמה מיני ערב רב מעורבים בישראל - ועמלק המקולל מכולם (כט ע"א)
    והא כמה ערבובין אנון בישין בעירן וחיוון, אבל אית ערבוביא מסטרא דנחש ואית ערבוביא מסטרא דאומי דדמו לחיוון ובעירן דחקלא, ואית ערבוביא מסטרא דמזיקין דנשמתן ‹כט.›דחייביא… לדף הפיסקה
  31. ׳איכה׳ - רמז לחורבן הבית, ולעתיד ׳ה' אחד ושמו אחד׳ (כט ע"א)
    ויקרא יהו"ה אלהי"ם אל האדם ויאמר לו איכה, הכא רמיז ליה דעתיד לחרבא בי מקדשא ולמבכי בה ׳איכה׳, הדא הוא דכתיב ׳איכה ישבה בדד׳, אי כה. ולזמנא דאתי עתיד קודשא בריך הוא… לדף הפיסקה