ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 22: ויצו ה' אלהים על האדם לאמר › פיסקה 24 (כח ע"ב)

בגלל ערב רב גלו ישראל - ומשה הכה בסלע ולא נכנס לארץ

בראשית · ויצו ה' אלהים על האדם לאמר · מאמר 22 · פיסקה 24 · דף כח ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִינַיְיהוּ גָּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא וְאִתְתָּרְכוּ מִתַּמָּן, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם׳ וְאָדָם יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. וּמֹשֶׁה בְּגִינַיְיהוּ אִתְתָּרַךְ מֵאַתְרֵיהּ וְלָא זָכָה לְמֵיעַל בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, דִּבְגִינַיְיהוּ עָבַר מַאֲמָר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחָב בַּסֶּלַע דִּמְחָא בֵּיהּ, דְּלָא אָמַר לֵיהּ אֶלָּא ׳וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע׳ וְאִנּוּן גָּרְמוּ. וְעִם כָּל דָּא מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הקב"ה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, דְּאִיהוּ לָא קַבִּיל לוֹן וְיָהִיב בְּהוֹן אוֹת בְּרִית אֶלָּא לְכַסָּאָה עֶרְיְיתָא דַאֲבוּהַּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ ׳וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ׳, וּבְגִינַיְיהוּ אָמַר ׳מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי׳, דְּאִנּוּן מִזַּרְעָא דַעֲמָלֵק דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק׳, וְאִנּוּן גְּרָמָא לְתַבְּרָא תְּרֵין לוּחִין דְּאוֹרַיְיתָא.

תרגום

וּבִגְלָלָם גָּלוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת וְגֹרְשׁוּ מִשָּׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וְאָדָם - יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי. וּמֹשֶׁה בִּגְלָלָם גֹּרַשׁ מִמְּקוֹמוֹ וְלֹא זָכָה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּגְלָלָם עָבַר עַל מַאֲמַר הקב"ה וְחָטָא בַסֶּלַע שֶׁהִכָּה בּוֹ, וְלֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, וְהֵם גָּרְמוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגינייהו גלו ישראל בגלותא ואתתרכו מתמן, הדא הוא דכתיב ׳ויגרש את האדם׳ ואדם ישראל ודאי. ומשה בגינייהו אתתרך מאתריה ולא זכה למיעל בארעא דישראל, דבגינייהו עבר מאמר דקודשא בריך הוא וחב בסלע דמחא ביה, דלא אמר ליה אלא ׳ודברתם אל הסלע׳ ואנון גרמו. ועם כל דא מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, דאיהו לא קביל לון ויהיב בהון אות ברית אלא לכסאה ערייתא דאבוה, וקודשא בריך הוא אמר ליה ׳ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו׳, ובגינייהו אמר ׳מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׳, דאנון מזרעא דעמלק דאתמר ביה ׳תמחה את זכר עמלק׳, ואנון גרמא לתברא תרין לוחין דאורייתא.

התרגום: ובגללם גלו ישראל בגלות וגרשו משם. זהו שכתוב ויגרש את האדם. ואדם - ישראל בודאי. ומשה בגללם גרש ממקומו ולא זכה להכנס לארץ ישראל, שבגללם עבר על מאמר הקב"ה וחטא בסלע שהכה בו, ולא אמר לו אלא ודברתם אל הסלע, והם גרמו.

מן המפרשים

הסולם: ובגינייהו גלו ישראל בגלותא ואתתרכו מתמן, הה"ד ויגרש את האדם, ואדם, ישראל ודאי, ומחמת הערב רב נגלו ישראל בגלות, ונגרשו מאדמתם. וז"ש ויגרש את האדם , אדם, רומז ודאי על ישראל. ומשה בגינייהו אתתרך מאתריה, ולא זכה למיעל בארעא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר