ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 22: ויצו ה' אלהים על האדם לאמר › פיסקה 23 (כח ע"ב)

משה לקח את בת יתרו הקיני לכסות ערות אביו - ורצה להחזיר ערב רב

בראשית · ויצו ה' אלהים על האדם לאמר · מאמר 22 · פיסקה 23 · דף כח ע"ב

לשון הזוהר

וְעִם כָּל דָּא מֹשֶׁה בְּגִין לְכַסָּאָה עַל עֶרְיְיתָא דַאֲבוּהִי נָטַל בַּת יִתְרוֹ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה׳, וְהָא אוֹקְמוּהָ, אַמַּאי אִתְקְרִי קֵינִי, שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן׳. וּלְבָתַר בָּעָא לְאַהֲדָרָא עֵרֶב רַב בִּתְיוּבְתָּא לְכַסָּאָה עֶרְיְיתָא דַאֲבוּהִי, (נ"א דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַחֲשָׁבָה טוֹבָה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה), וְאָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִגִּזְעָא בִּישָׁא אִנּוּן, תִּסְתְּמַר מִנַּיְיהוּ. אִלֵּין אִנּוּן חוֹבָה דְּאָדָם דְּאָמַר לֵיהּ ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳, אִלֵּין אִנּוּן חוֹבָה דְּמֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

תרגום

וְעִם כָּל זֶה, מֹשֶׁה, כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל עֶרְוַת אָבִיו, לָקַח אֶת בַּת יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה. וַהֲרֵי הֶעֱמִידוּהָ, לָמָּה נִקְרָא קֵינִי, שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן. אַחַר כָּךְ רָצָה לְהַחֲזִיר עֵרֶב רַב בִּתְשׁוּבָה לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוַת אָבִיו, (נ"א: שהקב"ה מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה טוֹבָה לְמַעֲשֶׂה), וְאָמַר לוֹ הקב"ה: הֵם מִגֶּזַע רַע, הִשָּׁמֵר מֵהֶם. אֵלּוּ הֵם חֵטְא שֶׁל אָדָם שֶׁאָמַר לוֹ וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. אֵלּוּ הֵם חֵטְא שֶׁל מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועם כל דא משה בגין לכסאה על ערייתא דאבוהי נטל בת יתרו, דאתמר ביה ׳ובני קיני חותן משה׳, והא אוקמוה, אמאי אתקרי קיני, שנפרד מקין, כמה דאת אמר ׳וחבר הקיני נפרד מקין׳. ולבתר בעא לאהדרא ערב רב בתיובתא לכסאה ערייתא דאבוהי, (נ"א דקודשא בריך הוא מחשבה טובה מצרפה למעשה), ואמר ליה קודשא בריך הוא מגזעא בישא אנון, תסתמר מנייהו. אלין אנון חובה דאדם דאמר ליה ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו׳, אלין אנון חובה דמשה וישראל.

התרגום: ועם כל זה, משה, כדי לכסות על ערות אביו, לקח את בת יתרו שנאמר בו ובני קיני חתן משה. והרי העמידוה, למה נקרא קיני, שנפרד מקין, כמו שכתוב וחבר הקיני נפרד מקין. אחר כך רצה להחזיר ערב רב בתשובה לכסות את ערות אביו, (נ"א: שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה), ואמר לו הקב"ה: הם מגזע רע, השמר מהם. אלו הם חטא של אדם שאמר לו ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. אלו הם חטא של משה וישראל.

מן המפרשים

שעת רצון: ועם כל דא משה בגין לכסאה כו'. כל הענין ביארו רבינו ז"ל בשער הגלגולים (הקדמה לג, לו) , והוא שקין הרג להבל בעבור תאומה יתירה שהיתה לו להבל, כסבור קין שהיא שלו נוגעת לחלקו, ומשה רבינו ע"ה היה גלגול הבל, ויתרו היה גלגול חלק הטוב…

הסולם: ועם כל דא, משה, בגין לכסאה על ערייתא דאבוהי, נטל בת יתרו, דאתמר ביה, ובני קיני וגו': ועם כל זה , משום שרצה משה לכסות על ערות אביו, לקח לו לאשה את בת יתרו, שנאמר בו ובני קני חותן משה. והא אוקמוה, אמאי אתקרי קיני, שנפרד מקין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר