׳זאת הפעם עצם מעצמי׳ - השכינה, ׳אשה׳ מאמ"א ו׳מאיש׳ מאב"א
בראשית · ויצו ה' אלהים על האדם לאמר · מאמר 22 · פיסקה 19 · דף כח ע"א
לשון הזוהר
׳זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳, דָּא שְׁכִינְתָּא נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה לְגַבֵּי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִתְּמַר בָּהּ ׳זֹאת הַפַּעַם׳ וְגוֹ', אֲנָא יָדַעְנָא דְּאִיהִי ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳. ׳לְזֹאת וַדַּאי יִקָּרֵא אִשָּׁה׳, מִסִּטְרָא עִלָּאָה דְּאִיהִי אִמָּא. ׳כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת׳, מִסִּטְרָא דְאַבָּא דְּאִיהוּ י', וְכֵן מֹשֶׁה בִּדְיוֹקְנָא דִילֵיהּ לְתַתָּא.
תרגום
זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי - זוֹ שְׁכִינָה נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה לָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, נֶאֱמַר בָּהּ זֹאת הַפַּעַם וְגוֹ' אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁהִיא עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי. לְזֹאת וַדַּאי יִקָּרֵא אִשָּׁה - מִצַּד עֶלְיוֹן שֶׁהִיא אִמָּ"א. כִּי מֵאִישׁ לֻקָּחָה זֹאת - מִצַּד שֶׁל אַבָּ"א שֶׁהוּא י'. וְכֵן מֹשֶׁה בִּדְמוּתוֹ לְמַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי׳, דא שכינתא נערה המאורסה לגבי עמודא דאמצעיתא, אתמר בה ׳זאת הפעם׳ וגו', אנא ידענא דאיהי ׳עצם מעצמי ובשר מבשרי׳. ׳לזאת ודאי יקרא אשה׳, מסטרא עלאה דאיהי אמא. ׳כי מאיש לקחה זאת׳, מסטרא דאבא דאיהו י', וכן משה בדיוקנא דיליה לתתא.
התרגום: זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי - זו שכינה נערה המארסה לעמוד האמצעי, נאמר בה זאת הפעם וגו' אני ידעתי שהיא עצם מעצמי ובשר מבשרי. לזאת ודאי יקרא אשה - מצד עליון שהיא אמ"א. כי מאיש לקחה זאת - מצד של אב"א שהוא י'. וכן משה בדמותו למטה.
מן המפרשים
הסולם: זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי דא שכינתא נערה המאורסה לגבי עמודא דאמצעיתא: זאת הפעם וגו' נאמר על השכינה, שהיתה נערה המאורסה אל קו האמצעי, שהוא ז"א אתמר בה זאת הפעם וגו' אנא ידענא דאיהי עצם מעצמי ובשר מבשרי, נאמר בה, זאת הפעם,…