ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 22: ויצו ה' אלהים על האדם לאמר › פיסקה 14 (כח ע"א)

׳ויפל תרדמה׳ הגלות על משה - ׳ויקח אחת מצלעותיו׳ לבנה, ובשרו אדום כחמה

בראשית · ויצו ה' אלהים על האדם לאמר · מאמר 22 · פיסקה 14 · דף כח ע"א

לשון הזוהר

בְּהַהוּא זִמְנָא ׳וַיַּפֵּל יהו"ה אלהי"ם תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם׳, ׳ה' אלהי"ם׳ אַבָּא וְאִמָּא, ׳תַּרְדֵּמָה׳ דָּא גָּלוּתָא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם׳, אַרְמִי לֵיהּ עַל מֹשֶׁה, ׳וַיִּישָׁן׳ לֵית שֵׁינָה אֶלָּא גָּלוּתָא. ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו׳ מִצַּלְעוֹתָיו דְּמַאן, אֶלָּא מֵאִלֵּין עוּלֵמִין דְּמַטְרוֹנִיתָא נָטְלוּ אַבָּא וְאִמָּא חַד מִנַּיְיהוּ וְאִיהוּ סִטְרָא חִוָּורָא, יָפָה כַלְּבָנָה. ׳וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׳ דָּא בָּשָׂר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר׳, בָּשָׂר דְּמֹשֶׁה סוּמָּק, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, וּבְגִין דָּא ׳יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה׳.

תרגום

בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיַּפֵּל יהו"ה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם. ה' אֱלֹהִים - אַבָּ"א וְאִמָּ"א. תַּרְדֵּמָה זוֹ הַגָּלוּת, שֶׁכָּתוּב בָּהּ וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם. הִפִּילוֹ עַל מֹשֶׁה וַיִּישַׁן, אֵין שֵׁנָה אֶלָּא גָלוּת. וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו - מִצַּלְעוֹתָיו שֶׁל מִי, אֶלָּא מֵאוֹתָן עֲלָמוֹת שֶׁל הַמַּטְרוֹנִיתָא נָטְלוּ אַבָּ"א וְאִמָּ"א אַחַת מֵהֶן, וְהִיא צַד לָבָן, יָפָה כַּלְּבָנָה. וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה - זֶה בָּשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר. בָּשָׂר שֶׁל מֹשֶׁה אָדוֹם, וְעָלָיו נֶאֱמַר פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, וְלָכֵן יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא זמנא ׳ויפל יהו"ה אלהי"ם תרדמה על האדם׳, ׳ה' אלהי"ם׳ אבא ואמא, ׳תרדמה׳ דא גלותא דאתמר ביה ׳ותרדמה נפלה על אברם׳, ארמי ליה על משה, ׳ויישן׳ לית שינה אלא גלותא. ׳ויקח אחת מצלעותיו׳ מצלעותיו דמאן, אלא מאלין עולמין דמטרוניתא נטלו אבא ואמא חד מנייהו ואיהו סטרא חוורא, יפה כלבנה. ׳ויסגור בשר תחתנה׳ דא בשר דאתמר ביה ׳בשגם הוא בשר׳, בשר דמשה סומק, ועליה אתמר פני משה כפני חמה, ובגין דא ׳יפה כלבנה ברה כחמה׳.

התרגום: באותו זמן ויפל יהו"ה אלהים תרדמה על האדם. ה' אלהים - אב"א ואמ"א. תרדמה זו הגלות, שכתוב בה ותרדמה נפלה על אברם. הפילו על משה ויישן, אין שנה אלא גלות. ויקח אחת מצלעתיו - מצלעותיו של מי, אלא מאותן עלמות של המטרוניתא נטלו אב"א ואמ"א אחת מהן, והיא צד לבן, יפה כלבנה. ויסגר בשר תחתנה - זה בשר שנאמר בו בשגם הוא בשר. בשר של משה אדום, ועליו נאמר פני משה כפני חמה, ולכן יפה כלבנה ברה כחמה.

מן המפרשים

מקדש מלך: מאלין עולימין דמטרוניתא וכו' כתב הרב ז"ל בדרוש אטב"ח ובדרוש הנקבה כי בגלות נסתלקו מהזעיר ג' ראשונות ומהמ' ט' ספי' ולא נשאר בה רק כתר שנה ובשעת התיקון שתיקנו אותה או"א נתחלקה נקודת הכתר לעשרה נקודות וכל נקודה נתוספו בה ט' אחרות…

יהל אור: מצלעותיו דמאן אלא מאלין עולמין דמטרוניתא נטלו כו' חד מינייהו. דצלע הוא סיהרא קדישא מלכות ואיהו חד מן עולמתין דילה דאינון אילות דסוחרני כורסייא והוא: עולמין דילה, ששים גבורים סביב לה וי"ב תחותה, ואיהי חד מן הנהו איילות וכמ"ש…

נזר ישראל: ויסגור בשר תחתנה כו'. נ"ב. כי כאשר בא הסמ"ך, סומך נופלים, בנסירה פב"פ, אז נתרבה האור אפילו באחוריים, ומסמא עינים שלא יוכלו לראות באור גדול ובבשר טהור, כמ"ש (יחזקאל לו כו) 'ונתתי לכם לב בשר' מצד חסד ג"כ:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר