מיתת ערב רב במעמד הר סיני - וקללת השוכב עם בהמה
בראשית · ויצו ה' אלהים על האדם לאמר · מאמר 22 · פיסקה 29 · דף כח ע"ב
לשון הזוהר
וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יהו"ה אלהי"ם וְגוֹ׳. כַּד קְרִיבוּ לְטוּרָא דְסִינַי, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳הֲשָׁמַע עָם קוֹל אלהי"ם מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׳ וְגוֹ', וְעֵרֶב רַב מִיתוּ, וְאִנּוּן הֲווּ דְּאָמְרוּ לְמֹשֶׁה ׳וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אלהי"ם פֶּן נָמוּת׳, וְאַשְׁכָּחוּ אוֹרַיְיתָא, וְאִלֵּין אִנּוּן עַמֵּי הָאָרֶץ דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳אָרוּר שׁוֹכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה׳, בְּגִין דְּאִנּוּן מִסִּטְרָא דְּהַהוּא חִוְיָא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה׳.
תרגום
וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יהו"ה אֱלֹהִים וְגוֹ', כְּשֶׁהתקָּרְבוּ לְהַר סִינַי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְגוֹ'. וְעֵרֶב רַב מֵתוּ. וְהֵם הָיוּ שֶׁאָמְרוּ לְמֹשֶׁה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת, וְהִשְׁכִּיחוּ אֶת הַתּוֹרָה. וְאֵלּוּ הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה, בִּגְלַל שֶׁהֵם מִצַּד אוֹתוֹ נָחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וישמעו את קול יהו"ה אלהי"ם וגו׳. כד קריבו לטורא דסיני, הדא הוא דכתיב ׳השמע עם קול אלהי"ם מדבר מתוך האש׳ וגו', וערב רב מיתו, ואנון הוו דאמרו למשה ׳ואל ידבר עמנו אלהי"ם פן נמות׳, ואשכחו אורייתא, ואלין אנון עמי הארץ דאתמר בהון ׳ארור שוכב עם כל בהמה׳, בגין דאנון מסטרא דההוא חויא דאתמר ביה ׳ארור אתה מכל הבהמה׳.
התרגום: וישמעו את קול יהו"ה אלהים וגו', כשהתקרבו להר סיני. זהו שכתוב השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש וגו'. וערב רב מתו. והם היו שאמרו למשה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות, והשכיחו את התורה. ואלו הם עמי הארץ שנאמר בהם ארור שכב עם כל בהמה, בגלל שהם מצד אותו נחש שנאמר בו ארור אתה מכל הבהמה.
מן המפרשים
הסולם: וישמעו את קול ה' אלקים וגו' כד קריבו לטורא דסיני הה"ד השמע עם וגו' הכתוב ו ישמעו את קול ה' אלקים מתהלך וגו' רומז על ישראל כשקרבו לקבלת התורה על הר סיני. וז"ש השמע עם קול אלקים מדבר מתוך האש כמוך ויחי. ויליף גזרה שוה שמיעה…