ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 22: ויצו ה' אלהים על האדם לאמר › פיסקה 12 (כח ע"א)

׳חית השדה ועוף השמים׳ עמי הארץ - אין בהם עזר לשכינה בגלות

בראשית · ויצו ה' אלהים על האדם לאמר · מאמר 22 · פיסקה 12 · דף כח ע"א

לשון הזוהר

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיִּצֶר יהו"ה אלהי"ם מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם׳, וַוי לְעָלְמָא דְּאִנּוּן אֲטִימִין לִבָּא וּסְתִימִין עַיְינִין דְּלָא מִסְתַּכְּלִין בְּרָזֵי דְאוֹרַיְיתָא וְלָא יָדְעִין, דְּוַדַּאי חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם אִינּוּן עַמֵּי הָאָרֶץ. וַאֲפִילּוּ בְּאִלֵּין דְּאִנּוּן נֶפֶשׁ חַיָּה לָא אִשְׁתַּכַּח עֵזֶר בְּהוֹן בְּגָלוּתָא וּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא וְלָא לְמֹשֶׁה דְּאִיהוּ עִמָּהּ, דִּבְכָל זִמְנָא דִּגְלָת שְׁכִינְתָּא לָא זָז מִנָּהּ.

תרגום

עוֹד פָּתַח וְאָמַר: וַיִּצֶר יהו"ה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם. אוֹי לָעוֹלָם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי לֵב וּסְתוּמֵי עֵינַיִם שֶׁלֹּא מִסְתַּכְּלִים בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְלֹא יוֹדְעִים. שֶׁוַּדַּאי ׳חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם׳ הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ בְּאֵלּוּ, שֶׁהֵם נֶפֶשׁ חַיָּה, לֹא נִמְצָא בָהֶם עֵזֶר בַּגָּלוּת, וְהַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְלֹא לְמֹשֶׁה שֶׁהוּא עִמָּהּ, שֶׁבְּכָל זְמַן שֶׁגָּלְתָה שְׁכִינָה לֹא זָז מִמֶּנָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עוד פתח ואמר, ׳ויצר יהו"ה אלהי"ם מן האדמה כל חית השדה וכל עוף השמים׳, ווי לעלמא דאנון אטימין לבא וסתימין עיינין דלא מסתכלין ברזי דאורייתא ולא ידעין, דודאי חית השדה ועוף השמים אינון עמי הארץ. ואפילו באלין דאנון נפש חיה לא אשתכח עזר בהון בגלותא ושכינתא בגלותא ולא למשה דאיהו עמה, דבכל זמנא דגלת שכינתא לא זז מנה.

התרגום: עוד פתח ואמר: ויצר יהו"ה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים. אוי לעולם שהם אטומי לב וסתומי עינים שלא מסתכלים בסודות התורה ולא יודעים. שודאי ׳חית השדה ועוף השמים׳ הם עמי הארץ, ואפלו באלו, שהם נפש חיה, לא נמצא בהם עזר בגלות, והשכינה בגלות, ולא למשה שהוא עמה, שבכל זמן שגלתה שכינה לא זז ממנה.

מן המפרשים

אור יקר: וסלקא באורח מישר תפארת שהוא טוד קו האמצעי לבן מצד לובן הכתר.

מקדש מלך: אינון עמי הארץ: בספר אור ישראל פירוש דהכי קאמר ואין עליהם תרעומ' שלא למדו הסוד דאינון נפש חיה הם הת"ח הלומדים הפשט ומניחים הסוד עליהם היא התרעומ' לפי דלא אשתכח עזר בהון בגלות' לשכינתא לפי שע"י סודות התורה שקורא האדם עושה תיקון…

הסולם: ויצר ה' אלקים מן האדמה וגו', ווי לעלמא דאינון אטימין לבא וסתימין עיינין: ווי לבני העולם שהם אטומי לב ושתומי עינים, דלא מסתכלין ברזי דאורייתא ולא ידעין, דודאי חית השדה ועוף השמים אינון עמי הארץ, שאינם מסתכלים בסודות התורה ואינם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר