ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 22: ויצו ה' אלהים על האדם לאמר › פיסקה 11 (כח ע"א)

המשנה שפחה ואינה בת זוגו - ובה קבורת משה, ׳ולא ידע איש׳

בראשית · ויצו ה' אלהים על האדם לאמר · מאמר 22 · פיסקה 11 · דף כח ע"א

לשון הזוהר

אִיהִי שַׁוְיָא לֵיהּ, וְלָאו אִיהִי בַּת זוּגֵיהּ יִחוּדָא דִילֵיהּ, דְּלֵית יִחוּדָא עַד דְּעֵרֶב רַב יִתְמְחוּן מֵעָלְמָא. וּבְגִין דָּא אִתְקְבַר מֹשֶׁה לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, וּקְבוּרְתָּא דִּילֵיהּ מִשְׁנָה אִיהִי, וְלָא יְדַע גְּבַר יָת קְבוּרְתֵּיהּ עַד יוֹמָא הָדֵין. קְבוּרְתָּא דִילֵיהּ מִשְׁנָה דְּשָׁלְטָא עַל מַטְרוֹנִיתָא דְּאִיהִי קִבְּלָה לְמֹשֶׁה. וּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא ‹כח.›מִתְפָּרְשָׁא מִבַּעְלָהּ, בְּגִין דָּא ׳תַּחַת שָׁלֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ׳ תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ', דָּא אִיהוּ עַבְדָּא יְדִיעָא. ׳וְשִׁפְחָה׳, דָּא מִשְׁנָה, ׳וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם׳, דָּא עֵרֶב רַב, ׳עַם נָבָל וְלֹא חָכָם׳.

תרגום

הִיא שׂוּמָה לוֹ, ואֵינָהּ בַּת זוּגוֹ, הַיִּחוּד שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין יִחוּד עַד שֶׁעֵרֶב רַב יִמָּחוּ מֵהָעוֹלָם. וְלָכֵן נִקְבַּר מֹשֶׁה מִחוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּקְבוּרָתוֹ הִיא מִשְׁנָה, וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. קְבוּרָתוֹ, מִשְׁנָה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הַמַּטְרוֹנִיתָא, שֶׁהִיא קַבָּלָה לְמֹשֶׁה. והמֶלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא פּוֹרֶשֶׁת מִבַּעְלָהּ. וְלָכֵן תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְכוּ' תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ זֶהוּ הָעֶבֶד הַיָּדוּעַ. וְשִׁפְחָה זוֹ מִשְׁנָה. וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם זֶה עֵרֶב רַב. ׳עַם נָבָל וְלֹא חָכָם׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: איהי שויא ליה, ולאו איהי בת זוגיה יחודא דיליה, דלית יחודא עד דערב רב יתמחון מעלמא. ובגין דא אתקבר משה לבר מארעא קדישא, וקבורתא דיליה משנה איהי, ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא הדין. קבורתא דיליה משנה דשלטא על מטרוניתא דאיהי קבלה למשה. ומלכא ומטרוניתא ‹כח.›מתפרשא מבעלה, בגין דא ׳תחת שלש רגזה ארץ וגו׳ תחת עבד כי ימלוך', דא איהו עבדא ידיעא. ׳ושפחה׳, דא משנה, ׳ונבל כי ישבע לחם׳, דא ערב רב, ׳עם נבל ולא חכם׳.

התרגום: היא שומה לו, ואינה בת זוגו, היחוד שלו, שאין יחוד עד שערב רב ימחו מהעולם. ולכן נקבר משה מחוץ לארץ הקדושה, וקבורתו היא משנה, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה. קבורתו, משנה ששולטת על המטרוניתא, שהיא קבלה למשה. והמלך והמטרוניתא פורשת מבעלה. ולכן תחת שלוש רגזה ארץ וכו' תחת עבד כי ימלוך זהו העבד הידוע. ושפחה זו משנה. ונבל כי ישבע לחם זה ערב רב. ׳עם נבל ולא חכם׳.

מן המפרשים

הסולם: ובג"ד אתקבר משה לבר מארעא קדישא וקבורתא דיליה משנה איהי, ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא הדין, ומשום הערב רב, נקבר משה חוץ לארץ הקדושה, וקבורה שלו היא במשנה, ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה. קבורה פירושו העלם, ותחית המתים היא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר