ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 22: ויצו ה' אלהים על האדם לאמר › פיסקה 16 (כח ע"א)

׳ויבן את הצלע׳ - סוד היבום, אב"א ואמ"א בונים אותה אל ו'

בראשית · ויצו ה' אלהים על האדם לאמר · מאמר 22 · פיסקה 16 · דף כח ע"א

לשון הזוהר

וַיִּבֶן יהו"ה אלהי"ם אֶת הַצֵּלָע, הָכָא אִתְרְמִיז רָזָא דְיִבּוּם, דְּאָמְרוּ בֵּיהּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה שׁוּב לֹא יִבְנֶה, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו׳. אֲבָל לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַיִּבֶן ה' אלהי"ם׳, אַבָּא וְאִמָּא בָּנֵי לָהּ לְגַבֵּיהּ, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יהו"ה׳. ו' דְּאִיהוּ בֵּן י"ה אַבָּא וְאִמָּא, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳וַיִּבֶן ה' אלהי"ם אֶת הַצֵּלָע׳. ׳אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם׳, דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ׳וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם׳, אַיְיתִי לֵיהּ לְגַבֵּי צֵלָע דְּנָטִיל מִן ה' עוּלֵימָא דִילָהּ.

תרגום

וַיִּבֶן יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע - כָּאן נִרְמָז סוֹד הַיִּבּוּם, שֶׁאָמְרוּ בוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָנָה, שׁוּב לֹא יִבְנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. אֲבָל לְגַבֵּי הקב"ה נֶאֱמַר בּוֹ וַיִּבֶן יהו"ה אֱלֹהִים. אַבָּא וְאִמָּא בּוֹנִים אוֹתָהּ אֵלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יהו"ה. ו' שֶׁהוּא בֶּן י"ה, אַבָּא וְאִמָּא, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וַיִּבֶן יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע. אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם - הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַצֵּלָע שֶׁלָּקַח מֵה', הָעַלְמָה שֶׁלָּהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ויבן יהו"ה אלהי"ם את הצלע, הכא אתרמיז רזא דיבום, דאמרו ביה כיון שלא בנה שוב לא יבנה, הדא הוא דכתיב ׳אשר לא יבנה את בית אחיו׳. אבל לגבי קודשא בריך הוא אתמר ביה ׳ויבן ה' אלהי"ם׳, אבא ואמא בני לה לגביה, הדא הוא דכתיב ׳בונה ירושלם יהו"ה׳. ו' דאיהו בן י"ה אבא ואמא, עלייהו אתמר ׳ויבן ה' אלהי"ם את הצלע׳. ׳אשר לקח מן האדם׳, דא עמודא דאמצעיתא, ׳ויביאה אל האדם׳, אייתי ליה לגבי צלע דנטיל מן ה' עולימא דילה.

התרגום: ויבן יהו"ה אלהים את הצלע - כאן נרמז סוד היבום, שאמרו בו, כיון שלא בנה, שוב לא יבנה. זהו שכתוב אשר לא יבנה את בית אחיו. אבל לגבי הקב"ה נאמר בו ויבן יהו"ה אלהים. אבא ואמא בונים אותה אליו. זהו שכתוב בונה ירושלים יהו"ה. ו' שהוא בן י"ה, אבא ואמא, עליהם נאמר ויבן יהו"ה אלהים את הצלע. אשר לקח מן האדם - זה עמודא דאמצעיתא. ויבאה אל האדם - הביא אותו אל הצלע שלקח מה', העלמה שלה.

מן המפרשים

אור יקר: ביה שעתא אתרמיז לגביה הדרניא״ל שהוא בהיכל השני היכל עצם השמים ונקרא הדרניאל שמעלים ומסתיר הדרו של אל לכך הגזים עליו שיעלים ויסתיר הדר עליון. רפאל היא המדרגה מארבעה מדרגות שבהיכל הרצון לרפאות נגעו להשיב כדפי׳. לחנוך לא זכה אל…

מהרח"ו: ויבן ה' אלהי"ם את הצלע הכא אתרמיז וכו'. כי שם בתיקונין (כז.) נדרש על חכמה. ויישוב מאמרים אלו ביארתים פרשת שמות דף ה' ע"ב על 'אתי מלבנון כלה' ( שה"ש ד ח ) דא שכינתא דהיא כלה בחופה וכו' ע"ש: דף כ"ח ע"ב.

שעת רצון: ויבן ה' אלהי"ם את הצלע הכא איתרמיז רזא דיבום דאמרו ביה כיון שלא בנה שוב לא יבנה כו' כל הענין. פירוש, כי קודם מתן תורה היה מצות יבום באב, ומתחילה היה צריך ליתן דעתו לבנות, דאם לא כן ' כיון שלא בנה שוב לא יבנה ', שכן למעלה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר