ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 96: מדרש רות - שם יהו"ה שבנשמה ומהלכה עד הסתלקותה ומשפט איוב מן הסערה

מדרש רות - שם יהו"ה שבנשמה ומהלכה עד הסתלקותה ומשפט איוב מן הסערה

זוהר חדש · מאמר 96 · 32 פסקאות

  1. ׳ויהי בימי שפט השפטים׳ - כוכבי בקר ובני אלהים השולטים ביום ובלילה
    ׳ויהי בימי שפט השפטים׳. רבנן פתרי קרא דכתיב, ׳ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׳. מאן ׳כוכבי בקר׳. אינון מלאכין קדישין דשלטין ביממא. מאן ׳בני אלהים׳. אינון מלאכין… לדף הפיסקה
  2. שם יהו"ה שנתן הקב"ה באדם - נפש ורוח ונשמה ונשמה לנשמה
    בא וראה, כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא ברא אלא ליקרא דיליה. שנאמר, ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׳. הקדוש ברוך הוא ברא בר נש בעלמא, ויהיב ביה… לדף הפיסקה
  3. רוח ונפש מצד שמאל כיין על שמריו - הבהמית מסמא"ל ונחש
    דוגמא דברא רוח ונפשא דקדישא, כך ברא רוח ונפשא מסטרא דשמאלא. ובדוגמא דהוא היין על שמריו, כך הוא הרוח והנפש השכלית, על רוח ונפש הבהמית. ולמה נקראת בהמית. שהוא מסטרא דסמאל… לדף הפיסקה
  4. ׳וכבודי לאחר לא אתן׳ - שאין שמו של הקב"ה נתן לצד הטמאה
    ולסטרא דמסאבו, לא יהיב קודשא בריך הוא שמא דיליה. שנאמר, אני יי' ׳הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׳. אני, רמז ׳ויסרתי אתכם אף אני׳. ה', רמז למדת הרחמים. ׳לאחר… לדף הפיסקה
  5. דגמת אותיות השם באלימלך בנעמי וברות - ושמה המתהפך לתור
    פתח רבי ואמר, ברזא דיהוה. י' אקרי בדוגמא, דא אלימלך. ה' אתקרי בדוגמא, דא נעמי. ולמה נקראת שמה נעמי, שנאמר ׳ויהי נעם ה' אלהינו עלינו וגו'׳. ו"ה דוגמא, דא רות ובעלה. רות… לדף הפיסקה
  6. ׳חכמות נשים בנתה ביתה׳ - הנשמה והנפש כנגד ערפה נפש השמאל
    פתח ואמר, ומה ׳ומעשה ידינו כוננה עלינו׳. דא עובדא דיעבד בר נש. אי אינון עובדין טבין, ישכון עליה הויה. ואי לא, יסתלק מינה. שנאמר, ׳חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה… לדף הפיסקה
  7. נר על ראש הולד ולמודו כל התורה - ודרך עקלתון הנקראת לילה
    פתח ואמר, מה הוא דאמר, ׳הראיני את מראיך׳. כד יתעביד בר נש מטיפה, בשלייתא דאמיה, כמה דאתרבי, אעיל ביה הקדוש ברוך הוא זעיר זעיר רוחא ונפשא. ונר יהיבת על רישיה בליליא.… לדף הפיסקה
  8. ׳מיד כלב יחידתי׳ - חיות ומלאכי חבלה שבמקום החשך הנקראים לילות
    ואחזיין ליה, בעמודא דאישתא, דהיא על רישיה, כמה דובין ונמרין ואריין ומלאכי חבלה דיתבין תמן. וכלבא תמן, ועל דא אמר דוד, ׳הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׳. ודין אתרא הוא… לדף הפיסקה
  9. מצוה ואות שבתורה נעשות מלאכים לדרך - ושבועת הולד על קיומה
    וימרון ליה, אם תזכה למצות, כל מצוה ומצוה, יעבדון לך מינה מלאך טוב. ובעידן דתיעול באתרא הדין, ותזכה למצות, יימרון, ׳סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך׳ פלוני דא, ולא… לדף הפיסקה
  10. ׳לך לך מארצך׳ בירידת הנשמה - אב לרוח ורם לגוף ושבע ברכותיו
    ובתר כן יימרון ליה, ׳ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'׳ ׳ואעשך לגוי גדול וגו'׳. ׳ויאמר ה' אל אברם׳, דא נשמתא, דהיא אב לרוח, ורם לגוף. ׳לך לך מארצך׳ - דא גנתא דעדן. וממולדתך,… לדף הפיסקה
  11. הצדיק היודע שמו של הקב"ה - ׳לא תירא מפחד לילה׳ בהסתלקותו
    אם בר נש יזכה, ויהיה צדיק, והוא ידע שמא דהקדוש ברוך הוא, מה יימרון ליה כד אסתלק מעלמא. ׳לא תירא מפחד לילה וגו'׳, ׳על כפים ישאונך פן תגוף באבן׳. מן האבן של דרך עקלתון,… לדף הפיסקה
  12. ׳הזאת נעמי׳ - זעזוע הדרך החשוכה על הנשמה שהלכה בה מלאה
    ואם בר נש לא יזכה באורייתא, ולעובדין טבן, כד יסתלק מעלמא, יעול באורחא חשוכא דאמרנא, ואזדעזעו כל מאן דאית בההוא אתר, ויימרון הזאת נעמי, דאזלת באתרא הדין מלייא כל טובא,… לדף הפיסקה
  13. ׳קראן לי מרא׳ - תלונת הנשמה על הגוף הרע ודבקות רות בה
    אתיבא איהי ואמרה, ׳אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד׳. דהנעל לי בגופא בישא. ׳אני מלאה הלכתי׳ באתרא הדין, ׳וריקם השיבני ה'׳. בההיא שעתא אמרה, שבנה בנתי… לדף הפיסקה
  14. ׳ונפשו עליו תאבל׳ - ערפה המתאבלת על הגוף עד שנבקע
    אבל ערפה, נפשתא דהיא סטרא דשמאלא, אזלא לגופא, ואתאבלת עליה. שנאמר, ׳אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׳. וכל זמן דאתאבל עליה, אמר הגוף לנפש הבהמית, בשביל האכילה והשתיה… לדף הפיסקה
  15. ׳אשרי משכיל אל דל׳ - הדל איש נסתר העושה מריבה עם קונו
    אמר רבי, כתיב ׳אשרי משכיל אל דל וגו'׳. מהו דל. איש נסתר. ויאמר מה תתן לי, וכי יותר רשע אני מכל האדם שבעולם. ויעשה מריבה עם הקדוש ברוך הוא. אשריו מאן דמשכיל ליה. דכתיב,… לדף הפיסקה
  16. ׳או יחזק במעזי׳ - הנותן צדקה לעני עושה שלום בינו לקונו
    דאמר רבי נהוראי, מהו דכתיב ׳או יחזק במעזי וגו'׳. וכי הקדוש ברוך הוא שהוא בעל השלום, עושה שלום במרומיו, צריך למי שיעשה לו שלום, והלא השלום שלו. אלא, העני בשעה שרואה את… לדף הפיסקה
  17. הטחת דבריו של איוב וקטרוג המקטרג - ׳איוב לא בדעת ידבר׳
    והכי נמי באיוב, דאמר רבי תנחום, אמר איוב להקדוש ברוך הוא, ׳מי יתן ידעתי ואמצאהו׳ כו' ׳אערכה לפניו משפט׳. עד שהטיח איוב דברים כלפי מעלה. ותו לא. והלא בכמה מקומות כפר… לדף הפיסקה
  18. ׳הטוב לך כי תעשק׳ - טענת איוב על הגוף שנמסר וחזרתו בשתיקה
    בשעה שנתווכח איוב עם הקדוש ברוך הוא, מה הוא אומר, ש ׳הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך וגו'׳ . וכי הוא טוב זה העושק שתעשה לי, אבי ואמי עשו לי הגוף, ואת אתעבידת אריס… לדף הפיסקה
  19. ׳לא דברתם אלי נכונה׳ - שאיוב הצדיק את הדין וחבריו לא בקשו
    רבי פדת אמר, כי לא דברתם נכונה בעבדי איוב לא כתיב, אלא כי לא דברתם אלי נכונה. אלי לא דברתם נכונה, הוא עמד והצדיק את הדין, ובקש על עצמו על מה שאמר. והם לא בקשו על עצמם,… לדף הפיסקה
  20. החושד בכשרים לוקה בצרעת - חברי איוב שחשדוהו ולא בקשו מחילה
    רבי יהושע דסכנין בשם רבי יודא אמר, כל החושד בכשרים, ראוי ללקות בצרעת. דכתיב, ׳אשר נואלנו ואשר חטאנו׳ . וכתיב, ׳אל נא תהי כמת׳. חבריו של איוב חשדוהו במה שלא היה בו, ולא… לדף הפיסקה
  21. ׳לבלתי עשות עמכם נבלה׳ - הנבלה היא צרעת כתרגום ׳ירק ירק בפניה׳
    ואמר רבי יוסי בן קסמא, מהו דכתיב, ׳כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה׳ . מאי נבלה, זו צרעת. דכתיב, ׳ואביה ירק ירק בפניה׳ , ותרגם רבי יוסי ואביה מנבל ינבל באפיה. לדף הפיסקה
  22. סערת התשובה לאיוב - על ׳אשר בסערה ישופני׳ ושמו שנתחלף לאויב
    בא וראה, כשנגלה הקדוש ברוך הוא אל איוב, מה כתיב. ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר. רבי יוסי בר חלפתא אמר, השיב לו על מה שאמר, אשר בסערה ישופני, אמר איוב, רבונו של עולם,… לדף הפיסקה
  23. סערת השטן המסעירה את גופו של איוב - שאין לו רשות אלא במאמרו
    רבנן אמרי, סערה של שטן, שהסעיר גופו של איוב. ומנלן דאיקרי סערה. דכתיב, ׳רוח סערה עושה דברו׳. שאין לו רשות לעשות שום דבר, אלא במאמרו של הקדוש ברוך הוא. לדף הפיסקה
  24. שי"ן וסמ"ך בסערה - גזרה שוה ל ׳לשעירים אשר הם זונים אחריהם׳
    רבי בון אומר, כתיב בשי"ן, דכתיב אשר בשערה ישופני. וכתיב בסמך, דכתיב מן הסערה. כתיב הכא אשר בשערה, וכתיב התם ׳לשעירים אשר הם זונים אחריהם׳. לדף הפיסקה
  25. פעם זכר ופעם נקבה בשעיר ושעירה - והסמ"ך שמסעיר גוף האדם
    והאי דכתיב בשערה. רבי רחומאי אמר, פעם אחת זכר, ופעם אחת נקבה. פעם אחת זכר, דכתיב ונשא השעיר עליו. וכתיב, ׳הן עשו אחי איש שעיר׳. פעם אחת נקבה, דכתיב ׳וישב ביום ההוא עשו… לדף הפיסקה
  26. ׳ויעל אליהו בסערה השמים׳ - כפיפת מלאך המות תחת רגליו בעליתו
    והא כתיב, ׳ויעל אליהו בסערה השמים׳. רבי נחמיה ורבי יהודה אמרי, כשהעלה הקדוש ברוך הוא אליהו לרקיע, עמד מלאך המות כנגדו. אמר ליה הקדוש ברוך הוא, על מנת כך בראתי שמים,… לדף הפיסקה
  27. נו"ן כפופה שבסערה - כפיפת איוב כנחש ו ׳איפה היית ביסדי ארץ׳
    כיון שנגלה הקדוש ברוך הוא לאיוב, בההוא סערה נגלה אליו. דכתיב, מן הסערה, הנו"ן כפופה, ולא פשוטה. כפף אותו הקדוש ברוך הוא כנחש הולך על גחון, ודבר עמו. מה אמר ליה לאיוב.… לדף הפיסקה
  28. יחוד שמו בשבח כוכבי הבקר - ולא כוכבי הלילה שממשלתם כרגע
    רבי אלכסנדרי פתח ואמר, ׳ברן יחד כוכבי בקר׳, כוכבים שבמרום שולטים בלילה, חוץ מאותן ששולטין בבקר. וכלן משבחין ומפארין ומייחדין שמו של הקדוש ברוך הוא. הדא הוא דכתיב, ׳ברן… לדף הפיסקה
  29. ׳ויריעו כל בני אלהים׳ - תרועת השחר להעביר ממוני הלילה
    ׳ויריעו כל בני אלהים׳, אמאי ויריעו, אמר רבי אלכסנדרי, בשעה שעולה עמוד השחר, אותן ׳בני אלהים׳ מריעין בתרועה, וכל אותן המלאכים והכוכבים הממונים בלילה, מעבירין אותם… לדף הפיסקה
  30. וילון הכוכב הממנה להכניס ולהוציא כוכבים - ונגנז בעלות הבקר
    רבי חסדאי אומר, כוכב אחד יש במרום, והקדוש ברוך הוא מוציאו ממקומו, וילון שמו. והוא ממונה להכניס ולהוציא שאר הכוכבים, ומשמש כל הלילה, כיון שאותן כוכבי בוקר שולטין, נגנז… לדף הפיסקה
  31. ׳המרגיז ארץ ממקומה׳ - שאין הרגזה אלא מנקדת ציון מקומו
    אמר רבי שמואל, כתיב ׳המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׳ . כד הקדוש ברוך הוא בעי למירגז כל עלמא, ולארגשא ולארעשא סמכוהי, לא ארעיש ליה אלא ממקומו. מאן מקומו. דא נקודה… לדף הפיסקה
  32. ׳מציון מכלל יופי׳ - שמציון הושתת העולם ומשם הופעת אלהים
    רבי רחומאי אומר, מציון הושתת העולם. דכתיב, ׳מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו׳. וכתיב בתריה, ׳מציון מכלל יופי אלהים הופיע׳ . לדף הפיסקה