ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 96: מדרש רות - שם יהו"ה שבנשמה ומהלכה עד הסתלקותה ומשפט איוב מן הסערה › פיסקה 14

׳ונפשו עליו תאבל׳ - ערפה המתאבלת על הגוף עד שנבקע

זוהר חדש · מדרש רות - שם יהו"ה שבנשמה ומהלכה עד הסתלקותה ומשפט איוב מן הסערה · מאמר 96 · פיסקה 14

לשון הזוהר

אֲבָל עָרְפָּה, נַפְשָׁתָא דְּהִיא סִטְרָא דִשְׂמָאלָא, אָזְלָא לְגוּפָא, וְאִתְאַבָּלַת עָלֶיהָ. שֶׁנֶּאֱמַר, (איוב י״ד:כ״ב) ׳אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל׳. וְכָל זְמַן דְּאִתְאַבָּל עֲלֵיהּ, אָמַר הַגּוּף לַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, בִּשְׁבִיל הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁנָּתַתָּ לִי, הַנְּשָׁמָה בְּצַעַר גָּדוֹל, וּבְלֹא תוֹרָה וּבְלֹא מִצְוֹת. טוֹל מַה שֶּׁנָּתַתָּ לִי. וְנִבְקַע הַגּוּף.

תרגום

אֲבָל עָרְפָּה, הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא צַד הַשְּׂמֹאל, הוֹלֶכֶת לַגּוּף, וּמִתְאַבֶּלֶת עָלָיו. שֶׁנֶּאֱמַר, (איוב י״ד:כ״ב) ׳אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל׳ (איוב יד, כב) - וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְאַבֶּלֶת עָלָיו, אוֹמֵר הַגּוּף לַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, בִּשְׁבִיל הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁנָּתַתְּ לִי, הַנְּשָׁמָה בְּצַעַר גָּדוֹל, וּבְלֹא תוֹרָה וּבְלֹא מִצְווֹת. טוֹל מַה שֶּׁנָּתַתָּ לִי. וְנִבְקַע הַגּוּף.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אבל ערפה, נפשתא דהיא סטרא דשמאלא, אזלא לגופא, ואתאבלת עליה. שנאמר, (איוב י״ד:כ״ב) ׳אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׳. וכל זמן דאתאבל עליה, אמר הגוף לנפש הבהמית, בשביל האכילה והשתיה שנתת לי, הנשמה בצער גדול, ובלא תורה ובלא מצות. טול מה שנתת לי. ונבקע הגוף.

התרגום: אבל ערפה, הנפש שהיא צד השמאל, הולכת לגוף, ומתאבלת עליו. שנאמר, (איוב י״ד:כ״ב) ׳אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׳ (איוב יד, כב) - וכל זמן שמתאבלת עליו, אומר הגוף לנפש הבהמית, בשביל האכילה והשתיה שנתת לי, הנשמה בצער גדול, ובלא תורה ובלא מצוות. טול מה שנתת לי. ונבקע הגוף.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: