ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 45: ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳

׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳

בלק · מאמר 45 · 41 פסקאות · מתחיל בדף רי ע"א

  1. בלק חכם בכשפים מבלעם - ופגימתו בכיוון השעה (רי ע"א)
    ׳ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם וגו'׳. רבי יצחק אמר, בלק חכים הוה בחרשין, יתיר מבלעם, בר דלא הוה מכוון שעתא ללטייא. משל וכו'. בגין כך ׳ויקח בלק את בלעם וגו'׳ - הוא הוה… לדף הפיסקה
  2. ׳במות בעל׳ - אחיזה בעתידם של ישראל לעבוד לבעל (רי ע"א)
    ׳ויעלהו במות בעל׳. מאי ׳ויעלהו במות בעל׳. אלא אשגח בחרשוי, במאי סטרא יתאחיד בהו, ואשכח דזמינין ישראל למעבד במות, ולמפלח לבעל. כמה דכתיב, ׳וילכו אחרי׳ הבעל. ׳וירא משם… לדף הפיסקה
  3. משל בדורון שנשלח לאוהב - ונזרק לכלבים (רי ע"א)
    לבר נש דהוה ליה רחימא חד, דשבק ליה אבוי. ובני נשא מסתפו לקטטה בהדיה, בגין ההוא רחימא. ליומין, אתא בר נש חד, ובעא לאתערא קטטו בהדיה. אמר: מה אעביד, אי אתער ביה קטטא, הא… לדף הפיסקה
  4. דורונו של בלעם מזומן לכלבים - ׳ויקר׳ לשון קרי וטומאה (רי ע"א)
    כך בלעם, אתא לאתערא קטטו בהו בישראל, וחמא דלא יכיל בגין ההוא רחימא עלאה דלהון, .) שארי לתקנא קמיה דורון. אמר קודשא בריך הוא: רשע ומה אית לך גבאי, את בעי לאזדווגא בבני,… לדף הפיסקה
  5. ׳ויקר׳ לשון קרירות - שקירר עצמו ממחשבתו על ישראל (רי ע"א)
    רבי אבא אמר, ויקר: כמה דאת אמר, ׳לפני קרתו מי יעמוד׳ - הוא הוה זמין, דבההוא דורון, יכיל בהו בישראל. מה כתיב. ׳ויקר אלהים׳ - קריר גרמיה מן דא דהוה חשיב. ׳ויקר אלהים׳,… לדף הפיסקה
  6. ׳ויקר׳ לשון עקירה - עקירת בלעם ודרגתו מלפני הדורון (רי ע"ב)
    רבי אלעזר אמר, ויקר, בלעם חשיב דבההוא דורון ייעול לאבאשא להו לישראל, וקודשא בריך הוא אעקר ליה מקמיה לההוא דורון. ואעקר ליה לבלעם, ממה דהוה חשיב. ואעקר , לההוא דרגא הדא… לדף הפיסקה
  7. אין ׳ויאמר ה׳ בפרשה - אלא מחסום ודבר בפיו (רי ע"ב)
    אמר רבי שמעון, תא חזי, האי רשע, געלא דכלא הוה. דלא תשכח בכל פרשתא דא, ויאמר ׳יהו"ה אל בלעם׳, או וידבר יהו"ה, חס ושלום. מה כתיב. וישם יהו"׳ה דבר בפי בלעם׳ וגו' - כמאן… לדף הפיסקה
  8. ׳וכה תדבר׳ - הדיבור אינו ברשותו, כה מברכת את בניו (רי ע"ב)
    אמר ליה קודשא בריך הוא: רשע, את חשיב דעל ידך יהא ויתקיים ברכה בבני, או אפכא. לא צריכין אינון לך, כמה דאמרין לצרעה וכו'. אלא את ׳שוב אל בלק׳, וכד תפתח פומך, לא יהא… לדף הפיסקה
  9. בלק סבור שהדברים מפי בלעם - וכשפים לעכב את כה (רי ע"ב)
    תא חזי, דכך הוא, כיון דאתא לבלק, ובלק שמע כל אינון מלין, הוה חשיב דהא מפומיה דבלעם נפקין, אמר: לקוב אויבי לקחתיך. אמר בלעם: סב אלין חרשין בידך, בגין לאעכבא הכא להאי כה,… לדף הפיסקה
  10. ׳ואנכי אקרה כה׳ - מזימת עקירתה, ועקירתו של בלעם (רי ע"ב)
    מה כתיב, ׳התיצב כה על עולתך׳ - בהאי, ובאלין חרשין, תעכב לה, ואנכי אקרה כ"ה, כלומר, אעקר לה מאלין מלין. אמר ליה קודשא בריך הוא: רשע, אנא אעקר לך. מה כתיב בתריה. ׳ויקר… לדף הפיסקה
  11. בתחלה לא נאמר ׳כה׳ - ומשברכה, ׳התיצב כה על עלתך׳ (רי ע"ב)
    תא חזי, בקדמיתא לא כתיב ׳התיצב כה על עולתך׳ - אלא ׳התיצב על עולתך ואלכה אולי יקרה׳ יהו"ה לקראתי. כיון דחמא דכ"ה אמר אינון ברכאן, כדין אמר התיצב כ"ה ׳על עולתך, ואנכי… לדף הפיסקה
  12. ׳ארה׳ - לזרקם מדרגתם, ׳זעמה׳ - רוגז על ישראל שלמעלה (רי ע"ב)
    ׳לכה ארה לי יעקב׳ - כלומר, לקוט. רבי יוסי אמר, אשדי לון מההוא דרגא דאינון קיימי, כמה דאת אמר ׳צדה אורה׳ - אמר, אי תיכול למשדי לההוא דרגא דלהון, הא כלהו אתעקרו מעלמא.… לדף הפיסקה
  13. ׳מראש צרים ומגבעות׳ - האבות והאמהות שאין קללה שולטת (רי ע"ב)
    ׳כי מראש צורים וגו'׳ . אמר רבי יצחק, ׳מראש צורים׳ - אלין אינון אבהתא. דכתיב ׳הביטו אל צור חוצבתם׳ - ׳ומגבעות אשורנו׳ - אלין אמהן, בין מהאי סטרא ובין מהאי סטרא, לא יכלין… לדף הפיסקה
  14. צרים - גבורות שכל הדינים יוצאים מהן, וישראל אחוזים בהן (רי ע"ב)
    רבי אבא אמר, ׳כי מראש צורים׳ - מאן יכיל להו לישראל, דהא הוא אחיד מרישא דכל צורים נפקין ׳, ומאן אינון צורים׳. גבורן. דהא כל דינין דעלמא מאינון גבורן נפקי, ואינון אתאחדן… לדף הפיסקה
  15. יעקב וישראל - שתי דרגות, והעליונה היא ישראל (רי ע"ב)
    ׳מי מנה עפר יעקב וגו'׳ - הא אוקמוה. אלא אמר רבי יוסי, תרין דרגין אינון - יעקב וישראל. בקדמיתא יעקב, ולבתר ישראל. ואף על גב דכלא חד - תרין דרגין אינון, דהא דרגא עלאה… לדף הפיסקה
  16. עפר שלמטה - ממנו נברא אדם, וממנו חילות שאין מספר (רי ע"ב)
    ׳מי מנה עפר יעקב וגו'׳. לתתא, מאן הוא עפר. רבי שמעון אמר, האי דכתיב ביה ׳יתן כעפר חרבו וגו'׳ . מאן חרבו. הא ידיעא, דכתיב ׳חרב ליהו"ה מלאה דם׳ . עפר, ההוא אתר דאתברי… לדף הפיסקה
  17. ׳רבע ישראל׳ - אות ה, ודוד שהוא רגל רביעית לכסא (רי ע"ב)
    ׳ומספר את רובע ישראל׳. ׳רבע ישראל׳ היא ה"א, וחד מלה היא. ׳רובע ישראל׳, כמה דאת אמר ׳רובץ תחת משאו׳ , רביע הדא הוא דכתיב, ׳מטתו שלשלמה׳ . דבר אחר רבע, כמו רביעית מישראל… לדף הפיסקה
  18. ׳עפר׳ - מצוות שבקרקע, ו ׳רבע׳ - איסור הרבעת בהמה (ריא ע"א)
    דבר אחר ׳מי מנה עפר יעקב וגו'׳ - כל אינון דחשיבין עפרא, כמה דאוקימנא. ׳ומספר את רבע ישראל׳ - דכתיב ׳היש מספר לגדודיו׳. ׳רבע ישראל׳ כמה דאוקימנא. דבר אחר ׳מי מנה עפר׳ -… לדף הפיסקה
  19. ׳וישא משלו ויאמר׳ - הרמת קול, והאמירה מן ה ׳כה׳ (ריא ע"א)
    ׳וישא משלו ויאמר׳ . וידבר לא כתיב. מאי ׳וישא משלו׳. רבי חייא אמר, הוא הוה זקיף קלא לגבי ההוא ממלל, ׳וישא משלו׳ בלעם. ויאמר האי כה כמה דכתיב ׳וכה תדבר׳, ואמירה מנה הוה. לדף הפיסקה
  20. ׳ולא אשיבנה׳ - הודאה שאין בכחו להשיב את ה ׳כה׳ (ריא ע"א)
    תא חזי, כיון דחמא בלעם דבכל חרשוי ובכל ההוא דורון, לא יכיל לאעקרא ההוא כה, כמה דאת אמר ׳ואנכי אקרה כה׳, אעקר להאי כה - אמר ליה קודשא בריך הוא: רשע, אנת סבור לאעקרא לה,… לדף הפיסקה
  21. שני שמות שאינם נקשרים במינים רעים - יעקב וישראל (ריא ע"א)
    אמר בלעם: בתרין דרגין בעינא לאעלא בהו. בעינא לאעלא בהו מדרגא דיעקב, ולא יכילנא. בעינא לאעלא בהו מסטרא אחרא דישראל, ולא יכילנא. מאי טעמא. בגין דשמא דא או דא, לא אתקשר… לדף הפיסקה
  22. נחש וקסם כנגד און ועמל - כנגד יעקב וישראל (ריא ע"א)
    תאנא, תרין דרגין אינון: נחש, וקסם. לקבליהון: עמל, ואון. אמר בלעם: הא ודאי אשכחנא לקבלי דהני יעקב וישראל. און, לקבליה דיעקב, דאיהו קטיר בנחש. עמל, לקבליה דישראל, דאיהו… לדף הפיסקה
  23. עליונים שואלים ליעקב וישראל ׳מה פעל אל׳ (ריא ע"א)
    ואי תימא, בהני לא יכילנא, בקסם ונחש יכילנא - כתיב ׳כי לא נחש ביעקב וגו'׳. ולא עוד, אלא דכל חילין דלעילא, וכל משריין כלהו, לא ידעי ולא מסתכלי בנמוסא דמלכא עלאה, עד דשאלי… לדף הפיסקה
  24. ׳כלביא יקום׳ - התגברות ישראל לעבודת בוראם ביום ובלילה (ריא ע"א)
    ׳הן עם כלביא יקום וגו'׳ - מאן עמא תקיפא כישראל. בשעתא דאתנהיר צפרא, קם ומתגבר כאריא, לפולחנא דמאריהון, בכמה שירין, בכמה תושבחן. משתדלי באורייתא כל יומא, ובלילה לא ישכב… לדף הפיסקה
  25. ׳לא ישכב עד יאכל טרף׳ - עמידתם לעתיד על העמים (ריא ע"א)
    רבי אבא אמר, ׳הן עם כלביא יקום׳ - זמינין האי עמא, למיקם על כל עמין עובדי כוכבים ומזלות, כאריה גיבר ותקיף, ויתרמי עלייהו. ארחייהו דכל ארייוותא למשכב על טרפייהו, אבל עמא… לדף הפיסקה
  26. דיוקן ארי הרובץ על המזבח ואוכל את הקרבן (ריא ע"א)
    דבר אחר ׳הן עם כלביא יקום׳ - לקרבא קרבנין ועלוון קמי מלכהון, על גבי מדבחא. ותאנא, בשעתא דקורבנא אתוקד על גבי מדבחא, הוו חמן דיוקנא דחד אריה רביע על ההוא קרבנא, ואכיל ליה. לדף הפיסקה
  27. אוריאל שבדמות ארי, וכלב חצוף כשאין ישראל זכאים (ריא ע"א)
    ואמר רבי אבא, אוריא"ל מלאכא עלאה הוה, וחמאן ליה בדיוקנא דאריא תקיפא, רביע על מדבחא, ואכיל לון לקרבנין. וכד ישראל לא הוו זכאין כל כך, הוו חמאן דיוקנא דחד כלבא חציפא רביע… לדף הפיסקה
  28. ׳לא ישכב׳ - הריגת אלף ומאה ועשרים וחמשה מינים בלילה (ריא ע"ב)
    רבי אלעזר אמר, ׳לא ישכב׳, מהו לא ישכב. אלא בכל ליליא וליליא, כד בר נש איהו אזיל בפקודי דמאריה, לא שכיב על ערסיה, עד דקטיל אלף ומאה ועשרים וחמש, מאינון זיינין בישין,… לדף הפיסקה
  29. שלוש ברכות כנגד שלוש הכאות האתון, וכנגד שלוש רגלים (ריא ע"ב)
    אמר רבי חזקיה, לקבלי תלת זמנין דהוא מחא לאתניה, ואטעין לה בחרשוי, אתברכון ישראל תלת זמנין. רבי חייא אמר, לקבליה אתברכון ישראל תלת זמנין, דסלקין ישראל לאתחזאה קמי מלכא… לדף הפיסקה
  30. ׳כה תדבר ולא אתה׳ - ומשלא יכול, פנה לעין רעה (ריא ע"ב)
    ׳וירא בלעם כי טוב בעיני יהו"ה וגו'׳ , ׳ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וגו'׳. מאי ׳לקראת נחשים׳. אמר רבי יוסי, דהני תרין זמנין קדמאי, הוה אזיל בכל חרשוי, ובעא למילט… לדף הפיסקה
  31. משהאירו פני המלך - אין המינים הרעים והכשפים עומדים (ריא ע"ב)
    תא חזי, האי רשע כד אסתכל בהו בישראל, הוה מסתכל באלין תרין דרגין יעקב וישראל, לאבאשא לון, או בהאי או בהאי בחרשוי, בגין כך כל ברכן וברכן יעקב וישראל אתבריכו. ׳וירא בלעם… לדף הפיסקה
  32. ׳רוח אלהים׳ שעליו - התעוררות רוח משמאל, לא רוח הקודש (ריא ע"ב)
    תא חזי, בהני תרי זמני כתיב ויקר. ויקר אלהים. ויקר יהו"׳ה אל בלעם׳ וגו'. וכתיב ׳וכה תדבר׳ - והשתא כיון דחמא דהא לא אשתכח רוגזא, וחרשוי לא סלקין, כדין ׳ולא הלך כפעם בפעם׳… לדף הפיסקה
  33. בלעם רע עין שבעולם - והסודר המגן מעין רעה (ריא ע"ב)
    אמר רבי אלעזר, הכי אוליפנא, דאפילו האי זמנא לא שריא ביה רוחא דקודשא. אמר ליה רבי יוסי, אי הכי, הא כתיב ׳ותהי עליו רוח אלהים׳ - ובכל אינון זמנין אחרנין לא כתיב בהו הכי.… לדף הפיסקה
  34. ׳וישת אל המדבר פניו׳ - פנייתו אל העגל לסיוע להרע (ריא ע"ב)
    תא חזי מה רעותיה דיליה לקבלהון דישראל. כתיב ׳וישת אל המדבר פניו׳ - כתרגומו: לעגלא די עבדו ישראל במדברא אפוהי), בגין דיהא ליה סטר סיועא, לאבאשא להו. לדף הפיסקה
  35. ׳ותהי עליו רוח אלהים׳ - רפואה שהקדים הקב"ה לישראל (ריא ע"ב)
    השתא חמי מה כתיב, ׳וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל׳ - בעא לאסתכלא בהו בעינא בישא. ביה שעתא, אלמלא דאקדים לון קודשא בריך הוא אסוותא, הוה מאבד לון באסתכלותא דעינוי. ומאי… לדף הפיסקה
  36. דרך העין הרעה לשבח תחילה - ׳מה טבו אהליך יעקב׳ (ריב ע"א)
    כדין שארי ואמר, ׳מה טבו אהליך יעקב׳ - תא חזי, כל מאן דבעי לאסתכלא בעינא בישא, לא יכיל, אלא כד משבח ואוקיר לההוא מלה, דבעי לאלטייא בעינא בישא. ומה ארחיה. אמר, חמו כמה… לדף הפיסקה
  37. משל ברע עין המשבח ידים נאות ומבקש לגנזן (ריב ע"א)
    ׳יזל מים מדליו וגו'׳ . לבר נש דהוו ליה ידן שפירן, יאן למחזי. אעבר חד בר נש דעינא בישא, אסתכל באינון ידין, נקיט בהו, שארי לשבחא. אמר: כמה אינון שפירן, כמה אינון יאן, חמו… לדף הפיסקה
  38. ׳יזל מים מדליו׳ - משאלתו שלא ירבה בהם רוח הקודש (ריב ע"א)
    כך בלעם, שרי לשבחא: ׳מה טבו אהליך׳, חמו כמה שפירן, כמה יאן וכו', לבתר אמר ׳יזל מים מדליו׳, לא ישתכח נטיעא שפירא דא, נטיעא דאורייתא, לבר מאינון מסכנין , ׳וזרעו במים… לדף הפיסקה
  39. ׳אל מוציאו ממצרים׳ - כח עליון וזקיפות שאין העין שולטת (ריב ע"א)
    אמר ליה קודשא בריך הוא: רשע, לא יכלין עיניך לאבאשא, הא פריסו דקודשא עלייהו, כדין אמר: אל מוציאו ממצרים וגו', הא לא יכלין כל בני עלמא לאבאשא לון, דהא חילא תקיפא עלאה… לדף הפיסקה
  40. ׳כרע שכב כארי׳ - שאף בשפלותם בגלות אין עוקרם (ריב ע"א)
    ואפילו בזמנא דלא זקיף, לא יכלין, הדא הוא דכתיב ׳כרע שכב׳. לא דחיל, בגין דאשתכח גיבר כארי וכלביא, אפילו כד אינון ביני עממיא, וכרע ושכב בינייהו, כארי הוא ישתכח בנמוסי… לדף הפיסקה
  41. קשר מצרים שקשר בלעם - והותר ב ׳אל מוציאו ממצרים׳ (ריב ע"א)
    אמר רבי אלעזר, לא אשתכח בעלמא חכים לאבאשא, כבלעם רשיעא, דהא בקדמיתא הוה אשתכח במצרים, ועל ידוי, קשירו מצראי עלייהו דישראל קשורא, דלא יפקון מעבדותהון לעלמין. ודא הוא… לדף הפיסקה