׳ויקר׳ לשון קרירות - שקירר עצמו ממחשבתו על ישראל
בלק · ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ · מאמר 45 · פיסקה 5 · דף רי ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, וַיִּקָּר: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמוֹד׳ (תהילים קמז, יז) - הוּא הֲוָה זַמִּין, דִּבְהַהוּא דּוֹרוֹן, יָכִיל בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. מַה כְּתִיב. ׳וַיִּקָּר אֱלֹהִים׳ - קָרִיר גַּרְמֵיהּ מִן דָּא דְּהֲוָה חָשִׁיב. ׳וַיִּקָּר אֱלֹהִים׳, כְּמָה דְּאִתְּמַר, דְּאִתְעַר עָלֵיהּ מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא.
תרגום
רַבִּי אַבָּא אָמַר, וַיִּקָּר - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׳ (תהלים קמז, יז) - הוּא הָיָה עָתִיד שֶׁבְּאוֹתוֹ דּוֹרוֹן יוּכַל לְיִשְׂרָאֵל. מַה כָּתוּב? ׳וַיִּקָּר אֱלֹהִים׳ (במדבר כג, ד) - קֵרֵר עַצְמוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה חוֹשֵׁב, ׳וַיִּקָּר אֱלֹהִים׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁהִתְעוֹרֵר עָלָיו מִצַּד הַטֻּמְאָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא אמר, ויקר: כמה דאת אמר, ׳לפני קרתו מי יעמוד׳ (תהילים קמז, יז) - הוא הוה זמין, דבההוא דורון, יכיל בהו בישראל. מה כתיב. ׳ויקר אלהים׳ - קריר גרמיה מן דא דהוה חשיב. ׳ויקר אלהים׳, כמה דאתמר, דאתער עליה מסטרא דמסאבותא.
התרגום: רבי אבא אמר, ויקר - כמו שנאמר ׳לפני קרתו מי יעמד׳ (תהלים קמז, יז) - הוא היה עתיד שבאותו דורון יוכל לישראל. מה כתוב? ׳ויקר אלהים׳ (במדבר כג, ד) - קרר עצמו ממה שהיה חושב, ׳ויקר אלהים׳, כמו שנתבאר, שהתעורר עליו מצד הטמאה.
מן המפרשים
מקדש מלך: משל וכו' פי' כמש"זל שא' היה בידו סכין ולא היה יודע הנתחים. ואחד היה יודע הנתחים והיה מראה לו והוא חותך. כך היו בלעם ובלק: דאתער עליה מסטרא דמסאבוהא פי' חזר לפי' א' שויקר הוא לשון טומאה:
אור החמה: דאתער ליה מסטרא דמסאבא וכו' היינו לשון קרי וטומא' מקרה לילה והסוד שלא היתה אותה המרא' מתגל' לבלעם ממקום המשכתו דהיינו ברכות שהם מן הימין וקדוש' אלא היתה הקדושה באה לו דרך קרי בסוד הקרי דהיינו קדושה מתלבשת בטומא' ובלעם משיג…
קרני אור: קריר גרמיה קריר גרמיה. ר"ל קב"ה, ור"ל דלא יעול ביה חימה על ישראל, כמו שעלה במחשבת בלעם דקב"ה יכעוס עליהם:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: