ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 45: ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ › פיסקה 20 (ריא ע"א)

׳ולא אשיבנה׳ - הודאה שאין בכחו להשיב את ה ׳כה׳

בלק · ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ · מאמר 45 · פיסקה 20 · דף ריא ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּחָמָא בִּלְעָם דִּבְכָל חֲרָשׁוֹי וּבְכָל הַהוּא דּוֹרוֹן, לָא יָכִיל לְאַעְקְרָא הַהוּא כֹּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה׳, אַעְקָר לְהַאי כֹּה - אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: רָשָׁע, אַנְּתְּ סָבוּר לְאַעְקְרָא לָהּ, אֲנָא אַעְקָר לָךְ מִשֶּׁלְשׁוּלָךְ, מַה כְּתִיב. ׳וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם׳ - כְּמָה דְּאִתְּמַר. לְבָתַר, כֵּיוָן דְּחָמָא דְּלָא יָכִיל, הָדָר וְאָמַר, וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, וְלֹא אֲשִׁיבֶנּוּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה ודַּאי, לְהַהִיא דִּכְתִּיב כֹּה, ׳וְכֹּה תְּדַבֵּר׳. לֵית אֲנָא יָכִיל לְאָהַדְּרָא לָהּ.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִלְעָם שֶׁבְּכָל כְּשָׁפָיו וּבְכָל אוֹתוֹ דּוֹרוֹן לֹא יָכֹל לַעֲקֹר אֶת אוֹתָהּ כֹּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה׳, אֶעֱקֹר אֶת הַכֹּה הַזֹּאת - ׳אָמַר לוֹ׳ (במדבר כג, טו) הקב"ה: רָשָׁע! אַתָּה סָבוּר לַעֲקֹר אוֹתָהּ?! אֲנִי אֶעֱקֹר אוֹתְךְ מִשַּׁלְשְׁ לוֹתֶיךְ. מַה כָּתוּב? ׳וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם׳ (במדבר כג, ד) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. אַחַר כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא יָכֹל, חָזַר וְאָמַר, וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה. וְלֹא אֲשִׁיבֶנּוּ הָיָה צָרִיךְ לוֹ לוֹמַר! אֶלָּא וַדַּאי וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה לְאוֹתָהּ שֶׁכָּתוּב עָלֶיהָ כֹּ"ה, ׳וְכֹה תְדַבֵּר׳. אֵינִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כיון דחמא בלעם דבכל חרשוי ובכל ההוא דורון, לא יכיל לאעקרא ההוא כה, כמה דאת אמר ׳ואנכי אקרה כה׳, אעקר להאי כה - אמר ליה קודשא בריך הוא: רשע, אנת סבור לאעקרא לה, אנא אעקר לך משלשולך, מה כתיב. ׳ויקר אלהים אל בלעם׳ - כמה דאתמר. לבתר, כיון דחמא דלא יכיל, הדר ואמר, וברך ולא אשיבנה, ולא אשיבנו מבעי ליה. אלא ולא אשיבנה ודאי, לההיא דכתיב כה, ׳וכה תדבר׳. לית אנא יכיל לאהדרא לה.

התרגום: בא וראה, כיון שראה בלעם שבכל כשפיו ובכל אותו דורון לא יכל לעקר את אותה כה, כמו שנאמר ׳ואנכי אקרה כה׳, אעקר את הכה הזאת - ׳אמר לו׳ (במדבר כג, טו) הקב"ה: רשע! אתה סבור לעקר אותה?! אני אעקר אותך משלש לותיך. מה כתוב? ׳ויקר אלהים אל בלעם׳ (במדבר כג, ד) - כמו שנאמר. אחר כך, כיון שראה שלא יכל, חזר ואמר, וברך ולא אשיבנה. ולא אשיבנו היה צריך לו לומר! אלא ודאי ולא אשיבנה לאותה שכתוב עליה כ"ה, ׳וכה תדבר׳. איני יכול להחזירה.

מן המפרשים

קרני אור: א"ל קב"ה א"ל קב"ה כו'. הכל בהמשך אחד 'לבתר' כו':

הסולם: ת"ח כיון דחמא וכו': בוא וראה, כיון שראה בלעם, שבכל כשפיו ובכל אותה המתנה, דהיינו הקרבנות שהקריב, לא היה יכול לעקור כה ההיא. כש"א ואנכי אקרה כה, שאמר אעקר ל כה הזו. אמר לו הקב"ה, רשע, אתה חושב לעקר אותה, אני אעקר אותך מן השלשלת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: