׳עפר׳ - מצוות שבקרקע, ו ׳רבע׳ - איסור הרבעת בהמה
בלק · ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ · מאמר 45 · פיסקה 18 · דף ריא ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ - כָּל אִינּוּן דַּחֲשִׁיבִין עַפְרָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. ׳וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל׳ - דִּכְתִּיב ׳הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו׳. ׳רֹבַע יִשְׂרָאֵל׳ כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. דָּבָר אַחֵר ׳מִי מָנָה עֲפַר׳ - אִינּוּן פִּקוּדִין דְּאִינּוּן בְּעַפְרָא, בִּזְרִיעָה, בִּנְטִיעָה, בְּחַצְדָּא, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. ׳וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ׳ (ויקרא יט, יט). (אמר רבי אבא, בלק חכים הוה בחרשוי כבלעם, בר דלא ידע לכוון שעתא ללטיא).
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ (במדבר כג, י) - כָּל אֵלּוּ שֶׁחֲשׁוּבִים עָפָר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. ׳וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל׳ - שֶׁכָּתוּב ׳הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו׳. ׳רֹבַע יִשְׂרָאֵל׳ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. דָּבָר אַחֵר ׳מִי מָנָה עֲפַר׳ - אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁהֵם בֶּעָפָר, בִּזְרִיעָה, בִּנְטִיעָה, בִּקְצִירָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים. ׳וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּהֶמְתְּךְ לֹא תַרְבִּיעַ׳ (ויקרא יא, יט). (אָמַר רַבִּי אַבָּא, בָּלָק חָכָם הָיָה בִּכְשָׁפָיו כבלעם, פְּרָט שֶׁלֹּא יָדַע לְכַוֵּן הַשָּׁעָה לְקַלֵּל).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר ׳מי מנה עפר יעקב וגו'׳ - כל אינון דחשיבין עפרא, כמה דאוקימנא. ׳ומספר את רבע ישראל׳ - דכתיב ׳היש מספר לגדודיו׳. ׳רבע ישראל׳ כמה דאוקימנא. דבר אחר ׳מי מנה עפר׳ - אינון פקודין דאינון בעפרא, בזריעה, בנטיעה, בחצדא, והא אוקמוה חברייא. ׳ומספר את רבע׳ - כמה דאת אמר ׳בהמתך לא תרביע׳ (ויקרא יט, יט). (אמר רבי אבא, בלק חכים הוה בחרשוי כבלעם, בר דלא ידע לכוון שעתא ללטיא).
התרגום: דבר אחר ׳מי מנה עפר יעקב וגו'׳ (במדבר כג, י) - כל אלו שחשובים עפר, כמו שבארנו. ׳ומספר את רבע ישראל׳ - שכתוב ׳היש מספר לגדודיו׳. ׳רבע ישראל׳ כמו שבארנו. דבר אחר ׳מי מנה עפר׳ - אלו מצוות שהם בעפר, בזריעה, בנטיעה, בקצירה, והרי פרשוה החברים. ׳ומספר את רבע׳ - כמו שנאמר ׳בהמתך לא תרביע׳ (ויקרא יא, יט). (אמר רבי אבא, בלק חכם היה בכשפיו כבלעם, פרט שלא ידע לכון השעה לקלל).
מן המפרשים
מקדש מלך: דף רי"א ע"א מ"ש שם באורך: קסם תלייא בעובדא נ"ב וסי' וקסמים בידם. נחש לא תלייא וכו' ז"ל הרב ז"ל בליקוטים דע כי בלעם הוא מהארות יסוד אבא שבוקע ביסוד דאימא מאחורי הראש דזעיר ואותם? הארות הם בלאה ומתפשטי' בה עקבי לאה שהם בכתר…
אור החמה: ריא. ד"א מי מנה וגומר אמר מי יוכל לקטרג בהם לעקרם מן הארץ אם רוב מצותם תלויים בעפר הארץ ופי' ומספר את רובע ישראל בסוד הכלאים שהוא ערבוב הכחות העליונים כנזכר בפ' קדושים דף פ"ו לפי שבלעם רצה לעקרם מהקדושה כנזכר איקרה כ"ה ולהשליט…
אור יקר: ומספר את רבע, השתא מהדר לפרושי במלכות ובדרך אחר לכך לא אמר.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: