ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 45: ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ › פיסקה 2 (רי ע"א)

׳במות בעל׳ - אחיזה בעתידם של ישראל לעבוד לבעל

בלק · ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ · מאמר 45 · פיסקה 2 · דף רי ע"א

לשון הזוהר

׳וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל׳. מַאי ׳וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל׳. אֶלָּא אַשְׁגַח בְּחַרְשׁוֹי, בְּמַאי סִטְרָא יִתְאֲחִיד בְּהוּ, וְאַשְׁכַּח דִּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְמֶעְבַּד בָּמוֹת, וּלְמִפְלַח לַבַּעַל. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי׳ הַבַּעַל. ׳וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם׳ - חָמָא רַבְרְבֵי דְּעַמָּא, וּמַלְכָּא דִּלְהוֹן, דְּפָלְחִין לֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב ׳וְיִקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל׳ (מלכים א יח, כו), וּכְתִיב ׳אִם יהו"ה הָאֱלֹהִים וְגוֹ'׳ (מלכים א יח, כא). כֵּיוָן דְּחָמָא בִּלְעָם, דִּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְהַאי, מִיַּד ׳וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת׳. (חסר כתיב) רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוּדָה. חַד אָמַר לָקֳבְלֵי מַדְבְּחָן דְּקַדְמָאֵי, אַקְרִיב אִינּוּן שִׁבְעָה מַדְבְּחָן. וְחַד אָמַר, בְּחָכְמְתָא עָבֵד כֹּלָּא, וְאַשְׁכַּח דְּחוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּשִׁבְעָה דַּרְגִּין אִתְקְשָּׁרוּ. בְּגִין כַּךְ אַסְדַּר שִׁבְעָה מַדְבְּחָן.

תרגום

׳וַיַּעָלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל׳ (במדבר כב, מא). מַה זֶּה ׳וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל׳? אֶלָּא הִשְׁגִּיחַ בִּכְשָׁפָיו בְּאֵיזֶה צַד יֶאֱחֹז בָּהֶם, וּמָצָא שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת בָּמוֹת וְלַעֲבֹד לַבַּעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי׳ הַבַּעַל. ׳וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם׳ - רָאָה אֶת גְּדוֹלֵי הָעָם וּמַלְכָּם שֶׁעוֹבְדִים לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל׳ (מלכים א יח, כו), וְכָתוּב - (שם) ׳אִם ה' הָאֱלֹהִים וְגוֹ'׳. כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִלְעָם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לָזֶה, מִיָּד - ׳וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת׳ (במדבר כג, א). רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה. אֶחָד אָמַר, כְּנֶגֶד מִזְבְּחוֹת שֶׁל הָרִאשׁוֹנִים הִקְרִיב אוֹתָם ׳שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת׳. וְאֶחָד אָמַר, בְּחָכְמָה עָשָׂה הַכֹּל, וּמָצָא שֶׁחֵלֶק יִשְׂרָאֵל בְּשֶׁבַע דְּרָגוֹת נִקְשְׁרוּ. וּמִשּׁוּם זֶה סִדֵּר ׳שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויעלהו במות בעל׳. מאי ׳ויעלהו במות בעל׳. אלא אשגח בחרשוי, במאי סטרא יתאחיד בהו, ואשכח דזמינין ישראל למעבד במות, ולמפלח לבעל. כמה דכתיב, ׳וילכו אחרי׳ הבעל. ׳וירא משם קצה העם׳ - חמא רברבי דעמא, ומלכא דלהון, דפלחין ליה, כמה דכתיב ׳ויקראו בשם הבעל׳ (מלכים א יח, כו), וכתיב ׳אם יהו"ה האלהים וגו'׳ (מלכים א יח, כא). כיון דחמא בלעם, דזמינין ישראל להאי, מיד ׳ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת׳. (חסר כתיב) רבי יוסי ורבי יהודה. חד אמר לקבלי מדבחן דקדמאי, אקריב אינון שבעה מדבחן. וחד אמר, בחכמתא עבד כלא, ואשכח דחולקיהון דישראל בשבעה דרגין אתקשרו. בגין כך אסדר שבעה מדבחן.

התרגום: ׳ויעלהו במות בעל׳ (במדבר כב, מא). מה זה ׳ויעלהו במות בעל׳? אלא השגיח בכשפיו באיזה צד יאחז בהם, ומצא שעתידים ישראל לעשות במות ולעבד לבעל, כמו שכתוב, ׳וילכו אחרי׳ הבעל. ׳וירא משם קצה העם׳ - ראה את גדולי העם ומלכם שעובדים לו, כמו שכתוב ׳ויקראו בשם הבעל׳ (מלכים א יח, כו), וכתוב - (שם) ׳אם ה' האלהים וגו'׳. כיון שראה בלעם שעתידים ישראל לזה, מיד - ׳ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת׳ (במדבר כג, א). רבי יוסי ורבי יהודה. אחד אמר, כנגד מזבחות של הראשונים הקריב אותם ׳שבעה מזבחות׳. ואחד אמר, בחכמה עשה הכל, ומצא שחלק ישראל בשבע דרגות נקשרו. ומשום זה סדר ׳שבעה מזבחות׳.

מן המפרשים

אור החמה: מדבחאן דקדמאי. א' דאדם הראשון. ב' דנח ג' דאברהם ד' דיצחק. ה' דיעקב. ו' דמשה. ז' דאהרן. בז' דרגין שבע ספירות עליונות וסדר ז' להפכם להם לאויב כדמפרש ואזיל:

קרני אור: למעבד במות למעבד במות כו'. וזה היה בימי אחאב:

הסולם: ויעלהו במות בעל: מהו ויעלהו במות בעל. ומשיב, אלא הסתכל בכשפיו באיזה צד מישראל יתאחז ומצא שעתידים ישראל לעשות במות ולעבוד את הבעל, כמ"ש וילכו אחר הבעל. וירא משם קצה העם. ראה גדולי העם ומלכם שעבדו לו. כמ"ש ויקראו בשם הבעל. וכתוב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: