ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 45: ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ › פיסקה 8 (רי ע"ב)

׳וכה תדבר׳ - הדיבור אינו ברשותו, כה מברכת את בניו

בלק · ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ · מאמר 45 · פיסקה 8 · דף רי ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: רָשָׁע, אַתְּ חָשִׁיב דְּעַל יְדָךְ יְהֵא וְיִתְקַיֵּים בְּרָכָה בְּבָנַי, אוֹ אִפְּכָא. לָא צְרִיכִין אִינּוּן לָךְ, כְּמָה דְּאַמְרִין לַצִּרְעָה וְכוּ'. אֶלָּא אַתְּ ׳שׁוּב אֶל בָּלָק׳, וְכַד תִּפְתַּח פּוּמָךְ, לָא יְהֵא בִּרְשׁוּתָךְ. וְלָא בְּפוּמָךְ תַּלְיָיא מִלּוּלָא, אֶלָּא ׳וְכֹה תְּדַבֵּר׳. הֲרֵי כֹּ"ה, דִּזְמִינָא לְבָרְכָא לוֹן. כֹּה, תְּמַלֵּל בְּרָכָה דִּבְנַי, דְּכַד תִּפְתַּח פּוּמָךְ, הִיא תְּמַלֵּל מִלִּין, לְאִתְקַיְּימָא עַל בְּנַי, דְּלָא אֶשְׁבּוֹק מִלִּין לָךְ.

תרגום

אָמַר לוֹ הקב"ה: רָשָׁע! אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁעַל יָדְךְ תִּהְיֶה וְתִתְקַיֵּם בְּרָכָה בְּבָנַי אוֹ הַהֵפֶךְ - לֹא צְרִיכִים הֵם לְךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים לַצִּרְעָה וְכוּ'. אֶלָּא אַתָּה ׳שׁוּב אֶל בָּלָק׳, וּכְשֶׁתִּפְתַּח פִּיךְ, לֹא יִהְיֶה בִרְשׁוּתְךְ. וְלֹא בְּפִיךְ תָּלוּי הַדִּבּוּר, אֶלָּא וְכֹה תְדַבֵּר. הֲרֵי כֹּה, שֶׁעָתִיד לְבָרְכָם כֹּה, תְּדַבֵּר בִּרְכַּת בָּנַי, שֶׁכְּשֶׁתִּפְתַּח פִּיךְ הִיא תְּדַבֵּר מִלִּים לְהִתְקַיֵּם עַל בָּנַי, שֶׁלֹּא אַשְׁאִיר דְּבָרִים לְךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה קודשא בריך הוא: רשע, את חשיב דעל ידך יהא ויתקיים ברכה בבני, או אפכא. לא צריכין אינון לך, כמה דאמרין לצרעה וכו'. אלא את ׳שוב אל בלק׳, וכד תפתח פומך, לא יהא ברשותך. ולא בפומך תלייא מלולא, אלא ׳וכה תדבר׳. הרי כ"ה, דזמינא לברכא לון. כה, תמלל ברכה דבני, דכד תפתח פומך, היא תמלל מלין, לאתקיימא על בני, דלא אשבוק מלין לך.

התרגום: אמר לו הקב"ה: רשע! אתה חושב שעל ידך תהיה ותתקים ברכה בבני או ההפך - לא צריכים הם לך, כמו שאומרים לצרעה וכו'. אלא אתה ׳שוב אל בלק׳, וכשתפתח פיך, לא יהיה ברשותך. ולא בפיך תלוי הדבור, אלא וכה תדבר. הרי כה, שעתיד לברכם כה, תדבר ברכת בני, שכשתפתח פיך היא תדבר מלים להתקים על בני, שלא אשאיר דברים לך.

מן המפרשים

מקדש מלך: דכד תפתח פומך היא תמלל מלין פי' שבלעם היה פותח פיו ומשמיע קול הברה אבל חיתוך הדיבור לא היה אלא מהשכינה הנקרא כה והשומע קול הברת בלעם סובר שבלעם הוא המדבר. וז"ש בדף רי"א. הוא הוה זקיף קלא לגבי ההוא ממלל וישא משלו ויאמר האי כה.…

קרני אור: דלא אשבוק מלין לך דלא אשבוק מלין לך. דאת תמלל, אלא ' וכה תדבר ', וק"ל:

הסולם: א"ל קב"ה וכו': א"ל הקב"ה, רשע, אתה חושב שעל ידך תהיה ותתקיים ברכה בבני, או להיפך. הם אינם צריכים לך כמו שאומרים לצרעה, לא מעוקצך ולא מדובשך. אלא אתה, שוב אל בלק, וכשתפתח פיך לא יהיה ברשותך, ולא בפיך תלוי הדבר, אלא, וכה תדבר.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר