עפר שלמטה - ממנו נברא אדם, וממנו חילות שאין מספר
בלק · ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ · מאמר 45 · פיסקה 16 · דף רי ע"ב
לשון הזוהר
׳מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וְגוֹ'׳. לְתַתָּא, מַאן הוּא עָפָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הַאי דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ וְגוֹ'׳ (ישעיהו מא, ב). מַאן חַרְבּוֹ. הָא יְדִיעָא, דִּכְתִיב ׳חֶרֶב לַיהו"ה מָלְאָה דָם׳ (ישעיהו לד, ו). עָפָר, הַהוּא אֲתָר דְּאִתְבְּרֵי מִנֵּיהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִיב ׳וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר וְגוֹ'׳ (בראשית ב, ז). וּמֵהַהוּא עָפָר, כַּמָּה חַיָּילִין, וְכַּמָּה מַשִׁרְיָין נָפְקוּ, כַּמָּה טַפְסִין, כַּמָה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין, כַּמָּה גִּירִין, כַּמָּה בַּלִיסְטְרָאוֹת, כַּמָה רוּמְחִין, וְסַיְיפִין, וְזַיְינִין, אִשְׁתְּכָחוּ מֵהַהוּא עָפָר. (׳מי מנה׳) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו׳ (איוב כה, ג).
תרגום
׳מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וְגוֹ'׳ (במדבר כג, י). לְמַטָּה, מַה זֶּה עָפָר? רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, זֶה שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ וְגוֹ'׳ (ישעיה מא, ב). מִי חַרְבּוֹ? הֲרֵי יָדוּעַ, שֶׁכָּתוּב ׳חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָם׳ (שם לד, ו). עָפָר, אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר וְגוֹ'׳ (בראשית ב, ז). וּמֵאוֹתוֹ עָפָר כַּמָּה חֲיָלוֹת וְכַמָּה מַחֲנוֹת יָצְאוּ, כַּמָּה שַׁלְהָבוֹת, כַּמָּה שׁוֹמְרֵי חֹק וּמִנְהָגִים, כַּמָּה חִצִּים, כַּמָּה בַּלִּיסְטְרָאוֹת, כַּמָּה רְמָחִים וַחֲרָבוֹת וּכְלֵי זַיִן נִמְצְאוּ מֵאוֹתוֹ עָפָר. ׳מִי מָנָה׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו׳ (איוב כה, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳מי מנה עפר יעקב וגו'׳. לתתא, מאן הוא עפר. רבי שמעון אמר, האי דכתיב ביה ׳יתן כעפר חרבו וגו'׳ (ישעיהו מא, ב). מאן חרבו. הא ידיעא, דכתיב ׳חרב ליהו"ה מלאה דם׳ (ישעיהו לד, ו). עפר, ההוא אתר דאתברי מניה אדם הראשון, דכתיב ׳וייצר יהו"ה אלהים את האדם עפר וגו'׳ (בראשית ב, ז). ומההוא עפר, כמה חיילין, וכמה משריין נפקו, כמה טפסין, כמה גרדיני נמוסין, כמה גירין, כמה בליסטראות, כמה רומחין, וסייפין, וזיינין, אשתכחו מההוא עפר. (׳מי מנה׳) כמה דאת אמר, ׳היש מספר לגדודיו׳ (איוב כה, ג).
התרגום: ׳מי מנה עפר יעקב וגו'׳ (במדבר כג, י). למטה, מה זה עפר? רבי שמעון אמר, זה שכתוב בו ׳יתן כעפר חרבו וגו'׳ (ישעיה מא, ב). מי חרבו? הרי ידוע, שכתוב ׳חרב לה' מלאה דם׳ (שם לד, ו). עפר, אותו מקום שממנו נברא אדם הראשון, שכתוב ׳וייצר ה' אלהים את האדם עפר וגו'׳ (בראשית ב, ז). ומאותו עפר כמה חילות וכמה מחנות יצאו, כמה שלהבות, כמה שומרי חק ומנהגים, כמה חצים, כמה בליסטראות, כמה רמחים וחרבות וכלי זין נמצאו מאותו עפר. ׳מי מנה׳, כמו שנאמר ׳היש מספר לגדודיו׳ (איוב כה, ג).
מן המפרשים
מקדש מלך: מאן הוא עפר רש"א אמר וכו' נ"ב נוקבא דזעיר הנק' עפר: מאן חרבו הא ידיעא. פי' היא המ' ואע"ג דעפר נמי היא מ' וא"כ מאי יתן כעפר חרבו. י"ל שהרבה בחי' יש במ' ומדמה בחי' זו לבחי' זו:
אור יקר: מאן הוא עפר כלומר כי למעלה מהעפר לזה אמר חרכא.
קרני אור: מי מנה עפר לתתא מי מנה עפר לתתא. ר"ל עפר מרמז על מל', וז"ש ' לתתא מאן הוא עפר ' כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: