ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 45: ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ › פיסקה 12 (רי ע"ב)

׳ארה׳ - לזרקם מדרגתם, ׳זעמה׳ - רוגז על ישראל שלמעלה

בלק · ׳ויקח בלק את בלעם׳ - כשלון הכשפים והעין הרעה מול ברכת ׳כה׳ · מאמר 45 · פיסקה 12 · דף רי ע"ב

לשון הזוהר

׳לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב׳ - כְּלוֹמַר, לְקוֹט. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, אַשְׁדֵּי לוֹן מֵהַהוּא דַּרְגָּא דְּאִינּוּן קַיְימֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳צִדָּהּ אוֹרֶה׳ (שמואל א כ, כ) - אָמַר, אִי תֵּיכוּל לְמִשְׁדֵּי (ס"א לון מההוא דרגא) לְהַהוּא דַּרְגָּא דִּלְהוֹן, הָא כֻּלְּהוּ אִתְעֲקָרוּ מֵעָלְמָא. ׳וּלְכָה זוֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל׳ - יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָּא, דְּיִשְׁתְּכַח רוּגְזָא קַמֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב).

תרגום

׳לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב׳ (במדבר כג, ז) - כְּלוֹמַר לְקֹט. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, זְרֹק אוֹתָם מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁהֵם עוֹמְדִים בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳צִדָּהּ אוֹרֶה׳ (שמואל א כ, כ) - אָמַר, אִם תּוּכַל לִזְרֹק (אוֹתָם מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה) אֶת אוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁלָּהֶם, הֲרֵי כֻּלָּם יֵעָקְרוּ מֵהָעוֹלָם. ׳וּלְכָה זֹּעֲמָה יִשְׂרָאֵל׳ - יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁיִּמָּצֵא רֹגֶז לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֵל זֹּעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳לכה ארה לי יעקב׳ - כלומר, לקוט. רבי יוסי אמר, אשדי לון מההוא דרגא דאינון קיימי, כמה דאת אמר ׳צדה אורה׳ (שמואל א כ, כ) - אמר, אי תיכול למשדי (ס"א לון מההוא דרגא) לההוא דרגא דלהון, הא כלהו אתעקרו מעלמא. ׳ולכה זועמה ישראל׳ - ישראל דלעילא, דישתכח רוגזא קמיה, כמה דאת אמר ׳ואל זועם בכל יום׳ (תהלים ז, יב).

התרגום: ׳לכה ארה לי יעקב׳ (במדבר כג, ז) - כלומר לקט. רבי יוסי אמר, זרק אותם מאותה דרגה שהם עומדים בה, כמו שנאמר ׳צדה אורה׳ (שמואל א כ, כ) - אמר, אם תוכל לזרק (אותם מאותה דרגה) את אותה דרגה שלהם, הרי כלם יעקרו מהעולם. ׳ולכה זעמה ישראל׳ - ישראל שלמעלה, שימצא רגז לפניו, כמו שנאמר ׳ואל זעם בכל יום׳ (תהלים ז, יב).

מן המפרשים

אור יקר: ולכה זועמה ישראל דהיינו תפארת. רישא דכל ׳דישין בינה שממנה הוא אציליות גבורה עילאה וגבורה תתאה ושם אחיזת ישראל בסוד נשמתם שהנשמות מבינה והטעם דליית מאן דייכול בהו מפני שכל מי ]שיתגורר[ ]שיתגודד[ עמהם הוא מצד הדין והא כל דיניו…

קרני אור: כלומר לקוט כלומר לקוט. פי' כנ"ל לקוט עשבין לחרשין. או א"ל לקטם מן העולם:

הסולם: לכה ארה לי יעקב: ארה כלומר, לקוט. מלשון אריתי מורי עם בשמי. ר' יוסי אומר, השליכם מאותה המדרגה שהיו עומדים. כש"א צדה אורה. דהיינו יריה והשלכה. אמר אם תוכל להשליכם מאותה המדרגה שלהם שהיא המלכות. הרי כולם יעקרו מן ולכה זועמה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: