ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 54: כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות

כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות

זוהר חדש · מאמר 54 · 25 פסקאות

  1. ׳כל העבר על הפקדים׳ - נתינת ז"ה לקרב את זא"ת שהפריד בחטאו
    מאי ׳כל העובר על הפקודים׳, אלא דא הוא מאן דעבר על פקודין דמאריה, אי בעי לאתתקנא קמי מאריה, ולא ישלוט עליה דינא דלעילא, זה יתנו. ז"ה בעי למיתן, לקרבא ליה בזא"ת, ולאנהרא… לדף הפיסקה
  2. עונש בית דין מבן עשרים - ומחצית השקל עשר גרה להאיר במקום שפגם
    זה יתנו. תא חזי, בי דינא דלעילא, לא מענישין ליה לבר נש עד דאיהו בר עשרין שנין. מאי טעמא, בגין דההוא זמנא אשתלים בתרין חולקין, בחולקא דקודשא בריך הוא וכנסת ישראל. ועל… לדף הפיסקה
  3. ׳כפר נפשו׳ - דבקות טוב ונפש הנקראת שקל הקדש ומעוררת כסף הימין
    והא הוא כופר נפשו ודאי, דהא נפש וא"ו איהי בי דינא. במאי אתכפרא ואסתליק דינא. בההוא מחצית השקל, ודא איהו טוב, דאנהר ליה. וכד מתדבקין תרווייהו כחדא, טוב ונפש, כדין אקרי… לדף הפיסקה
  4. ׳יגדל נא כח׳ - יו"ד גדולה המתחברת בשקל הקדש וסלוק בתי הדין
    ועל דא בעא משה בשעתא דדינא, ׳ועתה יגדל נא כח אדנ"י׳. יו"ד רבתא יתחבר בהדה, דאקרי מחצית השקל. ובאן אתר אתחבר. בשקל הקדש. וכד תרווייהו מתחברין, כל אינון בתי דינין דבתרע… לדף הפיסקה
  5. עשרים גרה כנגד יוסף שנמכר - והצדיק ׳כל׳ עם העשירית משלימים הגוף
    תא חזי האי כופרא, כדאי הוא לכפרא על עשרה שבטין, דזבינו ליוסף, ואפרידו ז"ה מזא"ת, ועברו על פקודייא דמאריהון. בגין כך ׳עשרים גרה השקל׳, לקביל ההוא דגר בארעא נוכראה,… לדף הפיסקה
  6. ז"ה במספר שנים עשר - ׳ראש המטה׳ השומר יו"ד ותוספתה בארון
    ותרין עשר שבטין דתחות ימא, ינקין כל חד מאתר דיליה. הדא הוא דכתיב, זה יתנו. ז"ה, חושבן תרין עשר, דאתדבקי סחרני משכנא עילאה. ובההוא זמנא יהא לון נשיאות רישא, משום דאתדבק… לדף הפיסקה
  7. שקלי אדר בלדת משה - הקטרת וכל הקרבנות הבאים ממחצית השקל
    ועל ידוי דמשה דאתייליד באדר, אסתלק מתמן, והוה לון לישראל נשיאת ראש. ובגין כך באדר יהבין אינון שקלים, לארמא רישיהון לעילא, ולקרבא קידושין דמלכא לאתרייהו, וסטרא דימינא… לדף הפיסקה
  8. ׳עטרת תפארת שיבה׳ - תורה שבעל פה המעטרת ומגלה סתרי שבכתב
    תא חזי, כתיב ׳עטרת תפארת שיבה׳ כו'. עטרת, דא תרומת ה', דאיהי עטרת תפארת. בגין דהא תורה שבעל פה, מעטרא לתורה שבכתב, בגין דאיהי אתרא דאתגלייא, לגלויי סתרהא, ולפרושי… לדף הפיסקה
  9. הארת עתיק יומין בעיר אלהינו - ששים עשרון בכלי אחד וכפרת האמות
    ועל דא תרומת ה' איקרי, תרומת ודאי, דארים דגליה על כולא, ההוא דכתיב ביה, ׳גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו׳. אימת איהו גדול ואתעטר בעטרוי, ׳בעיר אלהינו׳. וכדין, נהירו דעתיק… לדף הפיסקה
  10. ׳וינקהו דבש מסלע׳ ו ׳שמן מחלמיש צור׳ - הצור העושה פעלו של תמים
    וישראל ינקין בקדמיתא מהאי אתר דאקרי סלע. היינו דכתיב ׳ויניקהו דבש מסלע׳. ומאי טעמא דבש, בגין דאיהו תמר, דכתיב ׳זאת קומתך דמתה לתמר׳. ולבתר, שמן מחלמיש צור. דא אתרא… לדף הפיסקה
  11. תמיהת ׳המן הסלע הזה׳ - נסוך המים ונתינת מים בכוס של ברכה
    תא חזי, על דא תמה משה ואמר, ׳המן הסלע הזה נוציא לכם מים׳. כיון דאתון לא אזלין באורח מישר, ולא מבסמין אתרא. ועל דא ישראל עבדין נסוך המים בחג, לינקא האי מזבח ממיא דאברהם,… לדף הפיסקה
  12. מראה אריה רובץ ואוכל הקרבן - אריאל שהוא חלקו של דוד
    ותא חזי, כד ישראל מכשרן עובדייהו, האי מזבח, שלטא בסטרא דימינא, והוו חזיין כחיזו אריה רביע עליה, על קרבנא, ואכיל ליה. ועל דא מדבחא איקרי ׳אריאל. קרית חנה דוד׳. ודאי… לדף הפיסקה
  13. ׳תודיעני ארח חיים׳ - הכללת השמאל בימין וחזרת הצור לפעל תמים
    ועל דא ׳תודיעני אורח חיים׳. כמה דאת אמר, וידע אלהים. אורח חיים, ומאן הוא, שובע שמחות, ההוא דכל שבעא אתכליל ביה, ויהדר אנפוי לקבלי פניך, דאנא אחיד בהון. וכדין ׳נעימות… לדף הפיסקה
  14. ׳בכור שורו׳ יוסף ו ׳הדר׳ יעקב - ׳קרני ראם׳ האבות שבהם מרימים ראש
    פתח ואמר, ׳בכור שורו׳, דא יוסף. הדר, דא יעקב. דכתיב ׳אלה תולדות יעקב יוסף׳. ומנא לן דאקרי יעקב הדר. דכתיב ׳וימלך תחתיו הדר׳, ואוקמוה באידרא קדישא. ׳וקרני ראם קרניו׳ -… לדף הפיסקה
  15. יציאה ׳ביד רמה׳ בסיוע אברהם - ספירת שבע שבועות וירידת התורה כנגדם
    ותא חזי, כד נפקו ישראל ממצרים, בסיועא דאבהן נפקו, וארימו רישא. הדא הוא דכתיב, ׳ובני ישראל יוצאים ביד רמה׳. מאן יד רמה. דא אברהם. ידא ימינא, דבעי לארמא לה על שמאלא. ומה… לדף הפיסקה
  16. ׳אנכי ה' אלהיך׳ בסוד החסד - ׳לך לך׳ ורמ"ח עשה כמנין אברהם
    ותא חזי, כד יהיב קודשא בריך הוא אורייתא לישראל, רשים לה ברזא דשמא קדישא, ואמר ׳אנכי ה' אלהיך׳ , ברזא דחסד דאברהם אחיד בה, ולקבליה מצות עשה. ורזא דא, תפקידתא קמייתא… לדף הפיסקה
  17. ׳לא יהיה לך אלהים אחרים׳ בגבורה - ׳אל תרד מצרימה׳ ושס"ה לא תעשה
    ׳לא יהיה לך׳ אלהים אחרים. ברזא דגבורה, דאחיד בה יצחק. דכל אינון אלהים אחרים, ואינון סרכין ממנן, מסטריה ינקין. וכן עשו, וכל אינון ממנן דיליה. דהא יצחק במצות לא תעשה… לדף הפיסקה
  18. ׳לא תשא׳ בתפארת יעקב השלם - שבועה לאו בשקר ומצות עשה באמת
    לא תשא, ברזא דת"ת, דאקרי אמת, דאחיד בה יעקב שלימא, ויניק תרי חולקין, מצות עשה ומצות לא תעשה. דכתיב, ׳ויעקב איש תם יושב אהלים׳. ועל דאיהו אשלים לכל סטרין, לרחמי ולדינא,… לדף הפיסקה
  19. ׳זכור את יום השבת׳ ביסוד יוסף - ׳כל׳ הנוטל שני חלקים כבכור
    ׳זכור את יום השבת׳, ברזא דברית, דאיהו יסוד, דאחיד ביה יוסף. ועל דא אקרי שבת. דהא יוסף כל אקרי, ושבת נמי איקרי כל. בגין דכל עינוגא ותפנוקא נפיק מניה, לקיימא לעלמין כלהו.… לדף הפיסקה
  20. ׳וזכרת כי עבד היית׳ - שמירת השבת ככפרה על מכירת הצדיק לעבד
    תא חזי, כתיב בדברות במשנה תורה, וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלהיך ׳משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת׳. הכא אוליף לן אורייתא רזא… לדף הפיסקה
  21. ארבעת הימים כנגד האבות ודוד - ׳מארת׳ חסר ושבעים שנותיו מאדם הראשון
    כהאוקימנא ברזא דמהימנותא. יומא קדמאה, לקבליה דאברהם. הדא הוא דכתיב, ׳חסד אל כל היום׳. יומא תניינא, לקבליה דיצחק. ובגין כך ביה יתיב קודשא בריך הוא למידן עלמא. יומא… לדף הפיסקה
  22. ששת ימי בראשית שלמעלה - חלקי הצדיקים ויוסף הנקרא שבת למטה
    יומא חמישאה, לקבליה דמשה. יומא שתיתאה, לקבליה דאהרן. ואינון ששת ימי בראשית לתתא, לקביל ששת ימי בראשית דלעילא. ומאן אינון ששת ימי בראשית לעילא. אינון דרמיזו בקרא, ׳לך ה'… לדף הפיסקה
  23. הקפת ארץ כנען ששה ימים - ׳וצדיק יסוד עולם׳ שבזכותו נכבשה
    תא חזי, כד בעו ישראל למכבש לארעא דכנען, אקיפו לה שיתא יומין, זמנא חדא בכל יומא, לקביל אינון שית זכאי קשוט דעליהון מתקיים עלמא. וביומא שביעאה שבע זמנין, לקביל יומא… לדף הפיסקה
  24. ׳כבד את אביך׳ בנצח משה - ותורה שבכתב המשפיעה לתורה שבעל פה
    ׳כבד את אביך׳, ברזא דנצח, דאחיד בה משה, ויניק לה, דהא משה הוה אוקיר ליה לקודשא בריך הוא באורייתא. תא חזי, אי לאו אורייתא דאתייהבת על ידוי דמשה נביאה רבא, לא הוו ידעין… לדף הפיסקה
  25. ׳לא תרצח׳ בדרגת ההוד - נטילת הזיו העליון מן ההרוג וכפרת אהרן
    לא תרצח, לקביל דרגא דהוד, דאחיד בה אהרן. ובגין כך לא תרצח. בגין דכד קטלין ליה לבר נש, ההוא זיוא והוד עילאה דעליה, נטלין מניה. הדא הוא דכתיב, ׳והודי נהפך עלי למשחית׳.… לדף הפיסקה