ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 54: כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות › פיסקה 20

׳וזכרת כי עבד היית׳ - שמירת השבת ככפרה על מכירת הצדיק לעבד

זוהר חדש · כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות · מאמר 54 · פיסקה 20

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בַּדִּבְּרוֹת בְּמִשְׁנֶה תּוֹרָה, (דברים ה׳:ט״ו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ ׳מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת׳. הָכָא אוֹלִיף לָן אוֹרַיְיתָא רָזָא עִילָּאָה, דְּהָא הַהוּא צַדִּיקָא דְּאִזְדַּבַּן לְעַבְדָּא בְּמִצְרַיִם, וַאֲחִילוּ לֵיהּ. לְקִבְלֵיהּ אִיהוּ ׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת׳. וּבְגִין כָּךְ אֲמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בְּבָעוֹ מִנְכוֹן הֲווֹ דְּכִירִין הַהוּא צַדִּיקָא דְּאִזְדַּבַּן עַל יְדַיְכוּ, וַהֲוָה לְעַבְדָּא בְּמִצְרַיִם, וּבְהַהוּא חוֹבָא אִתְגְּזַר עֲלַיְיכוּ לְאִשְׁתַּעְבְּדָא בְּמִצְרַיִם, וּלְכַפָּרָא הַהוּא חוֹבָה דְּזַבִּינְתּוּן לֵיהּ. נְטָרוּ יוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא, וְיִשְׁתְּבֵיק לְכוֹן, דְּהָא יוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא לְקִבְלֵיהּ אִיהוּ.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כָּתוּב בַּדִּבְּרוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, (דברים ה׳:ט״ו) ׳וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת׳ (דברים ה, טו) - כָּאן מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה סוֹד עֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁנִּמְכַּר לְעֶבֶד בְּמִצְרַיִם וְעִנּוּ אוֹתוֹ, כְּנֶגְדּוֹ הוּא ׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת׳ (שמות כ, ח) - וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקב"ה לְיִשְׂרָאֵל: מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם, הֱיוּ זוֹכְרִים אֶת אוֹתוֹ הַצַּדִּיק שֶׁנִּמְכַּר עַל יְדֵיכֶם, וְהָיָה לְעֶבֶד בְּמִצְרַיִם, וּבְאוֹתוֹ הֶחֵטְא נִגְזַר עֲלֵיכֶם לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם, וּלְכַפֵּר אֶת אוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתוֹ, שִׁמְרוּ ׳אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת׳ - וְיִסָּלַח לָכֶם, שֶׁהֲרֵי ׳יוֹם הַשַּׁבָּת׳ כְּנֶגְדּוֹ הוּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כתיב בדברות במשנה תורה, (דברים ה׳:ט״ו) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלהיך ׳משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת׳. הכא אוליף לן אורייתא רזא עילאה, דהא ההוא צדיקא דאזדבן לעבדא במצרים, ואחילו ליה. לקבליה איהו ׳זכור את יום השבת׳. ובגין כך אמר לון קודשא בריך הוא לישראל, בבעו מנכון הוו דכירין ההוא צדיקא דאזדבן על ידיכו, והוה לעבדא במצרים, ובההוא חובא אתגזר עלייכו לאשתעבדא במצרים, ולכפרא ההוא חובה דזבינתון ליה. נטרו יומא דשבתא, וישתביק לכון, דהא יומא דשבתא לקבליה איהו.

התרגום: בא ראה, כתוב בדברות שבמשנה תורה, (דברים ה׳:ט״ו) ׳וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת׳ (דברים ה, טו) - כאן מלמדת אותנו התורה סוד עליון, שהרי אותו צדיק שנמכר לעבד במצרים וענו אותו, כנגדו הוא ׳זכור את יום השבת׳ (שמות כ, ח) - ומשום כך אמר להם הקב"ה לישראל: מבקש אני מכם, היו זוכרים את אותו הצדיק שנמכר על ידיכם, והיה לעבד במצרים, ובאותו החטא נגזר עליכם להשתעבד במצרים, ולכפר את אותו החטא שמכרתם אותו, שמרו ׳את יום השבת׳ - ויסלח לכם, שהרי ׳יום השבת׳ כנגדו הוא.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: