ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 54: כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות › פיסקה 21

ארבעת הימים כנגד האבות ודוד - ׳מארת׳ חסר ושבעים שנותיו מאדם הראשון

זוהר חדש · כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות · מאמר 54 · פיסקה 21

לשון הזוהר

כִהְאוֹקִימְנָא בְּרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא. יוֹמָא קַדְמָאָה, לְקִבְלֵיהּ דְּאַבְרָהָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים נ״ב:ג׳) ׳חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם׳. יוֹמָא תִּנְיָינָא, לְקִבְלֵיהּ דְּיִצְחָק. וּבְגִין כָּךְ בֵּיהּ יְתֵיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵידַן עָלְמָא. יוֹמָא תְּלִיתָאָה לְקִבְלֵיהּ דְּיַעֲקֹב, דְּאִיהוּ קַו הָאֶמְצָעִי, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב בֵּיהּ בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, ׳יִקָּווּ הַמַּיִם׳ (בראשית א, ט). יוֹמָא רְבִיעָאָה, לְקִבְלֵיהּ דְּדָוִד. דִּכְתִיב בֵּיהּ, (שם) ׳יְהִי מְאוֹרוֹת׳. מְאֹרֹת חָסֵר, דְּהָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לֵית לָהּ נְהוֹרָא מִדִּילָהּ, אֶלָּא מַה דְּאִיתְיְיהֵב לָהּ עַל יְדָא דְּצַדִּיקָא. הָכֵי נָמֵי דָּוִד, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהילים פ״ו:א׳) ׳עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳, וְלֵית לֵיהּ חַיִּים, אֶלָּא מַה דְּאִתְיְהֵיב לֵיהּ מִיּוֹמֵי דְּאָדָם קַדְמָאָה, ע' שְׁנִין.

תרגום

כְּמוֹ שֶׁהֶעֱמַדְנוּ בְּסוֹד הָאֱמוּנָה: הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן כְּנֶגֶד אַבְרָהָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (תהילים נ״ב:ג׳) ׳חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם׳ (תהלים נב, ג) - הַיּוֹם הַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד יִצְחָק, וּמִשּׁוּם כָּךְ בּוֹ יוֹשֵׁב הַקב"ה לָדוּן אֶת הָעוֹלָם. הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הַקַּו הָאֶמְצָעִי, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בּוֹ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, ׳יִקָּווּ הַמַּיִם׳ (בראשית א, ט). הַיּוֹם הָרְבִיעִי כְּנֶגֶד דָּוִד, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, (שם) ׳יְהִי מְאֹרֹת׳ - ׳מְאֹרֹת׳ חָסֵר, שֶׁהֲרֵי לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֵין אוֹר מִשֶּׁלָּהּ, אֶלָּא מַה שֶּׁנִּתַּן לָהּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק. כָּךְ גַּם דָּוִד, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהילים פ״ו:א׳) ׳עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳, וְאֵין לוֹ חַיִּים אֶלָּא מַה שֶּׁנִּתַּן לוֹ מִיָּמָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שִׁבְעִים שָׁנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כהאוקימנא ברזא דמהימנותא. יומא קדמאה, לקבליה דאברהם. הדא הוא דכתיב, (תהילים נ״ב:ג׳) ׳חסד אל כל היום׳. יומא תניינא, לקבליה דיצחק. ובגין כך ביה יתיב קודשא בריך הוא למידן עלמא. יומא תליתאה לקבליה דיעקב, דאיהו קו האמצעי, ובגין כך כתיב ביה בעובדא דבראשית, ׳יקוו המים׳ (בראשית א, ט). יומא רביעאה, לקבליה דדוד. דכתיב ביה, (שם) ׳יהי מאורות׳. מארת חסר, דהא כנסת ישראל לית לה נהורא מדילה, אלא מה דאיתייהב לה על ידא דצדיקא. הכי נמי דוד, דכתיב ביה (תהילים פ״ו:א׳) ׳עני ואביון אני׳, ולית ליה חיים, אלא מה דאתיהיב ליה מיומי דאדם קדמאה, ע' שנין.

התרגום: כמו שהעמדנו בסוד האמונה: היום הראשון כנגד אברהם. זהו שכתוב, (תהילים נ״ב:ג׳) ׳חסד אל כל היום׳ (תהלים נב, ג) - היום השני כנגד יצחק, ומשום כך בו יושב הקב"ה לדון את העולם. היום השלישי כנגד יעקב, שהוא הקו האמצעי, ומשום כך כתוב בו במעשה בראשית, ׳יקוו המים׳ (בראשית א, ט). היום הרביעי כנגד דוד, שכתוב בו, (שם) ׳יהי מארת׳ - ׳מארת׳ חסר, שהרי לכנסת ישראל אין אור משלה, אלא מה שנתן לה על ידי הצדיק. כך גם דוד, שכתוב בו (תהילים פ״ו:א׳) ׳עני ואביון אני׳, ואין לו חיים אלא מה שנתן לו מימיו של אדם הראשון, שבעים שנה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: