ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 54: כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות › פיסקה 15

יציאה ׳ביד רמה׳ בסיוע אברהם - ספירת שבע שבועות וירידת התורה כנגדם

זוהר חדש · כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות · מאמר 54 · פיסקה 15

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בְּסִיּוּעָא דַּאֲבָהָן נָפְקוּ, וַאֲרִימוּ רֵישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י״ד:ח׳) ׳וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה׳. מַאן יָד רָמָה. דָּא אַבְרָהָם. יְדָא יָמִינָא, דְּבָעֵי לַאֲרָמָא לָהּ עַל שְׂמָאלָא. וּמַה אַבְרָהָם, עָבַד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נוּקְמִין בְּלֵילְיָא, אוּף יִשְׂרָאֵל ׳בְּיַד רָמָה׳ נָפְקִין, וְסִיּוּעָא דִילֵיהּ נָקְטוּ. וְנָטְרוּ יַד דִּילֵיהּ, דְּאוֹמֵי לַאֲבִימֶלֶךְ. וְעַל דָּא לְנָטְרָא הַהוּא יַד רָמָה ׳וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים׳ (שם יג, יז). וּמָנוּ שֶׁבַע שְׁבוּעִין מִתַּתָּא לְעֵילָא לְסָלְקָא לְאַתְרֵיהּ, וּלְקַבְּלָא חֵירוּת מֵאִימָּא עִילָּאָה. וְכַד אִשְׁתְּלִימוּ, נָחֲתָא אוֹרַיְיתָא, וּפְתִיחוּ דִּילָהּ בְּאַבְרָהָם, אָנֹכִי לְקִבְלֵיהּ. לֹא יִהְיֶה, לְקִבְלֵיהּ דְּיִצְחָק.

תרגום

וּבֹא רְאֵה, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בְּסִיּוּעַ הָאָבוֹת יָצְאוּ, וְהֵרִימוּ רֹאשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שמות י״ד:ח׳) ׳וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה׳ (שמות יד, ח) - מִיהוּ ׳יָד רָמָה׳? זֶה אַבְרָהָם, הַיָּד הַיְמָנִית, שֶׁצְּרִיכָה לְהָרִים אוֹתָהּ עַל הַשְּׂמֹאל. וּמַה אַבְרָהָם עָשָׂה לוֹ הַקב"ה נְקָמוֹת בַּלַּיְלָה, אַף יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה יָצְאוּ, וְאֶת סִיּוּעוֹ נָטְלוּ. וְשָׁמְרוּ אֶת הַיָּד שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבִימֶלֶךְ. וְעַל כֵּן, כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתָהּ יָד רָמָה, ׳וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים׳ (שם יג). וּמָנוּ שֶׁבַע שָׁבוּעוֹת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, לַעֲלוֹת לִמְקוֹמוֹ, וּלְקַבֵּל חֵרוּת מֵאִמָּא עִלָּאָה. וּכְשֶׁנִּשְׁלְמוּ, יָרְדָה הַתּוֹרָה, וּפְתִיחָתָהּ בְּאַבְרָהָם - ׳אָנֹכִי׳ כְּנֶגְדּוֹ. ׳לֹא יִהְיֶה לְךָ׳ - כְּנֶגֶד יִצְחָק.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, כד נפקו ישראל ממצרים, בסיועא דאבהן נפקו, וארימו רישא. הדא הוא דכתיב, (שמות י״ד:ח׳) ׳ובני ישראל יוצאים ביד רמה׳. מאן יד רמה. דא אברהם. ידא ימינא, דבעי לארמא לה על שמאלא. ומה אברהם, עבד ליה קודשא בריך הוא נוקמין בליליא, אוף ישראל ׳ביד רמה׳ נפקין, וסיועא דיליה נקטו. ונטרו יד דיליה, דאומי לאבימלך. ועל דא לנטרא ההוא יד רמה ׳ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים׳ (שם יג, יז). ומנו שבע שבועין מתתא לעילא לסלקא לאתריה, ולקבלא חירות מאימא עילאה. וכד אשתלימו, נחתא אורייתא, ופתיחו דילה באברהם, אנכי לקבליה. לא יהיה, לקבליה דיצחק.

התרגום: ובא ראה, כשיצאו ישראל ממצרים, בסיוע האבות יצאו, והרימו ראש. זהו שכתוב, (שמות י״ד:ח׳) ׳ובני ישראל יוצאים ביד רמה׳ (שמות יד, ח) - מיהו ׳יד רמה׳? זה אברהם, היד הימנית, שצריכה להרים אותה על השמאל. ומה אברהם עשה לו הקב"ה נקמות בלילה, אף ישראל ביד רמה יצאו, ואת סיועו נטלו. ושמרו את היד שלו, שנשבע לאבימלך. ועל כן, כדי לשמר אותה יד רמה, ׳ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים׳ (שם יג). ומנו שבע שבועות מלמטה למעלה, לעלות למקומו, ולקבל חרות מאמא עלאה. וכשנשלמו, ירדה התורה, ופתיחתה באברהם - ׳אנכי׳ כנגדו. ׳לא יהיה לך׳ - כנגד יצחק.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: