׳עטרת תפארת שיבה׳ - תורה שבעל פה המעטרת ומגלה סתרי שבכתב
זוהר חדש · כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות · מאמר 54 · פיסקה 8
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (משלי ט״ז:ל״א) ׳עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה׳ כו'. עֲטֶרֶת, דָּא תְּרוּמַת ה', דְּאִיהִי עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת. בְּגִין דְּהָא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מְעַטְרָא לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתַב, בְּגִין דְּאִיהִי אַתְרָא דְּאִתְגַּלְּיָיא, לְגִלוּיֵי סִתְרָהָא, וּלְפֵרוּשֵׁי תִּיקּוּנִין דִּילָהּ, עַל יְדָא דַּעֲטֶרֶת, דְּאִיהִי מַרְאָה, דְּכָלְהוֹ אִתְגַּלְּיָין בָּהּ. וְכִי תֵימָא הֵיאַךְ אִתְגַּלְּיָין בָּהּ. בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְּרֵי דֶּרֶ"ךְ צְדָקָ"ה. וּמַאן אִיהוּ דֶּרֶךְ צְדָקָה. דָּא זֶה דְּאַנְהֵיר לָהּ. וּכְדֵין תִּמָּצֵ"א וַדַּאי נְהִירוּ דְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב (משלי ט״ז:ל״א) ׳עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה׳ וְגוֹ׳. ׳עֲטֶרֶת׳ - זוֹ ׳תְּרוּמַת ה׳׳, שֶׁהִיא עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, מִשּׁוּם שֶׁתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מְעַטֶּרֶת אֶת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֲרֵי הִיא הַמָּקוֹם שֶׁמִּתְגַּלֶּה, לְגַלּוֹת אֶת סְתָרֶיהָ, וּלְפָרֵשׁ אֶת תִּקּוּנֶיהָ, עַל יְדֵי הָעֲטָרָה, שֶׁהִיא מַרְאָה שֶׁכֻּלָּם נִגְלִים בָּהּ. וְאִם תֹּאמַר, כֵּיצַד נִגְלִים בָּהּ? בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא ׳דֶּרֶךְ צְדָקָה׳. וּמִיהוּ ׳דֶּרֶךְ צְדָקָה׳? זֶה ׳זֶה׳ שֶׁמֵּאִיר לָהּ. וְאָז ׳תִּמָּצֵא׳ וַדַּאי הֶאָרַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כתיב (משלי ט״ז:ל״א) ׳עטרת תפארת שיבה׳ כו'. עטרת, דא תרומת ה', דאיהי עטרת תפארת. בגין דהא תורה שבעל פה, מעטרא לתורה שבכתב, בגין דאיהי אתרא דאתגלייא, לגלויי סתרהא, ולפרושי תיקונין דילה, על ידא דעטרת, דאיהי מראה, דכלהו אתגליין בה. וכי תימא היאך אתגליין בה. בההוא אתר דאקרי דר"ך צדק"ה. ומאן איהו דרך צדקה. דא זה דאנהיר לה. וכדין תמצ"א ודאי נהירו דתורה שבכתב.
התרגום: בא ראה, כתוב (משלי ט״ז:ל״א) ׳עטרת תפארת שיבה׳ וגו׳. ׳עטרת׳ - זו ׳תרומת ה׳, שהיא עטרת תפארת, משום שתורה שבעל פה מעטרת את תורה שבכתב, שהרי היא המקום שמתגלה, לגלות את סתריה, ולפרש את תקוניה, על ידי העטרה, שהיא מראה שכלם נגלים בה. ואם תאמר, כיצד נגלים בה? באותו מקום שנקרא ׳דרך צדקה׳. ומיהו ׳דרך צדקה׳? זה ׳זה׳ שמאיר לה. ואז ׳תמצא׳ ודאי הארת תורה שבכתב.