׳לא תרצח׳ בדרגת ההוד - נטילת הזיו העליון מן ההרוג וכפרת אהרן
זוהר חדש · כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות · מאמר 54 · פיסקה 25
לשון הזוהר
(שם) לֹא תִרְצָח, לָקֳבֵיל דַּרְגָּא דְהוֹד, דְּאָחִיד בָּהּ אַהֲרֹן. וּבְגִין כָּךְ לֹא תִרְצָח. בְּגִין דְּכַד קָטְלִין לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, הַהוּא זִיוָא וְהוֹד עִילָּאָה דַּעֲלֵיהּ, נָטְלִין מִנֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דניאל י׳:ח׳) ׳וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית׳. וּבְגִין כָּךְ אַזְהֵיר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנֵי נָשָׁא, דְּהַהוּא שׁוּפְרָא עִילָּאָה דִּיהַב לוֹן, דְּלָא יִטְלוּן לֵיהּ מִנְּהוֹן. וְאִית נָמֵי רָזָא דִּשְׁלָמָא, וּבְגִין כָּךְ קָאִים אַהֲרֹן לְכַפָּרָא, לְנִכְסָא נִכְסַת קוּדְשִׁין. וְעַל פּוּמֵיהּ ׳כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ׳.
תרגום
(שם) ׳לֹא תִרְצָח׳ - כְּנֶגֶד דַּרְגַּת הַהוֹד, שֶׁאַהֲרֹן אוֹחֵז בָּהּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳לֹא תִרְצָח׳, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהוֹרְגִים אֶת הָאָדָם, אוֹתוֹ זִיו וְהוֹד עֶלְיוֹן שֶׁעָלָיו נוֹטְלִים מִמֶּנּוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (דניאל י׳:ח׳) ׳וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית׳ (דניאל י, ח) - וּמִשּׁוּם כָּךְ הִזְהִיר אוֹתָם הַקב"ה אֶת בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁאוֹתוֹ הַיֹּפִי הָעֶלְיוֹן שֶׁנָּתַן לָהֶם, לֹא יִטְּלוּ אוֹתוֹ מֵהֶם. וְיֵשׁ גַּם סוֹד הַשָּׁלוֹם, וּמִשּׁוּם כָּךְ עוֹמֵד אַהֲרֹן לְכַפֵּר, לִזְבֹּחַ זֶבַח קֳדָשִׁים, וְעַל פִּיו ׳כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ׳ (דברים כא, ח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (שם) לא תרצח, לקביל דרגא דהוד, דאחיד בה אהרן. ובגין כך לא תרצח. בגין דכד קטלין ליה לבר נש, ההוא זיוא והוד עילאה דעליה, נטלין מניה. הדא הוא דכתיב, (דניאל י׳:ח׳) ׳והודי נהפך עלי למשחית׳. ובגין כך אזהיר לון קודשא בריך הוא לבני נשא, דההוא שופרא עילאה דיהב לון, דלא יטלון ליה מנהון. ואית נמי רזא דשלמא, ובגין כך קאים אהרן לכפרא, לנכסא נכסת קודשין. ועל פומיה ׳כפר לעמך ישראל אשר פדית׳.
התרגום: (שם) ׳לא תרצח׳ - כנגד דרגת ההוד, שאהרן אוחז בה. ומשום כך ׳לא תרצח׳, שהרי כשהורגים את האדם, אותו זיו והוד עליון שעליו נוטלים ממנו. זהו שכתוב, (דניאל י׳:ח׳) ׳והודי נהפך עלי למשחית׳ (דניאל י, ח) - ומשום כך הזהיר אותם הקב"ה את בני האדם, שאותו היפי העליון שנתן להם, לא יטלו אותו מהם. ויש גם סוד השלום, ומשום כך עומד אהרן לכפר, לזבח זבח קדשים, ועל פיו ׳כפר לעמך ישראל אשר פדית׳ (דברים כא, ח).