ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 54: כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות › פיסקה 10

׳וינקהו דבש מסלע׳ ו ׳שמן מחלמיש צור׳ - הצור העושה פעלו של תמים

זוהר חדש · כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות · מאמר 54 · פיסקה 10

לשון הזוהר

וְיִשְׂרָאֵל יָנְקִין בְּקַדְמִיתָא מֵהַאי אֲתַר דְּאִקְּרֵי סֶלַע. הַיְינוּ דִּכְתִיב (דברים ל״ב:י״ג) ׳וַיְנִיקֵהוּ דְּבַשׁ מִסָּלַע׳. וּמַאי טַעְמָא דְּבַשׁ, בְּגִין דְּאִיהוּ תָּמָר, דִּכְתִיב (שיר השירים ז׳:ח׳) ׳זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר׳. וּלְבָתַר, שֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. דָּא אַתְרָא דִלְעֵילָא, אַתְרָא דְּיִצְחָק שָׁרֵי. אַף עַל גַּב דְּשֶׁמֶן מִסִּטְרָא דְאַבְרָהָם, כַּד יִשְׂרָאֵל מְכַשְׁרִין עוֹבָדַיְיהוּ, מְהַפְּכִין דִּינָא לְרַחֲמֵי וְדָא הוּא דַּאֲמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳וַיְנִיקֵהוּ דְּבַשׁ מִסָּלַע׳, דְּאִתְחַבְּרָן תָּמָר דְּכַר וְנוּקְבָא. וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר, כּוּלְהוֹ דַּרְגִּין נַגְדִין שָׁמֶן, וַאֲפִילּוּ אֲתַר דְּאִיקְּרֵי צוּר. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, (דברים ל״ב:ד׳) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. דְּאִתְהַדַּר צוּר לְמֶעְבַּד פָּעֳלוֹ דְּתָמִים. תָּמִים דָּא אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (בראשית י״ז:א׳) ׳הִתְהַלֶּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳. צוּר דָּא יִצְחָק, וְאוֹקְמוּהָ.

תרגום

וְיִשְׂרָאֵל יוֹנְקִים בַּתְּחִלָּה מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא סֶלַע. הַיְינוּ דִּכְתִיב (דברים ל״ב:י״ג) ׳וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע׳. וּמַהוּ הַטַּעַם שֶׁל דְּבַשׁ? מִשּׁוּם שֶׁהוּא תָּמָר, שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ז׳:ח׳) ׳זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר׳ (שיר השירים ז, ח). וְאַחַר כָּךְ, ׳שֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר׳. זֶה מָקוֹם שֶׁלְּמַעְלָה, מָקוֹם שֶׁיִּצְחָק שׁוֹרֶה בּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהַשֶּׁמֶן מִצַּד אַבְרָהָם, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְטִיבִים מַעֲשֵׂיהֶם, הוֹפְכִים דִּין לְרַחֲמִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לָהֶם הַקב"ה, ׳וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע׳, שֶׁמִּתְחַבְּרִים תָּמָר זָכָר וּנְקֵבָה. וְ ׳שֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר׳ - כָּל הַדְּרָגוֹת מוֹשְׁכוֹת שֶׁמֶן, וַאֲפִלּוּ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא צוּר. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, (דברים ל״ב:ד׳) ׳הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ׳, שֶׁחוֹזֵר הַצּוּר לַעֲשׂוֹת פָּעֳלוֹ שֶׁל תָּמִים. ׳תָּמִים׳ זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב (בראשית י״ז:א׳) ׳הִתְהַלֶּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א) - ׳צוּר׳ זֶה יִצְחָק, וְכֵן פֵּרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וישראל ינקין בקדמיתא מהאי אתר דאקרי סלע. היינו דכתיב (דברים ל״ב:י״ג) ׳ויניקהו דבש מסלע׳. ומאי טעמא דבש, בגין דאיהו תמר, דכתיב (שיר השירים ז׳:ח׳) ׳זאת קומתך דמתה לתמר׳. ולבתר, שמן מחלמיש צור. דא אתרא דלעילא, אתרא דיצחק שרי. אף על גב דשמן מסטרא דאברהם, כד ישראל מכשרין עובדייהו, מהפכין דינא לרחמי ודא הוא דאמר לון קודשא בריך הוא, ׳ויניקהו דבש מסלע׳, דאתחברן תמר דכר ונוקבא. ושמן מחלמיש צור, כולהו דרגין נגדין שמן, ואפילו אתר דאיקרי צור. והיינו דכתיב, (דברים ל״ב:ד׳) הצור תמים פעלו. דאתהדר צור למעבד פעלו דתמים. תמים דא אברהם, דכתיב (בראשית י״ז:א׳) ׳התהלך לפני והיה תמים׳. צור דא יצחק, ואוקמוה.

התרגום: וישראל יונקים בתחלה מאותו מקום שנקרא סלע. היינו דכתיב (דברים ל״ב:י״ג) ׳וינקהו דבש מסלע׳. ומהו הטעם של דבש? משום שהוא תמר, שכתוב (שיר השירים ז׳:ח׳) ׳זאת קומתך דמתה לתמר׳ (שיר השירים ז, ח). ואחר כך, ׳שמן מחלמיש צור׳. זה מקום שלמעלה, מקום שיצחק שורה בו. אף על פי שהשמן מצד אברהם, כשישראל מטיבים מעשיהם, הופכים דין לרחמים. וזהו שאמר להם הקב"ה, ׳וינקהו דבש מסלע׳, שמתחברים תמר זכר ונקבה. ו ׳שמן מחלמיש צור׳ - כל הדרגות מושכות שמן, ואפלו מקום שנקרא צור. והיינו דכתיב, (דברים ל״ב:ד׳) ׳הצור תמים פעלו׳, שחוזר הצור לעשות פעלו של תמים. ׳תמים׳ זה אברהם, שכתוב (בראשית י״ז:א׳) ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז, א) - ׳צור׳ זה יצחק, וכן פרשוה.

מן המפרשים

קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר מט, יח (רכח:) - התאמה חלקית דמתה לתמר דמתה לתמר. פי' ללולב:

הסולם: מן המקבילה במשפטים מאמר כט, ה (קכו.) - התאמה חלקית ויראו את אלקי ישראל ותחת וגו' : ר' יהודה פתח, זאת קומתך דמתה לתמר, וגו', כמה חביבה כנסת ישראל לפני הקב"ה, שאינה נפרדת ממנו, כתמר הזה שהזכר אינו פורש מן הנקבה לעולם, ואינם…

לכל המפרשים על פיסקה זו