ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 54: כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות › פיסקה 2

עונש בית דין מבן עשרים - ומחצית השקל עשר גרה להאיר במקום שפגם

זוהר חדש · כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות · מאמר 54 · פיסקה 2

לשון הזוהר

זֶה יִתְּנוּ. תָּא חֲזֵי, בֵּי דִינָא דִּלְעֵילָא, לָא מַעֲנִישִׁין לֵיהּ לְבַּר נָשׁ עַד דְּאִיהוּ בַּר עֶשְׂרִין שְׁנִין. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתַּלֵּים בִּתְרֵין חוּלָקִין, בְּחוּלָקָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא, אִי הַהוּא זִמְנָא עָבַר עַל פִּיקּוּדָא, לְמַאן בָּעֵי לְמֵיהַב, בְּאַתְרָא דְּחָב גַּבֵּיהּ, וּלְמַאן בָּעֵי לְאַמְשָׁכָא. הָדַר וַאֲמַר מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִיקְרוּן אֶחָד. וְכַד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, לָא אִיקְּרֵי אֶחָד. וְעַל דָּא מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, דְּהוּא עֶשֶׂר גֵּרָה, רָזָא דְיו"ד, בָּעֵי לְאַמְשָׁכָא וּלְאַנְהָרָא בְּאַתְרָא דְּפָגֵים.

תרגום

׳זֶה יִתֵּנוּ׳. בֹּא רְאֵה, בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעְלָה אֵינוֹ מַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם עַד שֶׁהוּא ׳בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה׳. מַהוּ הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ זְמַן נִשְׁלָם בִּשְׁנֵי חֲלָקִים, בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַקב"ה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן, אִם בְּאוֹתוֹ זְמַן עָבַר עַל צִוּוּי, לְמִי צָרִיךְ לִתֵּן, בַּמָּקוֹם שֶׁחָטָא בּוֹ, וּלְמִי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ? חָזַר וְאָמַר ׳מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל׳. בֹּא רְאֵה, הַקב"ה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים ׳אֶחָד׳. וּכְשֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, אֵינָהּ נִקְרֵאת ׳אֶחָד׳. וְעַל כֵּן ׳מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל׳, שֶׁהוּא עֶשֶׂר גֵּרָה, סוֹד הַיו"ד, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָאִיר בַּמָּקוֹם שֶׁפָּגַם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זה יתנו. תא חזי, בי דינא דלעילא, לא מענישין ליה לבר נש עד דאיהו בר עשרין שנין. מאי טעמא, בגין דההוא זמנא אשתלים בתרין חולקין, בחולקא דקודשא בריך הוא וכנסת ישראל. ועל דא, אי ההוא זמנא עבר על פיקודא, למאן בעי למיהב, באתרא דחב גביה, ולמאן בעי לאמשכא. הדר ואמר מחצית השקל. תא חזי, קודשא בריך הוא וכנסת ישראל איקרון אחד. וכד כנסת ישראל בגלותא, לא איקרי אחד. ועל דא מחצית השקל, דהוא עשר גרה, רזא דיו"ד, בעי לאמשכא ולאנהרא באתרא דפגים.

התרגום: ׳זה יתנו׳. בא ראה, בית דין שלמעלה אינו מעניש את האדם עד שהוא ׳בן עשרים שנה׳. מהו הטעם? משום שאותו זמן נשלם בשני חלקים, בחלקו של הקב"ה וכנסת ישראל. ועל כן, אם באותו זמן עבר על צווי, למי צריך לתן, במקום שחטא בו, ולמי צריך להמשיך? חזר ואמר ׳מחצית השקל׳. בא ראה, הקב"ה וכנסת ישראל נקראים ׳אחד׳. וכשכנסת ישראל בגלות, אינה נקראת ׳אחד׳. ועל כן ׳מחצית השקל׳, שהוא עשר גרה, סוד היו"ד, צריך להמשיך ולהאיר במקום שפגם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים