עשרים גרה כנגד יוסף שנמכר - והצדיק ׳כל׳ עם העשירית משלימים הגוף
זוהר חדש · כי תשא - ׳זה יתנו׳ מחצית השקל להרמת ראש ועשרת הדברות כנגד האבות · מאמר 54 · פיסקה 5
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי הַאי כּוּפְרָא, כְּדַאי הוּא לְכַפָּרָא עַל עֲשָׂרָה שְׁבָטִין, דְּזַבִּינוּ לְיוֹסֵף, וְאַפְרִידוּ זֶ"ה מִזֹּא"ת, וְעָבְרוּ עַל פִּקּוּדַיָיא דְּמָארֵיהוֹן. בְּגִין כָּךְ ׳עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל׳, לָקֳבֵיל הַהוּא דְּגָר בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה, דְּאִסְתַּלַּק מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְנִמְכַּר בְּעֶשְׂרִים. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָא אֲרִימוּ רֵישָׁא מֵהַהוּא שַׁעֲתָא, בְּהַהוּא חוֹבָא. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמשֶׁה, אִי אַתְּ בָּעֵי לַאֲרַמָאָה רֵישֵׁיהוֹן לְעֵילָא, זֶה יִתְּנוּ, כָּ"ל. תָּא חֲזֵי, הַהוּא צַדִּיק כָּל אִקְּרֵי, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עֲשִׂירָאָה דְּכָלְהוֹ אִתְכְּלִילַת בֵּיהּ אִתְקָרְבוּ דָּא בְּדָא, כְּדֵין שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ אִקְּרוּן, בְּגִין דְּאִיהוּ פְּלַג גּוּפָא, וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל פְּלַג גּוּפָא, אִתְחַבָּרוּ דָּא בְּדָא, גּוּפָא אִשְׁתְּלֵים.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כֹּפֶר זֶה רָאוּי הוּא לְכַפֵּר עַל עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף, וְהִפְרִידוּ ז"ה מִזא"ת, וְעָבְרוּ עַל פִּקּוּדֵי רִבּוֹנָם. מִשּׁוּם כָּךְ ׳עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל׳, כְּנֶגֶד אוֹתוֹ שֶׁגָּר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, שֶׁהִסְתַּלֵּק מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וְנִמְכַּר בְּעֶשְׂרִים. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֵרִימוּ רֹאשׁ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה, בְּאוֹתוֹ הֶחֵטְא. אָמַר לוֹ הַקב"ה לְמֹשֶׁה: אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהָרִים אֶת רֹאשָׁם לְמַעְלָה - ׳זֶה יִתֵּנוּ׳, הַכֹּל. בֹּא רְאֵה, אוֹתוֹ צַדִּיק נִקְרָא ׳כֹּל׳, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הָעֲשִׂירִית שֶׁכָּל הַסְּפִירוֹת נִכְלָלוֹת בָּהּ, נִתְקָרְבוּ זֶה בָּזֶה, אָז נִקְרְאוּ ׳שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ׳, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חֲצִי הַגּוּף, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל חֲצִי הַגּוּף, נִתְחַבְּרוּ זֶה בָּזֶה, הַגּוּף נִשְׁלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי האי כופרא, כדאי הוא לכפרא על עשרה שבטין, דזבינו ליוסף, ואפרידו ז"ה מזא"ת, ועברו על פקודייא דמאריהון. בגין כך ׳עשרים גרה השקל׳, לקביל ההוא דגר בארעא נוכראה, דאסתלק מארעא קדישא, ונמכר בעשרים. ובני ישראל לא ארימו רישא מההוא שעתא, בההוא חובא. אמר ליה קודשא בריך הוא למשה, אי את בעי לארמאה רישיהון לעילא, זה יתנו, כ"ל. תא חזי, ההוא צדיק כל אקרי, וכנסת ישראל עשיראה דכלהו אתכלילת ביה אתקרבו דא בדא, כדין שקל הקדש אקרון, בגין דאיהו פלג גופא, וכנסת ישראל פלג גופא, אתחברו דא בדא, גופא אשתלים.
התרגום: בא ראה, כפר זה ראוי הוא לכפר על עשרה השבטים שמכרו את יוסף, והפרידו ז"ה מזא"ת, ועברו על פקודי רבונם. משום כך ׳עשרים גרה השקל׳, כנגד אותו שגר בארץ נכריה, שהסתלק מארץ הקדש ונמכר בעשרים. ובני ישראל לא הרימו ראש מאותה שעה, באותו החטא. אמר לו הקב"ה למשה: אם אתה רוצה להרים את ראשם למעלה - ׳זה יתנו׳, הכל. בא ראה, אותו צדיק נקרא ׳כל׳, וכנסת ישראל, העשירית שכל הספירות נכללות בה, נתקרבו זה בזה, אז נקראו ׳שקל הקדש׳, משום שהוא חצי הגוף, וכנסת ישראל חצי הגוף, נתחברו זה בזה, הגוף נשלם.