ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 69: בלק בהמשכו - נקמת הנחש בגוזל וקשרי בלק ובלעם שנשברו מצד צפון

בלק בהמשכו - נקמת הנחש בגוזל וקשרי בלק ובלעם שנשברו מצד צפון

זוהר חדש · מאמר 69 · 25 פסקאות

  1. ארנק הדינרים שנמצא אצל הגוי - שבכל עושה הרחמן שליחות
    אשכחו ליה ארנקי חד מלייא דינרין, דגזל לחד יודאי באורחא, ומחא ליה. נטל רבי אלעזר את הארנקי, ואמר, בריך רחמנא, דבכולא עביד שליחותא. תבו לההוא אתר דהוו. לדף הפיסקה
  2. ׳מאשר יקרת בעיני׳ - שהשב מחטאו מתיקר מעצמו לפני קונו
    פתח רבי אלעזר ואמר, ׳מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׳. ׳מאשר יקרת׳, יקר מבעי ליה, והכי אצטריך, מאשר אתה יקר בעיני, מהו יקרת, מכלל דאיהו… לדף הפיסקה
  3. ׳ואתן אדם תחתיך׳ - אדום ככפר תחת השב שנתן רשות לנחש
    ׳בעיני נכבדת ואני אהבתיך׳ - דהא לית רחימו לקודשא בריך הוא בהדי בר נש בעלמא, אלא למאן דתב מחוביה, ועל דא ׳ואני אהבתיך׳. אבל מה אעביד, דהא יהיבת רשו לחויא לנזקא. דא הוא… לדף הפיסקה
  4. צדוק הדין של הנגזל - דאגתו להוריו הזקנים ולצרור העני שאבד
    אההוו יתבי, הא ההוא יודאי, דגזל ליה ההוא גוי, דקטליה חויא, אתי מאורחא ולאי. ומגו תוקפא דשמשא, עאל בההוא חקל, ויתיב תחות אילנא חד, והוא מתרעם לקודשא בריך הוא, ומצדיק… לדף הפיסקה
  5. ׳משפטי ה' אמת׳ - שצדקו יחדו בהסכמת בעלי המגנים שלמעלה
    בכי ואמר, ׳משפטי ה' אמת צדקו יחדו׳. דינין דמארי עלמא קשוט אינון. אמאי אינון קשוט. בגין דצדקו יחדו. דהא בשעתא דדינא, דקודשא בריך הוא בעי למעבד דינא, כמה מארי תריסין… לדף הפיסקה
  6. קריאת רבי אלעזר לנגזל - שהנס נעשה לו בזכות צדקתו
    שמע רבי אלעזר וחברייא, וקמו לגביה, חמו יתיה דהוה יתיב תחות ההוא אילנא. ואתקיפו ביה, ונטלו יתיה לגביהון, אמר רבי אלעזר לא תדחל זכאה קשוט, דאי לאו זכאה אנת, לא ירחיש לך… לדף הפיסקה
  7. הודאת הנגזל על הנקמה - הראותו הצרור והמכה ורפואתו בתפלת רבי אלעזר
    אזל בהדייהו, וחמא ההוא גוי מת, וחויא הוה עביד ביה נוקמין. והוה כריך על קדלוי כדבקדמיתא. אשתטח ההוא יודאי בעפרא, ואודי ושבח למאריה דעלמא. וקם ונשק ידוי דרבי אלעזר… לדף הפיסקה
  8. גזרת רבי אלעזר על הנחש - שיטמן במערתו ולא יזיק עוד לבריות
    קריבו לגבי ההוא גוי כמלקדמין, וחמו ההוא חויא דהוא עביד ביה נוקמין כדבקדמיתא. אמר רבי אלעזר, חויא חויא, כל מה דעבדת, יאות עבדת. ותו דאחמית חילך וגבורתך ביה. ועבדת נוקמין… לדף הפיסקה
  9. השבת כיס הזהב הגנוב לבעליו - ידיעת רבי אלעזר את שמו ומקומו
    אמר רבי אלעזר לההוא יודאי, טול עדאה דשנאך, דהא כיסא דדינרין דדהבא אית ליה לגביה. ושבוק ליה מאנוי, ולא תטול מדיליה כלום. וזיל לגבי גברא דדוך פלן, ותשכח דמיתת אתתיה, זיל… לדף הפיסקה
  10. ראית רבי אלעזר שלא בסימן ולא בחכמה - אלא ברוח המסתכלת
    אמר רבי אבא, בכל ארחא דא, אית תווהו, בכל מה דחמינן בך, והשתא איהו תווהא על תווהא. מהו דין. אמר ליה, מלה דא לאו בסימנא איהו, ולא בחכמתא, אלא רוחא דילי אסתכל, ואנא חמינא,… לדף הפיסקה
  11. ׳רפאני ה' וארפא׳ - רפואת שליח החוזרת ורפואת המלך שאין אחריה חלי
    פתח ואמר, ׳רפאני ה' וארפא׳ כו', כיון דאמר רפאני, מהו וארפא. כיון דאמר הושיעני, מהו ואושעה. כיון דאסיא מסי, מאן הוא דמחי. אלא כל אסוותא דעלמא, בידא דקודשא בריך הוא. אבל… לדף הפיסקה
  12. עסק החותן בפרשת בלק - שחכמתו היתה בכל עת והמפתחות ביד בלעם
    סחו ליה כל ההוא עובדא, תווה, ובכה וחדי. ואמר, חברייא, נדרנא, דאיהך לגביה, ואתחבר בהדיה, ונודה ונשבח למארי עלמא. חדי בהדייהו. אמרו ליה, במאי הוית מתעסק. אמר לון, הוינא… לדף הפיסקה
  13. ׳אל תירא עבדי יעקב׳ ממכשפי בלעם - ׳ואל תחת׳ מקסמי בלק
    פתח ואמר, ׳ואתה אל תירא עבדי יעקב׳ כו'. האי קרא אוקמוה. אבל ׳אל תירא עבדי יעקב׳, מחרשי דבלעם. ׳ואל תחת׳, מקסמוי דבלק. לדף הפיסקה
  14. עצת שניהם - נחשי בלעם כלבן וקסמי בלק כנגד השם הנקרא ישראל
    תא חזי, היאך הוו תרווייהו דא בדא בעיטא בישא לקביל ישראל. אמר בלעם, יעקב בביתא דלבן אבי אבא הוה, ונחש נחשין לקבליה, ויכיל ליה. אנא אסדר נחשין לקבליה. אמר בלק, ואנא אסדר… לדף הפיסקה
  15. ׳איש אשר כמוני׳ - רוח יוסף מן האילן המבטלת נחש וקסם
    בההיא שעתא, נפק רוחא חדא מסטרא דיוסף, מגו ענפי אילנא, ונשיב באינון נחשין, ובטיל לון. והיינו דאמר יוסף, ׳כי נחש ינחש איש אשר כמוני׳. מאי ׳איש אשר כמוני׳. בגיני אית איש… לדף הפיסקה
  16. ׳כי אתך אני׳ - שלא הצרך כן מיום שנברא העולם מפני בלעם
    ׳כי אתך אני׳. לא הוו יומין מן יומא דאתברי עלמא, דאצטריך הכי למהוי קודשא בריך הוא בהדייהו דישראל, כההוא זימנא, דבעא בלעם לשיצאה לשנאיהון דישראל מעלמא. ועל דא אמר קודשא… לדף הפיסקה
  17. לבן ופרעה והמן שקמו לכלותם - והגנת המלך בכל דור ודור
    דאלו ייתון כל עמין דעלמא, לא יכלין לשיצאה לכון מעלמא. אתא לבן בקדמיתא, ובעא לאעקרא ליה ליעקב בלחודוי מעלמא, אתא קודשא בריך הוא, ואגין עליה. דכתיב, ׳השמר לך פן תדבר עם… לדף הפיסקה
  18. ׳כי לא תמנו׳ - שלא נשמדנו משלא נמנעו רחמיו ממנו
    וישראל אמרי, ׳חסדי ה' כי לא תמנו׳. ׳כי לא׳ תמו מבעי ליה. אלא חסדי ה', בכל דרא ודרא הוו בסעדן. ׳כי לא תמנו׳ - דלא אשתיציננא. מאי טעמא, משום דלא אתמנעו רחמוי מינן. דכתיב,… לדף הפיסקה
  19. ׳וישלח מלאכים אל בלעם׳ - הדרגות שהכיר בלק וצוויו להשגיח במקום עליון
    תא חזי, מה כתיב בקדמיתא, ׳וישלח מלאכים אל בלעם׳. ולבתר ׳וילכו זקני מואב וזקני מדין׳, הוה ליה למימר וילכו המלאכים, מאי טעמא קא שני מלה ממאי דקאמר בקדמיתא. אלא ההוא רשע… לדף הפיסקה
  20. כתיבת שמות מדרגות קדושות - שקשרם של ישראל למעלה מכל הדרגות
    כתב ליה שמהן אחרנין, באינון דרגין קדישין. והכי אורחייהו דקוסמין וחרשין, דידעי אינון דרגין דההוא קסם שרייא בהו, ועבדין חרשייהו, ואומי להון בדרגין אחרנין עילאין מינייהו,… לדף הפיסקה
  21. שנים עשר הניצוצות שסביב גלגלי המרכבה - כנגד שנים עשר השבטים
    כתב ושלח ליה, פיפוסא ופטרונא דתריסר נצוצין, דסחרן גלגלי רתיכא דכורסייא קדישא, ואמר ליה, אי תסתכל בהני, בהני תסתכל, בגין דהני תריסר מתקשרן בי"ב שבטים. ואי בהני תעביד… לדף הפיסקה
  22. ׳וישלח מלאכים׳ מלאכים ודאי - טעותו שמסרם למלאכים כשאר העמים
    והיינו ׳וישלח מלאכים׳, מלאכים ודאי. ׳וקסמים בידם׳, פיפוסים דמלאכין קדישין, הוו אתיין בידייהו. ואיהו לא ידע, דכל דרגין עילאין, בידא דקודשא בריך הוא אינון. מה חשיב בלק.… לדף הפיסקה
  23. דרגות הכשוף מצד צפון - ׳שלשה פונים צפונה׳ ותחלת המנין משם
    אמר ליה תא חזי, כל דרגין דאינון מקשרן קשרין, לתברא עמא דא, מסטרא דצפון אינון. ומסטרא דצפון זמינין למנפל. שולטנו דחרשין דילן, מסטרא דצפון אינון. השתא ניכול לאגחא בהון… לדף הפיסקה
  24. ׳בהנחל עליון גוים׳ - שנטל את ישראל לחלקו בעז צמרת האילן
    וקודשא בריך הוא לא עביד הכי, דלא שביק לון למלאכין, ולא לחילי שמייא, אלא לקודשא בריך הוא בלחודוי. וכל אילנין רברבין ושולטנין, פלג על כל שאר עמין. וכד אתו ישראל, נטיל לון… לדף הפיסקה
  25. ׳ימצאהו בארץ מדבר׳ - אברהם שפרח כענף שלם בין עובדי עבודה זרה
    אמר רבי אלעזר, כמה יאות ושפיר האי דאמרת, זכאה אורחא דילן, דכמה מלין עילאין קדישין רווחנא לון וחמינא. וההוא יודאי הוה תמן לקמייהו. אמר לון, רבנן, כל מלין אלין, כמה טבאן,… לדף הפיסקה