ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 69: בלק בהמשכו - נקמת הנחש בגוזל וקשרי בלק ובלעם שנשברו מצד צפון › פיסקה 11

׳רפאני ה' וארפא׳ - רפואת שליח החוזרת ורפואת המלך שאין אחריה חלי

זוהר חדש · בלק בהמשכו - נקמת הנחש בגוזל וקשרי בלק ובלעם שנשברו מצד צפון · מאמר 69 · פיסקה 11

לשון הזוהר

פְּתַח וַאֲמַר, (ירמיהו י״ז:י״ד) ׳רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא׳ כו', כֵּיוָן דַּאֲמַר רְפָאֵנִי, מַהוּ וְאֵרָפֵא. כֵּיוָן דַּאֲמַר הוֹשִׁיעֵנִי, מַהוּ וְאִוָּשֵׁעָה. כֵּיוָן דְּאַסְיָא מַסֵּי, מַאן הוּא דְּמָחֵי. אֶלָּא כָּל אַסְוָותָא דְּעָלְמָא, בִּידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֲבָל אִית מִנְהוֹן, עַל יְדָא דִשְׁלִיחָא. וְאִית מִנְהוֹן, דְּלָא אִתְמַסְּרוּ בִּידָא דִשְׁלִיחָא. וְאִינוּן דְּאִתְמַסְּרוּ בִּידָא דִּשְׁלִיחָא, אַסְוָותָא אִינוּן, אֲבָל לְזִמְנָא מִתְהַדְּרִין. אֲבָל אִינוּן דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַסֵּי, הַהוּא מַרְעָא לָא אִתְהַדַּר לְעָלְמִין. וְעַל דָּא, אַסְוָותָא דִילֵיהּ, אִיהִי אַסְוָותָא, דְּלֵית בָּהּ מַרְעָא כְּלָל. וּבְגִין כָּךְ, ׳רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא׳, וַדַאי, בְּלָא קִטְרוּגָא כְּלָל. וְהַשְׁתָּא חַבְרַיָיא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֵיב לִי אַסְוָותָא, וְעָשַׁק לִי וְעָרַב לִי.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, (ירמיהו י״ז:י״ד) ׳רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא׳ וְכוּ׳, כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳רְפָאֵנִי׳, מַהוּ ׳וְאֵרָפֵא׳? כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳הוֹשִׁיעֵנִי׳, מַהוּ ׳וְאִוָּשֵׁעָה׳? כֵּיוָן שֶׁהָרוֹפֵא מְרַפֵּא, מִי הוּא שֶׁמַּכֶּה? אֶלָּא כָּל רְפוּאָה שֶׁבָּעוֹלָם, בְּיַד הקב"ה. אֲבָל יֵשׁ מֵהֶן, עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְיֵשׁ מֵהֶן, שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ בְּיַד שָׁלִיחַ. וְאוֹתָן שֶׁנִּמְסְרוּ בְּיַד שָׁלִיחַ, רְפוּאוֹת הֵן, אֲבָל לִזְמַן חוֹזְרוֹת. אֲבָל אוֹתָן שֶׁהקב"ה מְרַפֵּא, אוֹתוֹ הַחֹלִי אֵינוֹ חוֹזֵר לְעוֹלָמִים. וְעַל כֵּן, רְפוּאָתוֹ, הִיא רְפוּאָה, שֶׁאֵין בָּהּ חֹלִי כְּלָל. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא׳, וַדַּאי, בְּלֹא קִטְרוּג כְּלָל. וְעַתָּה חֲבֵרִים, הקב"ה נָתַן לִי רְפוּאָה, וְעָשַׁק לִי וְעָרַב לִי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, (ירמיהו י״ז:י״ד) ׳רפאני ה' וארפא׳ כו', כיון דאמר רפאני, מהו וארפא. כיון דאמר הושיעני, מהו ואושעה. כיון דאסיא מסי, מאן הוא דמחי. אלא כל אסוותא דעלמא, בידא דקודשא בריך הוא. אבל אית מנהון, על ידא דשליחא. ואית מנהון, דלא אתמסרו בידא דשליחא. ואינון דאתמסרו בידא דשליחא, אסוותא אינון, אבל לזמנא מתהדרין. אבל אינון דקודשא בריך הוא מסי, ההוא מרעא לא אתהדר לעלמין. ועל דא, אסוותא דיליה, איהי אסוותא, דלית בה מרעא כלל. ובגין כך, ׳רפאני ה' וארפא׳, ודאי, בלא קטרוגא כלל. והשתא חברייא, קודשא בריך הוא יהיב לי אסוותא, ועשק לי וערב לי.

התרגום: פתח ואמר, (ירמיהו י״ז:י״ד) ׳רפאני ה' וארפא׳ וכו׳, כיון שאמר ׳רפאני׳, מהו ׳וארפא׳? כיון שאמר ׳הושיעני׳, מהו ׳ואושעה׳? כיון שהרופא מרפא, מי הוא שמכה? אלא כל רפואה שבעולם, ביד הקב"ה. אבל יש מהן, על ידי שליח. ויש מהן, שלא נמסרו ביד שליח. ואותן שנמסרו ביד שליח, רפואות הן, אבל לזמן חוזרות. אבל אותן שהקב"ה מרפא, אותו החלי אינו חוזר לעולמים. ועל כן, רפואתו, היא רפואה, שאין בה חלי כלל. ומשום כך, ׳רפאני ה' וארפא׳, ודאי, בלא קטרוג כלל. ועתה חברים, הקב"ה נתן לי רפואה, ועשק לי וערב לי.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים