הודאת הנגזל על הנקמה - הראותו הצרור והמכה ורפואתו בתפלת רבי אלעזר
זוהר חדש · בלק בהמשכו - נקמת הנחש בגוזל וקשרי בלק ובלעם שנשברו מצד צפון · מאמר 69 · פיסקה 7
לשון הזוהר
אָזַל בַּהֲדַיְיהוּ, וְחָמָא הַהוּא גוֹי מֵת, וְחִוְיָא הֲוָה עָבִיד בֵּיהּ נוּקְמִין. וַהֲוָה כָּרִיךְ עַל קָדְלוֹי כִּדְבְקַדְמֵיתָא. אִשְׁתַּטַח הַהוּא יוּדָאי בְּעַפְרָא, וְאוֹדֵי וְשַׁבַּח לְמָארֵיהּ דְּעָלְמָא. וְקָם וּנְשַׁק יְדוֹי דְּרִבִּי אֶלְעָזָר וְחַבְרַיָיא, אֲמַר לוֹן, הַשְׁתָּא יְדַעְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַרְחִישׁ נִיסָא דָא בְּגִינַיְיכוּ. אֲבָל רַבָּנָן, עַל אַבָּא וְאִימָא סָבִין דְּאִית לִי בָּכִינָא, וְעַל חַד מִסְכֵּינָא דִּיהַב לִי צְרוֹרָא דָא. פְּתַח הָאַרְנָקִי, וְאַחְמֵי לוֹן הַצְּרוֹרָא, וְכֵן אַחְמֵי לוֹן מְחָאָה, דְּעָבַד לֵיהּ הַהוּא גוֹי. צַלֵּי עֲלֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאִיתְּסֵי.
תרגום
הָלַךְ עִמָּהֶם, וְרָאָה אֶת אוֹתוֹ הַגּוֹי מֵת, וְהַנָּחָשׁ הָיָה עוֹשֶׂה בּוֹ נְקָמוֹת. וְהָיָה כָּרוּךְ עַל צַוָּארוֹ כְּמוֹ קֹדֶם. הִשְׁתַּטַּח אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי בֶּעָפָר, וְהוֹדָה וְשִׁבַּח אֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְקָם וְנָשַׁק יְדֵי רַבִּי אֶלְעָזָר וְהַחֲבֵרִים, אָמַר לָהֶם, עַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁהקב"ה עָשָׂה נֵס זֶה בִּגְלַלְכֶם. אֲבָל רַבּוֹתַי, עַל אָבִי וְאִמִּי הַזְּקֵנִים שֶׁיֵּשׁ לִי בָּכִיתִי, וְעַל עָנִי אֶחָד שֶׁנָּתַן לִי צְרוֹר זֶה. פָּתַח אֶת הָאַרְנָק, וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת הַצְּרוֹר, וְכֵן הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַמַּכָּה שֶׁעָשָׂה לוֹ אוֹתוֹ הַגּוֹי. הִתְפַּלֵּל עָלָיו רַבִּי אֶלְעָזָר, וְנִרְפָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אזל בהדייהו, וחמא ההוא גוי מת, וחויא הוה עביד ביה נוקמין. והוה כריך על קדלוי כדבקדמיתא. אשתטח ההוא יודאי בעפרא, ואודי ושבח למאריה דעלמא. וקם ונשק ידוי דרבי אלעזר וחברייא, אמר לון, השתא ידענא דקודשא בריך הוא ארחיש ניסא דא בגינייכו. אבל רבנן, על אבא ואימא סבין דאית לי בכינא, ועל חד מסכינא דיהב לי צרורא דא. פתח הארנקי, ואחמי לון הצרורא, וכן אחמי לון מחאה, דעבד ליה ההוא גוי. צלי עליה רבי אלעזר, ואיתסי.
התרגום: הלך עמהם, וראה את אותו הגוי מת, והנחש היה עושה בו נקמות. והיה כרוך על צוארו כמו קדם. השתטח אותו היהודי בעפר, והודה ושבח את רבונו של עולם. וקם ונשק ידי רבי אלעזר והחברים, אמר להם, עתה ידעתי שהקב"ה עשה נס זה בגללכם. אבל רבותי, על אבי ואמי הזקנים שיש לי בכיתי, ועל עני אחד שנתן לי צרור זה. פתח את הארנק, והראה להם את הצרור, וכן הראה להם את המכה שעשה לו אותו הגוי. התפלל עליו רבי אלעזר, ונרפא.