ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 69: בלק בהמשכו - נקמת הנחש בגוזל וקשרי בלק ובלעם שנשברו מצד צפון › פיסקה 9

השבת כיס הזהב הגנוב לבעליו - ידיעת רבי אלעזר את שמו ומקומו

זוהר חדש · בלק בהמשכו - נקמת הנחש בגוזל וקשרי בלק ובלעם שנשברו מצד צפון · מאמר 69 · פיסקה 9

לשון הזוהר

אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לְהַהוּא יוּדָאי, טוֹל עֲדָאָה דְּשַׂנְאָךְ, דְּהָא כִּיסָא דְּדִינָרִין דְּדַהֲבָא אִית לֵיהּ לְגַבֵּיהּ. וּשְׁבוֹק לֵיהּ מָאנוֹי, וְלָא תִטוֹל מִדִּילֵיהּ כְּלוּם. וְזִיל לְגַבֵּי גַבְרָא דְדוּךְ פְּלַן, וְתִשְׁכַּח דְּמִיתַת אִתְּתֵיהּ, זִיל לְגַבֵּיהּ, וְהַב לֵיהּ כִּיסָא דְדִינָרִין דָּא, בְּגִין דְּהַהוּא גַבְרָא אִית לֵיהּ בְּרָא חָדָא, וְשִׁמְעוֹן שְׁמֵיהּ, וַהֲוָה אָזִיל בִּסְחוֹרָתָא עַל יַמָּא, וְאִינוּן בְּאַרְבָא, וּבְרֵיהּ דְּהַאי גוֹי גָּנַב לֵיהּ לְהַהוּא כִּיסָא, וִיהַב לֵיהּ לְהַהוּא רָשָׁע. וְאֵימָא לְהַהוּא יוּדָאי, דִּיסַלֵּק כִּיסָא דָא לִבְרֵיהּ, דְּלַעֲגָל יֵיתֵי לְגַבֵּיהּ, וְיוֹדֵי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאַחְזַר אֲבֵידְתָּא לְמָארֵיהּ. וְכָךְ עָבִיד, נָטַל כִּיסָא, וְאַסְגֵיד לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וּנְשַׁק יְדוֹי, תְּוָוהוּ חַבְרַיָיא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְאוֹתוֹ הַיְּהוּדִי, קַח אֶת אֲדֵי שׂוֹנַאֲךָ, שֶׁהֲרֵי כִּיס שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב יֵשׁ לוֹ אֶצְלוֹ. וְהַנַּח ׳לוֹ אֶת כֵּלָיו׳, וְאַל תִּקַּח מִשֶּׁלּוֹ כְּלוּם. וְלֵךְ אֶל אִישׁ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְתִמְצָא שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, לֵךְ אֵלָיו, וְתֵן לוֹ כִּיס דִּינָרִים זֶה, מִשּׁוּם שֶׁלְּאוֹתוֹ הָאִישׁ יֵשׁ בֵּן אֶחָד, וְשִׁמְעוֹן שְׁמוֹ, וְהָיָה הוֹלֵךְ בִּסְחוֹרָה עַל הַיָּם, וְהָיוּ בָּאֳנִיָּה, וּבְנוֹ שֶׁל הַגּוֹי הַזֶּה גָּנַב אֶת אוֹתוֹ הַכִּיס, וְנָתַן אוֹתוֹ לָרָשָׁע הַהוּא. וֶאֱמֹר לְאוֹתוֹ הַיְּהוּדִי, שֶׁיִּתֵּן כִּיס זֶה לִבְנוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹא בְּקָרוֹב אֵלָיו, וְיוֹדֶה לְהקב"ה, שֶׁהֶחֱזִיר אֲבֵדָה לְבַעֲלָהּ. וְכָךְ עָשָׂה, נָטַל אֶת הַכִּיס, וְהִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר, וְנָשַׁק אֶת יָדָיו, תָּמְהוּ הַחֲבֵרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר לההוא יודאי, טול עדאה דשנאך, דהא כיסא דדינרין דדהבא אית ליה לגביה. ושבוק ליה מאנוי, ולא תטול מדיליה כלום. וזיל לגבי גברא דדוך פלן, ותשכח דמיתת אתתיה, זיל לגביה, והב ליה כיסא דדינרין דא, בגין דההוא גברא אית ליה ברא חדא, ושמעון שמיה, והוה אזיל בסחורתא על ימא, ואינון בארבא, ובריה דהאי גוי גנב ליה לההוא כיסא, ויהב ליה לההוא רשע. ואימא לההוא יודאי, דיסלק כיסא דא לבריה, דלעגל ייתי לגביה, ויודי לקודשא בריך הוא, דאחזר אבידתא למאריה. וכך עביד, נטל כיסא, ואסגיד לקמיה דרבי אלעזר, ונשק ידוי, תווהו חברייא.

התרגום: אמר רבי אלעזר לאותו היהודי, קח את אדי שונאך, שהרי כיס של דינרי זהב יש לו אצלו. והנח ׳לו את כליו׳, ואל תקח משלו כלום. ולך אל איש במקום פלוני, ותמצא שמתה אשתו, לך אליו, ותן לו כיס דינרים זה, משום שלאותו האיש יש בן אחד, ושמעון שמו, והיה הולך בסחורה על הים, והיו באניה, ובנו של הגוי הזה גנב את אותו הכיס, ונתן אותו לרשע ההוא. ואמר לאותו היהודי, שיתן כיס זה לבנו, כשיבוא בקרוב אליו, ויודה להקב"ה, שהחזיר אבדה לבעלה. וכך עשה, נטל את הכיס, והשתחוה לפני רבי אלעזר, ונשק את ידיו, תמהו החברים.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים