ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 6: ׳נחש עלי צור׳- מטה משה ושמו שלא נשלם במים

׳נחש עלי צור׳- מטה משה ושמו שלא נשלם במים

תוספות כרך ב · מאמר 6 · 33 פסקאות · מתחיל בדף רעא ע"ב

  1. חקיקת המטה משני צדדים- רחמים ודין ודין בדין (רעא ע"ב)
    תניא אמר רבי יוסי גליף הוה חוטרא מתרין סטרין משמא קדישא, חד סטרא דרחמי ודינא באתוון גליפן, וחד סטר דינא בדינא ׳נחש עלי צור׳. לדף הפיסקה
  2. ׳ונטה את ידך׳- הטיית המטה לצד רחמים ודין (רעא ע"ב)
    תא חזי כתיב ׳ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים׳ - מאי ונטה, כלומר נטה בחד גיסא דגליפא ברחמי ודינא, וכתיב ׳ויט משה את ידו ולא כתיב וישלח משה את ידו׳. כלומר, אסטי מחד… לדף הפיסקה
  3. חקיקת נחש עלי צור בסנה ולא מזמן קדמון (רעא ע"ב)
    ואי תימא דגליף הוה מקדמת דנא ׳נחש עלי צור׳, אלא באסנא אתגליף דכתיב ׳ ׳וישליכהו ארצה ויהי לנחש׳- בההיא שעתי אתגליף נחש עלי צור׳. לדף הפיסקה
  4. שני אותות בים- קריעה לישראל ודין במצרים (רעא ע"ב)
    ותא חזי אמר רבי יהודה בעא קודשא בריך הוא דשמוי הוו גליפן בחוטרא יעבידו אתאן, ותניא תרין אתין אתעבידו בימא בההוא סטר דסטא משה ברחמי ודינא, בזע ימא לישראל בי"ב שבילין… לדף הפיסקה
  5. הטיית המטה לצד האחר- אות בחורב ואות במריבה (רעא ע"ב)
    מההיא שעתא בעא לאפקא מיא. אמר ליה קודשא בריך הוא אסטי חוטרא מגיסא אוחרא ותרין אתאן אתעביד ביה, כמה דאתעביד מסטרא אוחרא, חד את הכא וחד את במריבה. אבל השתא, ׳והכית בצור -… לדף הפיסקה
  6. ׳ודברתם׳- ציווי על הנחש להשלים שמו של הקב"ה (רעא ע"ב)
    אמר רבי אלעזר מאי דכתיב ׳קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם׳. מהו ודברתם. אמר רבי אלעזר מני ליה על נחש דהא אתעביד בצור. השתא בעי דאתעביד בנחש לאשלמא שמוי… לדף הפיסקה
  7. כוח הנחש בפיו- ומכאן לשון ׳ודברתם׳ (רעא ע"ב)
    משמע דכתיב ׳ודברתם׳ וכתיב ׳וידבר העם באלהים ובמשה׳ - מה כתיב בתריה, ׳וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים׳ וגו' - מה נחש חיליה בפומיה, אוף הכא בפומא לדף הפיסקה
  8. ׳ויך׳ ולא ׳וידבר׳- צור לעשות ונחש לדבר (רעב ע"א)
    ומשה לא עבד הכי, אלא הכה, מחא ולא אשלים שמא, אלא חזר בקדמיתא בשמא דצור ושבק שמא דנחש. הדא הוא דכתיב ׳ויך, ולא כתיב וידבר, כמה דאתפקד - ודברתם׳. דתנינן צור למעבד, ונחש… לדף הפיסקה
  9. השם שנשאר חסר- ׳לכן לא תביאו׳ מידה כנגד מידה (רעב ע"א)
    תניא אמר רבי אלעזר ביה שעתא אשתאר שמא, כלומר דלא אשתלים בההוא אות דשביק משה נחש ולא אשתלים כל שמא, דהא בחד גיסא אשתלים. בימא מגיסא אוחרא. שרי בצור ולא אשתלים בנחש. אמר… לדף הפיסקה
  10. ׳על הנס׳- תיקון החסרון שלא נשלם במים (רעב ע"א)
    אמר רבי אלעזר כתיב ׳ויעש משה נחש נחשת וישימהו על הנס׳ - על נס לא כתיב אלא על הנס. בעא לאתקנא מה דחסר. אמר ליה קודשא בריך הוא כתיב ׳להקדישני במים, במים ולא בדבר אחר׳.… לדף הפיסקה
  11. ׳עשה לך שרף׳- תיקון הראיה בלבד ולא השאר (רעב ע"א)
    אמר רבי יהושע כתיב ׳עשה לך שרף - עשה לך - לתועלתך׳. עשה לך - תקין מה דחסרת ועם כל זה, לא תקן אלא ראייה, שהיו רואים בנחש וחיין, אבל לא נקדש שמא במים ואשתאר חסר מהשאר. לדף הפיסקה
  12. ראיית הארץ מהר העברים- השלמה בראיה ולא בשם (רעב ע"א)
    ותקנת בראיה - ׳עלה אל הר העברים׳ וראה, הנך רואה ׳בעיניך ושמה לא תעבור׳ ׳וראית אותה ונאספת אל עמך׳. תא חזי דאפילו ראייה כיון דעבד ראיה, בהאי אשלים ליה ראיה, אבל לא אשלים… לדף הפיסקה
  13. טענת הנחש לתקלה- ׳וראה אותו וחי׳ והצדקת הדין (רעב ע"א)
    אמר רבי יצחק בשעה דאמר קודשא בריך הוא, ׳לכן לא תביאו׳. אמר משה, האי חויא לתקלא עלמא הוא. אמר ליה משה, לאו הכי - דינא לחייבייא וחיין למארי קשוט, באותה שעה דכתיב ׳וראה… לדף הפיסקה
  14. ׳הצור תמים פעלו׳- הוא הצור שבנחש עלי צור (רעב ע"א)
    פתח ואמר, ׳הצור תמים פעלו - דא הוא צור דקאמרינן׳ ׳אל אמונה ואין עול דכתיב, ׳וראה אותו וחי׳. וכתיב ׳האל תמים דרכו׳. לדף הפיסקה
  15. ׳אל׳- לא רחמים בלבד אלא שלטון גזרה ויכולת (רעב ע"א)
    אמר ר' חייא והא תנינן, אל - גזרת רחמי הוא כמה דאת אמר ׳אל מוציאם ממצרים -׳ ׳אל רחום וחנון׳ - אמר ליה, לאו הכי, דתנינן, שליט רחמי על דינא. אל בלחודוי יכולת הוה ליה… לדף הפיסקה
  16. השבת הקושיא ׳האל יעות משפט׳- ׳אשמעה מה ידבר האל׳ (רעב ע"א)
    וכתיב ׳הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט׳. הא צור ׳אל אמונה ואין עול - הא נחש עלי צור׳. נהדר למילי קדמאי, וכתיב ׳האל יעות משפט, חס ושלום׳. אמר רבי אלעזר היינו דכתיב… לדף הפיסקה
  17. המטה בכפו כמטה משפט- ושני מטות היו (רעב ע"א)
    ׳וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו, כמה דאת אמר׳ - ׳מטה משפט - מטה כלפי חסד׳. אמר רבי יוסי שני מטות היו, א' של משה וא' של הקדוש ברוך הוא. מאי משמע, דכתיב ׳ומטה האלהים׳. לדף הפיסקה
  18. ׳מטה האלהים בידו׳- ברשותו וביכולתו ולא בידו ממש (רעב ע"א)
    דתנינן, בשעה שהיה נוטל משה המטה ברשותו, היה כאילו שלו. הדא הוא דכתיב ׳ויקח משה את מטה האלהים בידו׳ - כיון דאמר ׳ויקח משה׳, איני יודע שלקחו בידו. אלא מהו בידו, ברשותו… לדף הפיסקה
  19. המטה חזר לפני העדות משהוקם המשכן (רעב ע"א)
    ואמר רבי יוסי ברשותו של משה היה, עד שהוקם המשכן. כיון שהוקם המשכן, חזר המטה לפני העדות ומשה היה נוטלו לעשות בו נסים. הדא הוא דכתיב ׳ויקח משה את המטה מלפני ה' כיון שלקחו… לדף הפיסקה
  20. מטה של סנפירינון מששת ימי בראשית- ודעת שהיה עץ (רעב ע"א)
    אמר ר' יהושע, אותו המטה של סנפירינון היה, ומששת ימי בראשית נברא, כמה דתנינן והמכתב והמטה. רבי יהודה אמר, של עץ היה. לדף הפיסקה
  21. ראיות שני הצדדים- ׳אבן ספיר׳ מול ׳ויורהו ה׳ עץ׳ (רעב ע"א)
    מאן דאמר של סנפירינון היה - דכתיב ׳כמראה אבן ספיר דמות כסא׳, וכתיב - ׳מטה האלהים׳ - ומאן דאמר של עץ היה - כדכתיב ׳ויורהו ה' עץ וגו'׳ לדף הפיסקה
  22. ׳חק ומשפט׳ לעשות נסים- וקדושת השם במים שנמתקו (רעב ע"א)
    ׳שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׳ - אמר הקדוש ברוך הוא, מכאן הרי חק ומשפט לעשות נסים, חק ומשפט. ׳נחש עלי צור׳ - דכתיב ׳נחש עלי צור׳ - ושם נסהו משום דכתיב ׳וימתקו המים׳ - דבר… לדף הפיסקה
  23. מרירות המים וצעקת משה- חקיקת הצור בנחש (רעב ע"א)
    אמר רבי יהודה, כתיב, כי מרים הם מכאן שנינו, יש מים עכורים ויש מים צלולים, יש מים מרים ויש מים מתוקים. ויצעק אל ה' - למה צעק, מכאן שהיה בצער באותה שעה. אמר לו, משה הנחש… לדף הפיסקה
  24. רבי אבא מקיים דברי רבי יהודה שגילה הסוד (רעב ע"ב)
    כד אתא ר' אבא, אתו שאילו קמיה. אמר להו שפיר קאמר רבי יהודה, והכי הוא, ואנא איצטריך לגלאה רזא דמלה, והא חזינא דרבי יהודה גלי לה. לדף הפיסקה
  25. מטה אהרן במצרים- וקטרוג המים משיצאו ממנה (רעב ע"ב)
    אלא אמר הקדוש ברוך הוא למשה: משה השתא במצרים, היה המטה של אהרן לדחות הקש השולט על ישראל במצרים. אבל כשיצאו ממצרים, כמה מקטרגי מזמני על ישראל לדחותם בים, כמה מים מרים… לדף הפיסקה
  26. רהב שר מצרים והים- ׳הרם את מטך׳ כנגדו (רעב ע"ב)
    באו לים - בא רהב שרו של מצרים ושל ים אמר הקדוש ברוך הוא למשה ׳הרם ונטה ידך׳. כיון דאמר ׳הרם את מטך׳ - מהו ׳ונטה את ידך׳, אלא ׳הרם את מטך׳ נגד רהב שרו של מצרים. באו למרה… לדף הפיסקה
  27. ׳ויורהו ה׳ עץ׳- עצה להשליך המטה ולחקוק נחש בצור (רעב ע"ב)
    אמר ליה קודשא בריך הוא: משה, הרי לך עצה בזה - השלך המטה אצלם ויתחקק ׳נחש עלי צור׳, שניהם ביחד, ויצולו. הדא הוא דכתיב ׳ויורהו ה' עץ וישלך אל המים׳ - עץ, כמה דאתמר ׳מקום… לדף הפיסקה
  28. באילים לא נצרך המטה- שבעים תמרים ושתים עשרה עינות (רעב ע"ב)
    כשבאו לאלים - באו המים לקטרג בהם. אמר הקדוש ברוך הוא, במקום הזה אין צריך מטה. הרי יעקב שהוא אילן בשבעים נפש והוא שבעים תמרים ושתים עשרה עינות מים, שנים עשר שבטים בשבעים… לדף הפיסקה
  29. ׳ויחנו שם על המים׳- שליטת ישראל במקום הנקרא אילן (רעב ע"ב)
    מיד - ׳ויחנו שם על המים׳ - במקום הזה שנקרא אילן, והוא אלים. משמע דכתיב ׳על המים, ומשמע׳ דכתיב ׳שם שם לו׳ ולא במקום אחר ושם שלטו בני ישראל על המים ולא הוצרך המטה׳. מכאן… לדף הפיסקה
  30. ׳והכית בצור׳ בחורב- בצור ולא בנחש (רעב ע"ב)
    באו לחורב באו המים לקטרג. אמר ליה הקדוש ברוך הוא, ׳והכית בצור - המטה איצטריך הכא והכית לאלו באותו צור ולא בנחש׳. אמר משה יתיר איצטריך הכא, אנא חמי מים דבעיין לשטפה.… לדף הפיסקה
  31. במריבה נצרך הנחש בגלוי- ׳להקדישני במים לעיניהם׳ (רעב ע"ב)
    אמר הקדוש ברוך הוא למשה: עדין במריבה עתידין המים לקטרג יותר, שהם מים עכורים רעים וזדונים ויזדווגו בהם ישראל בגלוי לעיניהון. ואותה שעה איצטריך המטה והתיר עליהם הנחש… לדף הפיסקה
  32. ׳המים הזידונים׳ שראה דוד- ונפשנו כצפור נמלטה (רעב ע"ב)
    תא חזי, הכי חמא דוד. דכתיב, ׳לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם - זה פרעה׳. ׳אזי עבר על נפשנו המים הזדונים - כדאמרינן׳ ׳נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים׳. לדף הפיסקה
  33. טעם משה שאין גזרת הנחש במים אלא בעפר (רעב ע"ב)
    אמר רבי אבא, מה ראה משה באותה שעה שלא עשה בנחש, אלא ישראל היו דוחקים למשה, תנה לנו מים. נתייעץ ואמר, קודשא בריך הוא אמר לי, עמוד בנחש ואנא חמי דאין גזירה לנחש במים אלא… לדף הפיסקה