הטיית המטה לצד האחר- אות בחורב ואות במריבה
תוספות כרך ב · ׳נחש עלי צור׳- מטה משה ושמו שלא נשלם במים · מאמר 6 · פיסקה 5 · דף רעא ע"ב
לשון הזוהר
מְהַהִיא שַׁעֲתָא בָּעָא לְאַפָּקָא מַיָּא. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְטֵי חוּטְרָא מִגִּיסָא אוֹחֲרָא וּתְרֵין אָתָאן אִתְעֲבִיד בֵּיהּ, כְּמָה דְּאִתְעֲבִיד מִסִטְרָא אוֹחֲרָא, חַד אַת הָכָא וְחַד אַת בִּמְרִיבָה. אֲבָל הַשְׁתָּא, (שמות יז ו) ׳וְהִכִּיתָ בַּצוּר - בְּאַן צוּר, בְּהַאי צוּר, וְסָלִיק נָחָשׁ דִּלְזִמְנָא אַחֲרָא׳.
תרגום
מֵאוֹתָהּ שָׁעָה רָצָה לְהוֹצִיא מַיִם. אָמַר לוֹ הקב"ה: הַטֵּה הַמַּטֶּה מִצַּד אַחֵר וּשְׁנֵי אוֹתוֹת תַּעֲשֶׂה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, אוֹת אֶחָד כָּאן וְאוֹת אֶחָד בִּמְרִיבָה. אֲבָל עַתָּה - (שמות יז) ׳וְהִכִּיתָ בַצּוּר (שמות יז, ו)׳ - בְּאֵיזֶה צוּר? בְּזֶה הַצּוּר, וְיַעֲלֶה נָחָשׁ שֶׁל זְמַן אַחֵר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ) ׳קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךְ וְדִבַּרְתֶּם (במדבר כ, ח)׳? מַהוּ וְדִבַּרְתֶּם?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מההיא שעתא בעא לאפקא מיא. אמר ליה קודשא בריך הוא אסטי חוטרא מגיסא אוחרא ותרין אתאן אתעביד ביה, כמה דאתעביד מסטרא אוחרא, חד את הכא וחד את במריבה. אבל השתא, (שמות יז ו) ׳והכית בצור - באן צור, בהאי צור, וסליק נחש דלזמנא אחרא׳.
התרגום: מאותה שעה רצה להוציא מים. אמר לו הקב"ה: הטה המטה מצד אחר ושני אותות תעשה בו, כמו שנעשה מהסטרא אחרא, אות אחד כאן ואות אחד במריבה. אבל עתה - (שמות יז) ׳והכית בצור (שמות יז, ו)׳ - באיזה צור? בזה הצור, ויעלה נחש של זמן אחר. אמר רבי אלעזר, מהו שכתוב (במדבר כ) ׳קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם (במדבר כ, ח)׳? מהו ודברתם?