שני אותות בים- קריעה לישראל ודין במצרים
תוספות כרך ב · ׳נחש עלי צור׳- מטה משה ושמו שלא נשלם במים · מאמר 6 · פיסקה 4 · דף רעא ע"ב
לשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּשְׁמוֹי הֲווּ (דהוו) גְּלִיפָן בְּחוּטְרָא יַעֲבִידוּ אָתָאן, וְתַנְיָא תְרֵין אָתִין אִתְעֲבִידוּ בְּיַמָּא בְּהַהוּא סְטָר דְּסָטָא מֹשֶׁה בְּרַחֲמֵי וְדִינָא, בַּזָע יַמָּא לְיִשְׂרָאֵל בְּי"ב שְׁבִילִין וְאָתִיב בְּדִינָא עַל מִצְרָאֵי וְאַטְבָּע לְהוֹן בִּתְהוֹמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י"ד) ׳וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵיהֶם אֵת מֵי הַיָּם׳
תרגום
וּבֹא רְאֵה, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, רָצָה הקב"ה שֶׁשְּׁמוֹתָיו שֶׁהָיוּ חֲקוּקִים בַּמַּטֶּה יַעֲשׂוּ הָאוֹתוֹת, וְלָמַדְנוּ, שְׁנֵי אוֹתוֹת נַעֲשׂוּ בַיָּם. בַּצַּד הַהוּא שֶׁהִטָּה מֹשֶׁה בְּרַחֲמִים וְדִין קָרַע הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבִילִים, וְהֵשִׁיב בַּדִּין עַל הַמִּצְרִים וְהִטְבִּיעַ אוֹתָם בַּתְּהוֹם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם יד) ׳וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַיָּם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי אמר רבי יהודה בעא קודשא בריך הוא דשמוי הוו (דהוו) גליפן בחוטרא יעבידו אתאן, ותניא תרין אתין אתעבידו בימא בההוא סטר דסטא משה ברחמי ודינא, בזע ימא לישראל בי"ב שבילין ואתיב בדינא על מצראי ואטבע להון בתהומא. הדא הוא דכתיב, (שמות י"ד) ׳וישב ה' עליהם את מי הים׳
התרגום: ובא ראה, אמר רבי יהודה, רצה הקב"ה ששמותיו שהיו חקוקים במטה יעשו האותות, ולמדנו, שני אותות נעשו בים. בצד ההוא שהטה משה ברחמים ודין קרע הים לישראל בשנים עשר שבילים, והשיב בדין על המצרים והטביע אותם בתהום. זהו שכתוב (שם יד) ׳וישב ה' עליהם את מי הים׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: