ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 26: ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים

ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים

פקודי · מאמר 26 · 22 פסקאות · מתחיל בדף רלג ע"א

  1. ויביא אתי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת - יחזקאל ראה שליח בלבושים המשתנים (רלג ע"א)
    פתח ואמר, ׳ויבא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עומד בשער׳ . האי חמא ליה יחזקאל, בההוא חיזו דנבואה, והאי איהו איש, דאיהו שליחא באינון… לדף הפיסקה
  2. כאן לא אמר לבוש הבדים - כשעושה שליחות דין נקרא לבוש הבדים ובלי זה משתנה לגון אחר (רלג ע"א)
    והכא לא אמר אלא איש, ולא אמר איש לבוש הבדים. אלא, בשעתא דעביד שליחותא למעבד דינא, או לאחזאה דינא, אקרי לבוש הבדים. ובשעתא דלא אתי להכי, אשתני לגוונא אחרא, כפום שליחותא,… לדף הפיסקה
  3. קנה המדה יוצא מהנצוץ הקשה שמסתלק למעלה ונחקק בספיר ועומד במדידת המדה שלמטה (רלג ע"א)
    האי לאו איהו בוצינא דקרדינותא דטמיר וגניז, אלא מתמן נפקת האי קנה לתתא, דאתגליד מגו נהירו דאשתביק מבוצינא דקרדינותא, כד אסתלקת לעילא, ואתגלפת גו ספירו דנציץ ולא אתיידע.… לדף הפיסקה
  4. לפעמים קנה המדה ולפעמים קו המדה מדידות יחזקאל בקנה ובמעשה המשכן בקו המדה (רלג ע"א)
    ולזמנין ׳קנה המדה׳, ולזמנין קו המדה, ועל דא פתיל וקנה, וכלא משחתא למעבד מדידו, כל מדידו דיחזקאל, איהו הוה בההוא ׳קנה המדה׳, ובעובדא דמשכנא כלא הוה בקו המדה. לדף הפיסקה
  5. במשכן קו המדה מתפשט בכל אמה קשר אחד ולכן שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה (רלג ע"א)
    במשכנא, בההוא מדידו דלתתא, דאיהו קו המדה, כגוונא דההוא פתיל, דכד שרי לאתפשטא, בכל אמה חד קשרא, ובההוא משחתא מדיד, ואקרי אמה. ובגין כך, ׳שמנה ועשרים באמה׳, דדא הוא ארכא… לדף הפיסקה
  6. המדידה שלמטה יוצאת מהמדידה שלמעלה קטנה אלף וחמש מאות צדדים באמה ההולכת בכלן (רלג ע"א)
    והאי נפקא, מרזא דבוצינא דלעילא, דמדידו דהאי לתתא מהאי מדידו דלעילא אשתכח. מדידו דלתתא, אלף וחמש מאה סטרין, וכל סטרא וסטרא תריסר אלפי אמין, ועל דא אמה חד אזיל בכלהו,… לדף הפיסקה
  7. שמנה ועשרים באמה ארך ורחב ארבע נמצא אמה שהיא שלשים ושנים שלישים כנגד שבילים (רלג ע"א)
    ׳שמנה ועשרים באמה׳, איהו ארכא, דחד אמה, ופותיה ארבע בההוא אמה. אשתכח, אמה חד דאיהו תלתין ותרין שלישים. כמה דאת אמר ׳וכל בשליש עפר הארץ, ואינון ל"ב, לקבל ל"ב שבילין… לדף הפיסקה
  8. מדת הארך ארבעה צדדים כל צד שבע אמות עולות לעשרים ושמנה בסוד שבע ושלשים ושנים שבילים (רלג ע"א)
    וכד אתעביד משחתא דארכא בהאי מדידו, איהו ארבע סטרין ההוא ארכא. וכל סטרא ז' אמין, דלהכי סלקן אינון שבעה אמין, לארבע סטרין, ברזא דשבע, דאינון תמניא ועשרים דאינון בארכא,… לדף הפיסקה
  9. מדה אחת לכל היריעת - אף שהתפשטה אמה אחר אמה הכל בסוד המאור העליון מדה אחת (רלג ע"א)
    ואי תימא, הא כתיב מדה אחת לכל היריעות. ודאי מדה אחת איהו, אף על גב דאתפשט אמה בתר אמה, ודא בתר דא, וכלא ברזא דבוצינא דלעילא קא אתיא, למהוי עילא ותתא משחתא חדא. לדף הפיסקה
  10. מדה זו קדשה יתרה ומדה אחרת שמכסה עליה עולה שלשים וארבע ובפנים שלשים ושתים (רלג ע"ב)
    ודא איהו משחתא דאיהו בקדושה יתיר, בגין דאית משחתא אחרא, דאיהי לחפיא על דא דאיהי לגו. דהא במשחתא אחרא דחפיא על דא, סלקא בחושבנא בחושבן ד"ל, ולגאו בחושבן ל"ב ודא איהו רזא… לדף הפיסקה
  11. מדה ראשונה קדושה בגונים קדושים שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני עולה שלשים ושתים (רלג ע"ב)
    בגין דהא משחתא קדמאה, דאיהו קדישא בגוונין קדישין, דאינון ׳שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני׳, אלין גוונין קדישין, וכל חושבן דיליה סלקא לחושבן ל"ב. ומשחתא תניינא דאיהו לבר… לדף הפיסקה
  12. בחוץ ועשית יריעת עזים - הסוד שהקדשה בפנים והסטרא אחרא בחוץ כקלפת האגוז על המח (רלג ע"ב)
    רזא דחושבנא לגו, דאיהו רזא ל"ב. ובההוא חושבנא דלבר, מה כתיב, ועשית יריעות עזים. יריעות עזים, אמאי עזים. אלא רזא דגוונא דיליה, למיהב דוכתא ברזא דקודשא, ובגין כך יריעות… לדף הפיסקה
  13. מה שבחוץ כל שמוסיף גורע ומה שבפנים עשר יריעת ובחוץ עשתי עשרה מוסיף וגורע (רלג ע"ב)
    תא חזי, בההוא דלבר, כל מה דאוסיף גרע, וסימניך פרי החג, דמתמעטין ואזלין. אוף הכא נמי, במה דלגאו כתיב, ׳ואת המשכן תעשה עשר יריעות׳. במה דלבר כתיב, ׳עשתי עשרה יריעות׳.… לדף הפיסקה
  14. כשגורע בחשבון עולה לסוד שלשים ושתים סוד המהימנותא זה עולה וגורע וזה גורע ועולה (רלג ע"ב)
    וכד איהו גרע בחושבנא , סליק בסליקו, דסליק לרזא דל"ב, דאיהו רזא דכל מהימנותא, ואיהו רזא דשמא קדישא, ועל דא, דא סליק, ודא גרע. דא סליק וגרע. ודא גרע וסליק. דא לגו. ודא לבר. לדף הפיסקה
  15. קו המדה מתחיל למדד הקרשים למשכן עצי שטים עמדים - אלו סוד השרפים עמדים (רלג ע"ב)
    האי קו המדה, שרי לאתפשטא, ומדיד משחתא לקרשים, דכתיב ׳ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים׳ , ואלין אינון רזא דשרפים, והא אוקמוה, דכתיב ׳עצי שטים עומדים׳, וכתיב ׳שרפים… לדף הפיסקה
  16. עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי - שלש שלש שלש שהן תשע ואחת השורה עליהן (רלג ע"ב)
    מדידו דמשחתא דא, ׳עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה׳. הכא כתיב ׳עשר אמות׳, ולא כתיב עשר באמה. אלין תלת תלת תלת, דאינון תשע, וחד דשריא עלייהו, ודא איהו רוחא חדא דשריא… לדף הפיסקה
  17. שעור האמה אחת עשרה וחצי בסוד המרכבה הקדושה עשרים עד סוד השרפים העליונים (רלג ע"ב)
    והא אמרן, כמה איהו שיעורא דאמה. ודא איהו רזא דשיעורא חד סרי ופלגא, דסלקין, ולא סלקין, בגין דגרעין מאינון אופנים. ואוקמוה ברזא דרתיכא קדישא, ואינון עשרין, להאי סטרא עשר,… לדף הפיסקה
  18. יריעות המשכן סוד השמים נוטה שמים כיריעה יש יריעות בסוד אחד ויש בסוד אחר (רלג ע"ב)
    יריעות דמשכנא דאמרן דאינון רזין עלאין. רזא דשמיא והא אוקמוהא ׳נוטה שמים כיריעה׳ . ורזא דהאי בההוא חושבן דקאמרן. ואית יריען דקאמרן ברזא חדא ואית יריען ברזא אחרא, וכלא… לדף הפיסקה
  19. סוד הארון עומד בחשבון משני צדדים אמתים וחצי ארכו אמה וחצי רחבו וגבהו (רלד ע"א)
    רזא דא רזא דארונא דקאים בחושבנא, ממה דאיהו נטיל, וממה דאיהו קביל, וממה דאית ביה, וממה איהו מקבל: דאיהו תרין סטרין, ונטיל מאינון תרין סטרין. ועל דא אמה איהו בסטרא דא,… לדף הפיסקה
  20. מדידת הארון בסוד התורה במדה ראשונה שגלה לחכמים להבחין חכמה עליונה פרט לחשן שהוא זרת (רלד ע"א)
    אבל האי מדידו דארונא, דקיימא ברזא דאורייתא, ובההוא משחתא קדמאה דקאמר אבא, לית בה למעבד שיעורא יתיר כמה דאיהו גלי ברזא לחכימי עליונין, למנדע בה רזא דחכמתא, לאבחנא בין טב… לדף הפיסקה
  21. הכתנת נעשו בסוד הקדש הכל בסוד שש ובמעשה שש ועומד בשש (רלד ע"א)
    תא חזי, כתנת דכלהו אתעבידו ברזא דקדושה, כלא איהו ברזא דשש, ובעובדא דשש, וקיימא בשש. וכלהו תקונין, לאתלבשא ולאתקנא בהו שש, וברזא דשש. וכלא ברזא דקו המדה. וקנה המדה בההוא… לדף הפיסקה
  22. כל המדות עומדות בעולם הזה לקשרו לעולם שלמעלה וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (רלד ע"א)
    ותא חזי, כל משחתין, וכל מדידין, כלהו קיימין בהאי עלמא, בגין לאתקיימא האי עלמא, ברזא דגוונא דלעילא, לאתקשרא האי עלמא בעלמא דלעילא, למהוי כלא חד ברזא חדא. ובההוא זמנא… לדף הפיסקה