מדידת הארון בסוד התורה במדה ראשונה שגלה לחכמים להבחין חכמה עליונה פרט לחשן שהוא זרת
פקודי · ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים · מאמר 26 · פיסקה 20 · דף רלד ע"א
לשון הזוהר
אֲבָל הַאי מְדִידוּ דַּאֲרוֹנָא, דְּקַיְּימָא בְּרָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, וּבְהַהוּא מִשְׁחָתָא קַדְמָאָה דְּקָאָמַר אַבָּא, לֵית בָּהּ לְמֶעְבַּד שִׁיעוּרָא יַתִּיר כְּמָה דְּאִיהוּ גַּלֵּי בְּרָזָא לְחַכִּימֵי עֶלְיוֹנִין, לְמִנְדַּע בָּהּ רָזָא דְּחָכְמְתָא, לְאַבְחֲנָא בֵּין טַב לְבִישׁ, בֵּין חָכְמְתָא עִלָּאָה, לְחָכְמְתָא אַחֲרָא. כֻּלְּהוּ עוֹבָדִין אַחֲרָנִין, כֻּלְּהוּ בִּמְדִּידוּ דְּאַמָּה, בְּהַהוּא מִשְׁחָתָא, בַּר מִשְׁחָתָא דְּחֹשֶׁן, דְּאִיהוּ זֶרֶת, וְהָא אוּקְמוּהָ.
תרגום
אֲבָל מְדִידַת הָאָרוֹן הַזּוֹ, שֶׁעוֹמֶדֶת בְּסוֹד הַתּוֹרָה וּבְאוֹתָהּ מִדָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁאָמַר אַבָּא, אֵין בָּהּ לַעֲשׂוֹת שִׁעוּר יוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁהוּא גִּלָּה בְּסוֹד לַחֲכָמִים הָעֶלְיוֹנִים לָדַעַת בָּהּ אֶת סוֹד הַחָכְמָה, לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, בֵּין חָכְמָה עֶלְיוֹנָה לְחָכְמָה אַחֶרֶת, כֻּלָּם מַעֲשִׂים אֲחֵרִים, כֻּלָּם בִּמְדִידַת הָאַמָּה בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה, פְּרָט לְמִדַּת הַחֹשֶׁן שֶׁהִיא זֶרֶת, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל האי מדידו דארונא, דקיימא ברזא דאורייתא, ובההוא משחתא קדמאה דקאמר אבא, לית בה למעבד שיעורא יתיר כמה דאיהו גלי ברזא לחכימי עליונין, למנדע בה רזא דחכמתא, לאבחנא בין טב לביש, בין חכמתא עלאה, לחכמתא אחרא. כלהו עובדין אחרנין, כלהו במדידו דאמה, בההוא משחתא, בר משחתא דחשן, דאיהו זרת, והא אוקמוה.
התרגום: אבל מדידת הארון הזו, שעומדת בסוד התורה ובאותה מדה ראשונה שאמר אבא, אין בה לעשות שעור יותר כמו שהוא גלה בסוד לחכמים העליונים לדעת בה את סוד החכמה, להבחין בין טוב לרע, בין חכמה עליונה לחכמה אחרת, כלם מעשים אחרים, כלם במדידת האמה באותה המדה, פרט למדת החשן שהיא זרת, והרי פרשוה.
מן המפרשים
מקדש מלך: ממה דאיהו נטיל דלעיל היינו יסוד דזעיר כמ"ש הזוהר אח"כ חד מההוא סטרא דקא נטיל נקט מלת נטיל: והיינו יסוד זעיר כמ"ש וממה דאית ביה דלעיל היינו יסוד ועטרה דידה שהם בחינתה. והיסוד דידה נמנה עם נ"ה דזעיר והם אמתים וחצי. ועטרה דידה…
הסולם: אבל האי מדידו וכו': אבל מדידה זו שבארון, הנמצא בסוד התורה, ובמדידה הראשונה, כביריעות, שאמר אבי, שהוא ר' שמעון, אין לעשות בה שיעור גדול יותר מכפי שהוא גילה בסוד לחכמים העליונים, לדעת בה סוד החכמה, ולהבחין בין טוב לרע, בין חכמה…