ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 26: ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים › פיסקה 19 (רלד ע"א)

סוד הארון עומד בחשבון משני צדדים אמתים וחצי ארכו אמה וחצי רחבו וגבהו

פקודי · ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים · מאמר 26 · פיסקה 19 · דף רלד ע"א

לשון הזוהר

רָזָא דָּא רָזָא דַּאֲרוֹנָא דְּקָאִים בְּחוּשְׁבָּנָא, מִמָּה דְּאִיהוּ נָטִיל, וּמִמָּה דְּאִיהוּ קַבִּיל, וּמִמָּה דְּאִית בֵּיהּ, וּמִמָּה אִיהוּ מְקַבֵּל: דְּאִיהוּ תְּרֵין סִטְרִין, וְנָטִיל מֵאִינּוּן תְּרֵין סִטְרִין. וְעַל דָּא אַמָּה אִיהוּ בְּסִטְרָא דָּא, וְאַמָה בְּסִטְרָא דָּא, וּפַלְגָּא דִּילֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ ׳אַמָתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ׳, אַמָתַיִם מִתְּרֵין סִטְרִין, וּפַלְגָּא דִּילֵיהּ, הַאי בְּאַרְכָּא. בְּפוּתְיָא וְרוּמָא, ׳אַמָּה וָחֵצִי׳, חַד מֵהַהוּא סִטְרָא יַתִּיר, דְּקָא נָטִיל כְּגַוְונָא דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא. וּפַלְגָּא דִּילֵיהּ. דְּהָא לָא שַׁרְיָא מִלָּה, אֶלָּא עַל מִלָּה וּבְגִין כָּךְ, פַּלְגָּא בְּכָל חוּשְׁבָּן וְחוּשְׁבָּן, וּבְגִין כַּךְ, אֲרוֹנָא מְקַבְּלָא מִכֹּלָּא, וְקַיְּימָא בְּרָזָא דְּחוּשְׁבָּנָא דְּכֹלָּא. וְהָא אוּקְמוּהָ, עַל מָה אִיהוּ מְחַפְיָיא בְּדַהֲבָא, לְגוֹ וּלְבַר, וְהַאי אִיהוּ שִׁיעוּרָא לְמֵיקָם בִּמְדִּידוּ קַדְמָאָה, וְכֹלָּא קָאִים בְּרָזָא חֲדָא. פַּתּוֹרָא, כְּהַאי גַּוְונָא דְּמָדִיד בְּהַהוּא שִׁיעוּרָא קַדְמָאָה.

תרגום

הַסּוֹד הַזֶּה סוֹד הָאָרוֹן שֶׁעוֹמֵד בְּחֶשְׁבּוֹן מִמַּה שֶּׁהוּא נוֹטֵל וּמִמַּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל וּמִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ. וּמִמַּה הוּא מְקַבֵּל? שֶׁהוּא שְׁנֵי צְדָדִים, וְלוֹקֵחַ מֵאוֹתָם שְׁנֵי צְדָדִים. וְעַל כָּךְ אַמָּה הִיא בְּצַד זֶה וְאַמָּה בְּצַד זֶה, וַחֲצִי מִמֶּנּוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ׳ (שמות כה). אַמָּתַיִם מִשְּׁנֵי צְדָדִים, וַחֲצִי שֶׁלּוֹ, הֲרֵי זֶה בָּאֹרֶךְ. בָּרֹחַב וּבַגֹּבַהּ אַמָּה וָחֵצִי, אֶחָד מֵאוֹתוֹ צַד יוֹתֵר, שֶׁנּוֹטֵל כְּמוֹ שֶׁיָּמִין וּשְׂמֹאל, וַחֲצִי שֶׁלּוֹ. שֶׁהֲרֵי אֵין שׁוֹרֶה הַדָּבָר אֶלָּא עַל דָּבָר, וּמִשּׁוּם כָּךְ חֲצִי בְּכָל חֶשְׁבּוֹן וְחֶשְׁבּוֹן, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָאָרוֹן מְקַבֵּל מֵהַכֹּל וְעוֹמֵד בְּסוֹד הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַכֹּל. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, עַל מַה הוּא מְצֻפֶּה בְּזָהָב בִּפְנִים וּבַחוּץ, וַהֲרֵי הוּא שִׁעוּר לַעֲמֹד בִּמְדִידָה רִאשׁוֹנָה? וְהַכֹּל עוֹמֵד בְּסוֹד אֶחָד. הַשֻּׁלְחָן כְּמוֹ כֵן, שֶׁמּוֹדֵד בְּאוֹתוֹ הַשִּׁעוּר הָרִאשׁוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רזא דא רזא דארונא דקאים בחושבנא, ממה דאיהו נטיל, וממה דאיהו קביל, וממה דאית ביה, וממה איהו מקבל: דאיהו תרין סטרין, ונטיל מאינון תרין סטרין. ועל דא אמה איהו בסטרא דא, ואמה בסטרא דא, ופלגא דיליה. ובגין כך ׳אמתים וחצי ארכו׳, אמתים מתרין סטרין, ופלגא דיליה, האי בארכא. בפותיא ורומא, ׳אמה וחצי׳, חד מההוא סטרא יתיר, דקא נטיל כגוונא דימינא ושמאלא. ופלגא דיליה. דהא לא שריא מלה, אלא על מלה ובגין כך, פלגא בכל חושבן וחושבן, ובגין כך, ארונא מקבלא מכלא, וקיימא ברזא דחושבנא דכלא. והא אוקמוה, על מה איהו מחפייא בדהבא, לגו ולבר, והאי איהו שיעורא למיקם במדידו קדמאה, וכלא קאים ברזא חדא. פתורא, כהאי גוונא דמדיד בההוא שיעורא קדמאה.

התרגום: הסוד הזה סוד הארון שעומד בחשבון ממה שהוא נוטל וממה שהוא מקבל וממה שיש בו. וממה הוא מקבל? שהוא שני צדדים, ולוקח מאותם שני צדדים. ועל כך אמה היא בצד זה ואמה בצד זה, וחצי ממנו. ומשום כך, ׳אמתים וחצי ארכו׳ (שמות כה). אמתים משני צדדים, וחצי שלו, הרי זה בארך. ברחב ובגבה אמה וחצי, אחד מאותו צד יותר, שנוטל כמו שימין ושמאל, וחצי שלו. שהרי אין שורה הדבר אלא על דבר, ומשום כך חצי בכל חשבון וחשבון, ומשום כך הארון מקבל מהכל ועומד בסוד החשבון של הכל. והרי פרשוה, על מה הוא מצפה בזהב בפנים ובחוץ, והרי הוא שעור לעמד במדידה ראשונה? והכל עומד בסוד אחד. השלחן כמו כן, שמודד באותו השעור הראשון.

מן המפרשים

מקדש מלך: אינון מאתן ותלתין נ"ב הנה כל קרש עשרה אמות עשר קרשים מאה אמה נמצא שבעשרים קרשים הם מאתים וברוחב של עשרה הם ט"ו ב"פ ט"ו הם ל' הרי ר"ל לעשרים קרשים והם כנגד רל"ב דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן חסר חשבון קומה ורוחב ב' הרי ר"ל. רזא דארונא נ"ב…

אור החמה: על מה איהו מחפיא וגו' אפשר שהזהב הפנימי בינה והעץ האמצעי ת"ת והזהב החצוני מצד עצמה שהיא ג"כ זהב כנודע ויצדק מציאות זה להבין ענין מדותיה שהוא קשרה בבינה. והאי איהו שעורא למיקם במדידו קדמאה הנז' ביריעות שלא היה מתפשט קו המדה אלא…

זוהר הרקיע: דף רל"ד ע"א ת"ח כתנות אע"ג דכולהו אתעבידו ברזא דקודשא וכו' ברזא דקו המדה וקנה המדה וכו'. דע כי הא"ס בא מלובש תוך החכמה העליונה דא"ק וחכמה זו מתלבשת באצילות וז"ס ( תהילים קד-כד ) כולם בחכמה עשית ולכן האצי' נרמז בי' דהויה הרמוז…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר