ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו
סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים
ויביא אתי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת - יחזקאל ראה שליח בלבושים המשתנים
פָּתַח וְאָמַר, (יחזקאל מ) (יחזקאל מ ג) ׳וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה וְהִנֵּה אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה וְהוּא עֹמֵד בַּשָּׁעַר (יחזקאל מ, ג)׳ - אֶת זֶה רָאָה יְחֶזְקֵאל בְּאוֹתוֹ מַרְאֵה הַנְּבוּאָה, וְזֶהוּ אִישׁ, שֶׁהוּא שָׁלִיחַ בְּאוֹתָם לְבוּשִׁים.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיָּבֵא אוֹתִי שָׁמָּה וְהִנֵּה אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה וְהוּא עוֹמֵד בַּשָׁעַר׳ (יחזקאל מ, ג). הַאי חָמָא לֵיהּ יְחֶזְקֵאל, בְּהַהוּא חֵיזוּ דִּנְבוּאָה, וְהַאי אִיהוּ אִישׁ, דְּאִיהוּ שְׁלִיחָא בְּאִינּוּן לְבוּשִׁין.
כאן לא אמר לבוש הבדים - כשעושה שליחות דין נקרא לבוש הבדים ובלי זה משתנה לגון אחר
וְכָאן לֹא אָמַר אֶלָּא רַק אִישׁ, וְלֹא אָמַר אִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּת לַעֲשׂוֹת דִּין אוֹ לְהַרְאוֹת דִּין - נִקְרָא לְבוּשׁ הַבַּדִּים. וּבְשָׁעָה שֶׁלֹּא בָא לְכָךְ - הִשְׁתַּנָּה לְגָוֶן אַחֵר. כְּפִי שְׁלִיחוּתוֹ - כָּךְ שׁוֹנֶה הַמַּרְאֶה שֶׁלּוֹ בְּאוֹתָם לְבוּשִׁים וְהִשְׁתַּנָּה מִלְּבוּשִׁים לִלְבוּשִׁים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא תָּמִיד בְצַד שְׂמֹאל, וְכַמָּה גְוָנִים הֵם שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, וְכָל אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִן הַצַּד שֶׁלּוֹ. ׳מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת׳ - כָּאן מִתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתוֹ לְבוּשׁ שֶׁהֵם טוּרֵי נְחֹשֶׁת, שֶׁנִּקְרָאִים ׳הָרֵי נְחֹשֶׁת׳, וְזֶה הֵבִיא מִדָּה לַעֲשׂוֹת מְדִידָה.
בלשון הזוהר
וְהָכָא לָא אָמַר אֶלָּא אִישׁ, וְלָא אָמַר אִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּעָבִיד שְׁלִיחוּתָא לְמֶעְבַּד דִּינָא, אוֹ לְאַחֲזָאָה דִּינָא, אִקְרֵי לְבוּשׁ הַבַּדִּים. וּבְשַׁעֲתָא דְּלָא אָתֵי לְהָכִי, אִשְׁתַּנֵּי לְגַוְונָא אַחֲרָא, כְּפוּם שְׁלִיחוּתָא, הָכִי שָׁנֵי חֵיזוּ דִּילֵיהּ בְּאִינּוּן לְבוּשִׁין, וְאִשְׁתָּנֵי מִלְבוּשִׁין לִלְבוּשִׁין, בְּגִין דְּאִיהוּ תָּדִיר בִּסְטָר שְׂמָאלָא, וְכַמָּה גַּוְונִין אִינּוּן דְּאִתְלָבַשׁ בְּהוּ, וְכָל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרֵיהּ. מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת, הָכָא אִתְלָבַּשׁ בְּהַהוּא לְבוּשָׁא דְּאִינּוּן (ר"ס ע"א, קל"ט ע"א, רכ"ט ע"א) טוּרֵי נְחֹשֶׁת, דְּאִקְרוּן ׳הָרֵי נְחֹשֶׁת׳ (זכריה ו). וְדָא אַיְיתֵי מְדִידוּ, לְמֶעְבַּד מִשְׁחָתָא.
קנה המדה יוצא מהנצוץ הקשה שמסתלק למעלה ונחקק בספיר ועומד במדידת המדה שלמטה
זֶה (קְנֵה הַמִּדָּה) אֵינוֹ הַנִּיצוֹץ הַקָּשֶׁה הַנֶּעְלָם וְהַגָּנוּז, אֶלָּא מִשָּׁם יוֹצֵא הַקָּנֶה הַזֶּה לְמַטָּה, שֶׁנִּגְשָׁם מִתּוֹךְ אוֹר שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַנִּיצוֹץ הַקָּשֶׁה, כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְנֶחְקָק תּוֹךְ הַסַּפִּיר שֶׁנּוֹצֵץ וְלֹא נוֹדָע. וְעַל כֵּן אוֹתוֹ קְנֵה הַמִּדָּה עוֹמֵד בִּמְדִידַת הַמִּדָּה שֶׁעוֹמֶדֶת לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
הַאי (קנה המדה) לָאו אִיהוּ בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא דְּטָמִיר וְגָנִיז, אֶלָּא מִתַּמָּן נַפְקַת הַאי קָנֶה לְתַתָּא, דְּאִתְגְּלִיד מִגּוֹ נְהִירוּ דְּאִשְׁתְּבִיק מִבּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא, כַּד אִסְתָּלָקַת לְעֵילָּא, וְאִתְגְלָפַת גּוֹ סְפִירוּ דְּנָצִיץ וְלָא אִתְיְידַע. וְעַל דָּא, הַהוּא קְנֵה הַמִּדָּה אִיהוּ קַיְּימָא בִּמְדִּידוּ דְּמִשְׁחָתָא, דְּקַיְּימָא לְתַתָּא.
לפעמים קנה המדה ולפעמים קו המדה מדידות יחזקאל בקנה ובמעשה המשכן בקו המדה
וְלִפְעָמִם ׳קְנֵה הַמִּדָּה׳, וְלִפְעָמִים קַו הַמִּדָּה, וְעַל זֶה פְּתִיל וְקָנֶה, וְהַכֹּל מִדָּה לַעֲשׂוֹת מְדִידָה. (שם) כָּל הַמְּדִידוֹת שֶׁל יְחֶזְקֵאל הָיוּ בְּאוֹתוֹ ׳קְנֵה הַמִּדָּה׳, וּבְמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן הַכֹּל הָיָה בְּקַו הַמִּדָּה.
בלשון הזוהר
וּלְזִמְנִין ׳קְנֵה הַמִּדָּה׳, וּלְזִמְנִין קַו הַמִדָּה, וְעַל דָּא פְּתִיל וְקָנֶה, וְכֹלָּא מִשְׁחָתָא לְמֶעְבַּד מְדִידוּ, (התם) כָּל מְדִידוּ דִּיְחֶזְקֵאל, אִיהוּ הֲוָה בְּהַהוּא ׳קְנֵה הַמִּדָּה׳, וּבְעוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא כֹּלָּא הֲוָה בְּקַו הַמִדָּה.
במשכן קו המדה מתפשט בכל אמה קשר אחד ולכן שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה
בַּמִּשְׁכָּן, בְּאוֹתָהּ מְדִידָה שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהִיא קַו הַמִּדָּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹתוֹ הַפְּתִיל, שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט, בְּכָל אַמָּה קֶשֶׁר אֶחָד, וּבְאוֹתָהּ מִדָּה מוֹדֵד, וְנִקְרָא אַמָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה׳ (שמות כו, ב), שֶׁזֶּה אֹרֶךְ, ׳וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה׳, וְלֹא כָתוּב אַרְבַּע אַמּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁאַמָּה הָיָה מוֹדֵד לְכָל צַד.
בלשון הזוהר
בְּמַשְׁכְּנָא, בְּהַהוּא מְדִידוּ דִּלְתַתָּא, דְּאִיהוּ קַו הַמִדָּה, כְּגַוְונָא דְּהַהוּא פְּתִיל, דְּכַד שָׁרֵי לְאִתְפַּשְּׁטָא, בְּכָל אַמָּה חַד קִשְׁרָא, וּבְהַהוּא מִשְׁחָתָא מְדִיד, וְאִקְרֵי אַמָּה. וּבְגִין כָּךְ, ׳שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה׳, דְּדָא הוּא אַרְכָּא וְפוּתְיָא ׳אַרְבַּע בָּאַמָּה׳, וְלָא כְּתִיב אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּגִין דְּאָמָה מְדִיד לְכָל סְטָר.
המדידה שלמטה יוצאת מהמדידה שלמעלה קטנה אלף וחמש מאות צדדים באמה ההולכת בכלן
וְזְהִ יוֹצֵא מִסּוֹד הַמָּאוֹר הָעֶלְיוֹן, שֶׁהַמְּדִידָה שֶׁל זֶה לְמַטָּה, מֵהַמְּדִידָה הַזּוֹ שֶׁלְּמַעְלָה נִמְצֵאת. הַמְּדִידָה שֶׁלְּמַטָּה קְטַנָּה אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צְדָדִים, וְכָל צַד וְצַד שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אַמּוֹת, וְעַל כֵּן אַמָּה אַחַת הוֹלֶכֶת בְּכֻלָּן, וְאוֹתָהּ אַמָּה שֶׁזֶּה מוֹדֵד, מִתְפַּשֵּׁט קַו הַמִּדָּה וְנִתְגַּלֵּית עוֹד אַמָּה וּמוֹדֵד, וְכֵן בְּכָל אוֹתָן מְדִידוֹת. (שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אמות מִתְפַּשֵּׁט קַו הַמִּדָּה ונתגלית אמה וּמוֹדֵד, וְכֵן בְּכָל אוֹתָן מדידות, וְעַל זֶה אַמָּה אַחַת הוֹלֶכֶת בְּכֻלָּם, וְהִיא אמה שמודדת זֶה מודדת זֶה).
בלשון הזוהר
וְהַאי נָפְקָא, מֵרָזָא דְּבוּצִינָא דִּלְעֵילָּא, דִּמְדִידוּ דְּהַאי לְתַתָּא מֵהַאי מְדִידוּ דִּלְעֵילָּא אִשְׁתְּכַח. מְדִידוּ דִּלְתַתָּא, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאָה סִטְרִין, וְכָל סִטְרָא וְסִטְרָא תְּרֵיסָר אַלְפֵי אַמִּין, וְעַל דָּא אַמָּה חַד אָזִיל בְּכֻלְּהוּ, וְהַהוּא אַמָּה דִּמְדִיד דָּא, אִתְפְּשַׁט קַו מִשְׁחָתָא וְאִתְגַּלְיָיא אַמָּה וּמְדִיד, וְכֵן בְּכָל אִינּוּן מִשְׁחָתֵי. (ס"א תריסר אלפי אמין אתפשט קו משחתא ואתגלייא אמה ומדיד וכן בכל אינון משחתי ועל אמה חד אזיל בכלהו וההוא אמה דמדיד דא מדיד דא).
שמנה ועשרים באמה ארך ורחב ארבע נמצא אמה שהיא שלשים ושנים שלישים כנגד שבילים
שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה, הוּא אֹרֶךְ שֶׁל אַמָּה אַחַת, וְהָרֹחַב אַרְבַּע בְּאוֹתָהּ אַמָּה. נִמְצָא אַמָּה אַחַת שֶׁהִיא שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁלִישִׁים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְהֵם שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים שֶׁיּוֹצְאִים מִלְמַעְלָה׳ (ישעיה מ, יב).
בלשון הזוהר
שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה, אִיהוּ אַרְכָּא, דְּחַד אַמָּה, וּפוּתְיֵהּ אַרְבַּע בְּהַהוּא אַמָּה. אִשְׁתְּכַח, אַמָּה חַד דְּאִיהוּ תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁלִישִׁים. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְאִינּוּן ל"ב, לָקֳבֵל ל"ב שְׁבִילִין דְּנָפְקִין מִלְעֵילָּא׳ (ישעיהו מ, יב).
מדת הארך ארבעה צדדים כל צד שבע אמות עולות לעשרים ושמנה בסוד שבע ושלשים ושנים שבילים
וְכַאֲשֶׁר נַעֲשֵׂית מִדַּת הָאֹרֶךְ בַּמְּדִידָה הַזּוֹ, הִיא אַרְבָּעָה צְדָדִים אוֹתוֹ הָאֹרֶךְ. וְכָל צַד שֶׁבַע אַמּוֹת, שֶׁלְּכָךְ עוֹלוֹת אוֹתָן שֶׁבַע אַמּוֹת לְאַרְבָּעָה צְדָדִים בְּסוֹד שֶׁל שֶׁבַע, (ומתחומים) שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שֶׁהֵם בָּאֹרֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁשֶּׁבַע הוּא סוֹד עֶלְיוֹן בַּכֹּל. וְכָל אוֹתָם שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים כְּלוּלִים בְּשֶׁבַע, בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
וְכַד אִתְעָבִיד מִשְׁחָתָא דְּאַרְכָּא בְּהַאי מְדִידוּ, אִיהוּ אַרְבַּע סִטְרִין הַהוּא אַרְכָּא. וְכָל סִטְרָא ז' אַמִּין, דִּלְהָכִי סַלְקָן אִינּוּן שִׁבְעָה אַמִּין, לְאַרְבַּע סִטְרִין, בְּרָזָא דְּשֶׁבַע, (ס"א ומתחומין) דְּאִינּוּן תְּמַנְיָא וְעֶשְׂרִים דְּאִינּוּן בְּאַרְכָּא, בְּגִין דְּשֶׁבַע אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה בְּכֹלָּא. וְכָל אִינּוּן תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין כְּלִילָן בְּשֶׁבַע, בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.
מדה אחת לכל היריעת - אף שהתפשטה אמה אחר אמה הכל בסוד המאור העליון מדה אחת
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעֹת - וַדַּאי שֶׁזּוֹ מִדָּה אַחַת, אַף עַל גַּב שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה אַמָּה אַחַר אַמָּה, וְזֶה אַחַר זֶה, וְהַכֹּל בְּסוֹד (מִסּוֹד) הַמָּאוֹר הָעֶלְיוֹן זֶה בָּא, לִהְיוֹת מַעְלָה וּמַטָּה מִדָּה אַחַת.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעוֹת. וַדַּאי מִדָּה אַחַת אִיהוּ, אַף עַל גַּב דְּאִתְפָּשַּׁט אַמָּה בָּתַר אַמָּה, וְדָא בָּתַר דָּא, וְכֹלָּא בְּרָזָא (ס"א מרזא) דְּבוּצִינָא דִּלְעֵילָּא קָא אַתְיָא, לְמֶהֱוֵי עֵילָּא וְתַתָּא מִשְׁחָתָא חֲדָא.
מדה זו קדשה יתרה ומדה אחרת שמכסה עליה עולה שלשים וארבע ובפנים שלשים ושתים
וְזוֹהִי הַמִּדָּה שֶׁהִיא בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ מִדָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא לְכַסּוֹת עַל זוֹ שֶׁהִיא בִּפְנִים. שֶׁהֲרֵי בְּמִדָּה אַחֶרֶת שֶׁמְּכַסָּה עַל זֶה עוֹלֶה בַּחֶשְׁבּוֹן לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע, וּבִפְנִים לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, (שֶׁהִיא לְכַסּוֹת עַל זֶה שֶׁהִיא לבפנים ועולה בְּחֶשְׁבּוֹן, בְּחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע, ולבחוץ לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם) וְזֶהוּ סוֹד שֶׁמְּכַסֶּה זֶה עַל זֶה, שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְבִפְנִים - שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע (שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם הוּא עוֹמֵד בפנים, שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע הוּא עוֹמֵד) בַּחוּץ.
בלשון הזוהר
וְדָא אִיהוּ מִשְׁחָתָא דְּאִיהוּ בִּקְדוּשָּׁה יַתִּיר, בְּגִין דְּאִית מִשְׁחָתָא אַחֲרָא, דְּאִיהִי לְחַפְיָא עַל דָּא דְּאִיהִי לְגוֹ. דְּהָא בְּמִשְׁחָתָא אַחֲרָא דְּחַפְיָּא עַל דָּא, סָלְּקָא בְּחוּשְׁבָּנָא בְּחוּשְׁבָּן ד"ל, וּלְגָאו בְּחוּשְׁבָּן ל"ב (ס"א דאיהי דחפיא על דא דאיהי לגו וסלקא בחושבנא, בחושבן ד"ל ולגאו בחושבן ל"ב) וְדָא אִיהוּ רָזָא דְּחַפְיָא דָּא עַל דָּא, ל"ב לְגוֹ, ד"ל (ל"ב איהו קיימא לגו, ד"ל איהו קיימא) לְבַר.
מדה ראשונה קדושה בגונים קדושים שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני עולה שלשים ושתים
מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מִדָּה רִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה בִּגְוָנִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם ׳שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי׳, אֵלּוּ גְּוָנִים קְדוֹשִׁים, וְכָל חֶשְׁבּוֹנוֹ עוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. וּמִדָּה שְׁנִיָּה, שֶׁהִיא לַחוּץ לְכַסּוֹת עַל זֶה, עוֹלָה לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'׳ (תהלים מא, ב). ׳בְּיוֹם רָעָה׳ מַמָּשׁ יְמַלְּטֵהוּ ה'.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּהָא מִשְׁחָתָא קַדְמָאָה, דְּאִיהוּ קַדִּישָׁא בִּגְוָונִין קַדִּישִׁין, דְּאִינּוּן ׳שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי׳, אִלֵּין גַּוְונִין קַדִּישִׁין, וְכָל חוּשְׁבָּן דִּילֵיהּ סַלְּקָא לְחוּשְׁבָּן ל"ב. וּמִשְׁחָתָא תִּנְיָינָא דְּאִיהוּ לְבַר לְחַפְיָיא עַל דָּא, אִיהִי סַלְּקָא לְחוּשְׁבָּן ד"ל. וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִּיב, ׳אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יהו"ה׳ (תהילים מא, ב). ׳בְּיוֹם רָעָה׳ מַמָּשׁ, יְמַלְּטֵהוּ יהו"ה.
בחוץ ועשית יריעת עזים - הסוד שהקדשה בפנים והסטרא אחרא בחוץ כקלפת האגוז על המח
סוֹד הַחֶשְׁבּוֹן לִפְנִים, שֶׁהוּא סוֹד שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. וּבְאוֹתוֹ חֶשְׁבּוֹן שֶׁל בַּחוּץ מַה כָּתוּב? וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים. יְרִיעֹת עִזִּים, לָמָּה עִזִּים? אֶלָּא הַסּוֹד הַגָּוֶן שֶׁלּוֹ, לָתֵת מָקוֹם בְּסוֹד הַקֹּדֶשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ יְרִיעֹת עִזִּים וַדַּאי. כָּתוּב (שִׁיר ו) ׳אֶל גִּנַת אֱגוֹז יָרַדְתִּי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ו, יא) - הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֲבָל מָה אֱגוֹז יֵשׁ לוֹ קְלִפָּה שֶׁמַּקִּיפָה וּמְכַסָּה אֶת הַמֹּחַ, וְהַמֹּחַ מִבִּפְנִים, אַף כָּךְ בְּכָל דָּבָר שֶׁל קֹדֶשׁ - הַקְּדֻשָּׁה בִּפְנִים, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בַּחוּץ. וְסוֹד זֶה - ׳רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק׳ (חבקוק א) - וְעַל כֵּן נִקְרָא אֱגוֹז, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
רָזָא דְּחוּשְׁבָּנָא לְגוֹ, דְּאִיהוּ רָזָא ל"ב. וּבְהַהוּא חוּשְׁבָּנָא דִּלְבַר, מַה כְּתִיב, וְעָשִׂיתָ יְרִיעוֹת עִזִּים. יְרִיעוֹת עִזִּים, אֲמַאי עִזִּים. אֶלָּא רָזָא דְּגַוְונָא דִּילֵיהּ, לְמֵיהַב דּוּכְתָּא בְּרָזָא דְּקוּדְשָׁא, וּבְגִין כָּךְ יְרִיעוֹת עִזִּים וַדַּאי. כְּתִיב ׳אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ו, יא), הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל מַה אֱגוֹז אִית לֵיהּ קְלִיפָה, דְּסָחֲרָא וְחַפְיָיא עַל מוֹחָא, וּמוֹחָא לְגוֹ, אוּף הָכִי בְּכָל מִלָּה דְּקוּדְשָׁא, קְדוּשָּׁה לְגוֹ, וְסִטְרָא אַחֲרָא לְבַר. וְרָזָא דָּא, ׳רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִיק׳ (חבקוק א, ד). וְעַל דָּא אִקְרֵי אֱגוֹז, וְהָא אוּקְמוּהָ.
מה שבחוץ כל שמוסיף גורע ומה שבפנים עשר יריעת ובחוץ עשתי עשרה מוסיף וגורע
בֹּא וּרְאֵה, בְּאוֹתוֹ שֶׁבַּחוּץ - כָּל מַה שֶּׁמּוֹסִיף, גּוֹרֵעַ. וְסִימָנְךְ פָּרֵי הֶחָג, שֶׁמִּתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים. אַף כָּאן גַּם, בְּמַה שֶּׁבִּפְנִים כָּתוּב, ׳וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת׳ (שמות כו, א). וּבְמַה שֶּׁבַּחוּץ כָּתוּב, ׳עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת׳. הוֹסִיף אוֹתִיּוֹת וְגָרַע מֵהַחֶשְׁבּוֹן. הוֹסִיף חֶשְׁבּוֹן וְגָרַע (אוֹתִיּוֹת). הוֹסִיף חֶשְׁבּוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה׳ (שמות כו, ח) - וּכְשֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן, עוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע, שֶׁאֵין בְּכָל אוֹתָם מִינֵי הָעֹנִי כְּמוֹ אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא דַּ"ל. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן יוֹתֵר, עוֹלֶה בְּחִסָּרוֹן.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּהַהוּא דִּלְבַר, כָּל מַה דְּאוֹסִיף גָּרַע, וְסִימָנִיךְ פָּרֵי הֶחָג, דְּמִתְמָעֲטִין וְאָזְלִין. אוּף הָכָא נָמֵי, בְּמָה דִּלְגָּאו כְּתִיב, ׳וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעוֹת׳. בְּמָה דִּלְבַר כְּתִיב, ׳עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעוֹת׳. אוֹסִיף אַתְוָון וְגָרַע מֵחוּשְׁבָּנָא. אוֹסִיף חוּשְׁבָּנָא וְגָרַע (אתוון), אוֹסִיף חוּשְׁבָּנָא, דִּכְתִּיב, ׳אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלשִׁים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה׳ (שמות כו, ח). וְכַד סָלִיק לְחוּשְׁבְּנָא, סָלִיק לְחוּשְׁבָּן דַּ"ל. דְּלֵית בְּכָל אִינּוּן זִינֵי מִסְכְּנוּתָא, כְּהַהוּא דְּאִקְרֵי דַּ"ל, וּבְגִין כָּךְ כַּד סָלִיק לְחוּשְׁבְּנָא יַתִּיר, סָלִיק בִּגְרִיעוּ.
כשגורע בחשבון עולה לסוד שלשים ושתים סוד המהימנותא זה עולה וגורע וזה גורע ועולה
וּכְשֶׁהוּא גּוֹרֵעַ בַּחֶשְׁבּוֹן (גּוֹרֵעַ), עוֹלֶה בַּעֲלִיָּה, שֶׁעוֹלֶה לְסוֹד שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, שֶׁהֵם סוֹד כָּל הַמְּהֵימְנוּתָא, וְהוּא סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְלָכֵן זֶה עוֹלֶה וְזֶה גּוֹרֵעַ. זֶה עוֹלֶה וְגוֹרֵעַ, וְזֶה גּוֹרֵעַ וְעוֹלֶה. זֶה לִפְנִים, וְזֶה לַחוּץ.
בלשון הזוהר
וְכַד אִיהוּ גָּרַע בְּחוּשְׁבָּנָא (גרע), סָלִיק בִּסְלִיקוּ, דְּסָלִיק לְרָזָא דְּל"ב, דְּאִיהוּ רָזָא דְּכָל מְהֵימְנוּתָא, וְאִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא, דָּא סָלִיק, וְדָא גָּרַע. דָּא סָלִיק וְגָרַע. וְדָא גָּרַע וְסָלִיק. דָּא לְגוֹ. וְדָא לְבַר.
קו המדה מתחיל למדד הקרשים למשכן עצי שטים עמדים - אלו סוד השרפים עמדים
קַו הַמִּדָּה הַזֶּה מַתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט וּמוֹדֵד הַמִּדָּה לַקְּרָשִׁים, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים׳ (שמות לו, כ) - וְאֵלּוּ הֵם סוֹד הַשְּׂרָפִים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁכָּתוּב ׳עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים׳ - וְכָתוּב ׳שְׂרָפִים עֹמְדִים׳ (ישעיה ו, ב).
בלשון הזוהר
הַאי קַו הַמִדָּה, שָׁרֵי לְאִתְפַּשְׁטָא, וּמְדִיד מִשְׁחָתָא לַקְּרָשִׁים, דִּכְתִּיב ׳וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים׳ (שמות לו, כ), וְאִלֵּין אִינּוּן רָזָא דִּשְׂרָפִים, וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב ׳עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים׳, וּכְתִיב ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים׳ (ישעיהו ו, ב).
עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי - שלש שלש שלש שהן תשע ואחת השורה עליהן
מְדִידַת הַמִּדָּה הַזּוֹ - ׳עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה׳ (שמות כו, טז) - כָּאן כָּתוּב ׳עֶשֶׂר אַמּוֹת׳ - וְלֹא כָתוּב עֶשֶׂר בָּאַמָּה. אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שֶׁהֵן תֵּשַׁע, וְאֶחָד שֶׁשּׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם, וְזֶהוּ רוּחַ אַחַת שֶׁשּׁוֹרָה עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
מְדִידוּ דְּמִשְׁחָתָא דָּא, ׳עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה׳ (שמות כו, טז). הָכָא כְּתִיב ׳עֶשֶׂר אַמּוֹת׳, וְלָא כְּתִיב עֶשֶׂר בָּאַמָּה. אִלֵּין תְּלַת תְּלַת תְּלַת, דְּאִינּוּן תֵּשַׁע, וְחַד דְּשַׁרְיָא עָלַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ רוּחָא חֲדָא דְּשַׁרְיָא עָלַיְיהוּ.
שעור האמה אחת עשרה וחצי בסוד המרכבה הקדושה עשרים עד סוד השרפים העליונים
וַהֲרֵי אָמַרְנוּ כַּמָּה הוּא שִׁעוּר הָאַמָּה, וְזֶהוּ סוֹד הַשִּׁעוּר - אַחַת עֶשְׂרֵה וָחֵצִי, שֶׁעוֹלִים וְלֹא עוֹלִים, מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרְעִים מֵאוֹתָם הָאוֹפַנִּים. וּפֵרְשׁוּהָ בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהֵם עֶשְׂרִים, עֶשֶׂר לְצַד זֶה וְעֶשֶׂר לְצַד זֶה, עַד שֶׁעוֹלִים לְסוֹד הַשְּׂרָפִים הָעֶלְיוֹנִים. וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה סוֹד הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁכֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים (נפגשים) בְּסוֹד אוֹתוֹ הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, וְלָכֵן חֲצִי יֵשׁ בּוֹ בְּלֹא שְׁלֵמוּת. סוֹד הַמִּדָּה הַזּוֹ, לְעֶשְׂרִים קְרָשִׁים הֵם מָאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים, וְכָל זֶה עוֹמֵד בִּמְדִידָה בְּחֶשְׁבּוֹן, וְכָךְ עוֹלֶה כָּל חֶשְׁבּוֹן שֶׁיּוֹצֵא מֵהַמְּדִידָה הַזּוֹ בְּסוֹד אוֹתָם הַשְּׂרָפִים.
בלשון הזוהר
וְהָא אַמָרָן, כַּמָה אִיהוּ שִׁיעוּרָא דְּאַמָּה. וְדָא אִיהוּ רָזָא דְּשִׁיעוּרָא חַד סְרֵי וּפַלְגָּא, דְּסַלְּקִין, וְלָא סַלְּקִין, בְּגִין דְּגַרְעִין מֵאִינּוּן אוֹפַנִּים. וְאוּקְמוּהָ בְּרָזָא דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא, וְאִינּוּן עֶשְׂרִין, לְהַאי סִטְרָא עֶשֶׂר, וּלְהַאי סִטְרָא עֶשֶׂר, עַד דְּסַלְּקִין לְרָזָא דִּשְׂרָפִים עִלָּאִין. וּלְבָתַר סָלִיק רָזָא דְּקוּדְשָׁא, עַד דְּאַתְּעֲרוּ (ס"א דאתעדו) כֻּלְּהוּ, בְּרָזָא דְּהַהוּא בָּרִיחַ הַתִּיכוֹן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, וְעַל דָּא פְּלַג אִית בֵּיהּ בְּלָא שְׁלִימוּ. רָזָא דְּהַאי מִשְׁחָתָא, לְעֶשְׂרִין דַּפִּין אִינּוּן מָאתָן וּתְלָתִין. וְכָל הַאי קַיְּימָא בִּמְדִּידוּ בְּחוּשְׁבָּנָא, וְהָכִי סָלִיק כָּל חוּשְׁבָּן דְּנָפְקָא מֵהַאי מְדִידוּ בְּרָזָא דְּאִינּוּן שְׂרָפִים.
יריעות המשכן סוד השמים נוטה שמים כיריעה יש יריעות בסוד אחד ויש בסוד אחר
יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהֵם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, סוֹד הַשָּׁמַיִם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ (תהלים קד) נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. וְהַסּוֹד שֶׁל זֶה בְּאוֹתוֹ חֶשְׁבּוֹן שֶׁאָמַרְנוּ. וְיֵשׁ יְרִיעוֹת שֶׁאָמַרְנוּ בְּסוֹד אֶחָד, וְיֵשׁ יְרִיעוֹת בְּסוֹד אַחֵר, וְהַכֹּל הוּא בְּסוֹד שֶׁלְּמַעְלָה. וְעַל כֵּן הַכֹּל הוּא כְּדֵי לָדַעַת חָכְמָה שֶׁל כָּל צַד וְצַד וְכָל דָּבָר וְדָבָר. וְעַל כֵּן מַבְחִין אָדָם בֵּין טוֹב לְרַע, בֵּין סוֹד הַחָכְמָה וּבֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּחָכְמָה. וּבְסוֹד הַמְּדִידָה הָרִאשׁוֹנָה הֲרֵי נִתְבָּאֵר בְּכַמָּה צְדָדִים הוּא.
בלשון הזוהר
יְרִיעוֹת דְּמַשְׁכְּנָא דְּאַמָרָן דְּאִינּוּן רָזִין עִלָּאִין. רָזָא דִּשְׁמַיָּא וְהָא אוּקְמוּהָא ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהילים קד, ב). וְרָזָא דְּהַאי בְּהַהוּא חוּשְׁבָּן דְּקָאָמַרָן. וְאִית יְרִיעָן דְּקָאָמַרָן בְּרָזָא חֲדָא וְאִית יְרִיעָן בְּרָזָא אַחֲרָא, וְכֹלָּא אִיהוּ בְּרָזָא דִּלְעֵילָּא. וְעַל דָּא כֹּלָּא אִיהוּ לְמִנְדַּע חָכְמְתָא, דְּכָל סִטְרָא וְסִטְרָא, וְכָל מִלָּה וּמִלָּה. וְעַל דָּא אַבְחִין בַּר נָשׁ בֵּין טַב לְבִישׁ, בֵּין רָזָא דְּחָכְמְתָא, וּבֵין מִלָּה דְּלָא קַיְּימָא בְּחָכְמְתָא. וּבְרָזָא דִּמְדִידוּ קַדְמָאָה, הָא אִתְּמַר בְּכַמָּה סִטְרִין אִיהוּ.
סוד הארון עומד בחשבון משני צדדים אמתים וחצי ארכו אמה וחצי רחבו וגבהו
הַסּוֹד הַזֶּה סוֹד הָאָרוֹן שֶׁעוֹמֵד בְּחֶשְׁבּוֹן מִמַּה שֶּׁהוּא נוֹטֵל וּמִמַּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל וּמִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ. וּמִמַּה הוּא מְקַבֵּל? שֶׁהוּא שְׁנֵי צְדָדִים, וְלוֹקֵחַ מֵאוֹתָם שְׁנֵי צְדָדִים. וְעַל כָּךְ אַמָּה הִיא בְּצַד זֶה וְאַמָּה בְּצַד זֶה, וַחֲצִי מִמֶּנּוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ׳ (שמות כה). אַמָּתַיִם מִשְּׁנֵי צְדָדִים, וַחֲצִי שֶׁלּוֹ, הֲרֵי זֶה בָּאֹרֶךְ. בָּרֹחַב וּבַגֹּבַהּ אַמָּה וָחֵצִי, אֶחָד מֵאוֹתוֹ צַד יוֹתֵר, שֶׁנּוֹטֵל כְּמוֹ שֶׁיָּמִין וּשְׂמֹאל, וַחֲצִי שֶׁלּוֹ. שֶׁהֲרֵי אֵין שׁוֹרֶה הַדָּבָר אֶלָּא עַל דָּבָר, וּמִשּׁוּם כָּךְ חֲצִי בְּכָל חֶשְׁבּוֹן וְחֶשְׁבּוֹן, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָאָרוֹן מְקַבֵּל מֵהַכֹּל וְעוֹמֵד בְּסוֹד הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַכֹּל. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, עַל מַה הוּא מְצֻפֶּה בְּזָהָב בִּפְנִים וּבַחוּץ, וַהֲרֵי הוּא שִׁעוּר לַעֲמֹד בִּמְדִידָה רִאשׁוֹנָה? וְהַכֹּל עוֹמֵד בְּסוֹד אֶחָד. הַשֻּׁלְחָן כְּמוֹ כֵן, שֶׁמּוֹדֵד בְּאוֹתוֹ הַשִּׁעוּר הָרִאשׁוֹן.
בלשון הזוהר
רָזָא דָּא רָזָא דַּאֲרוֹנָא דְּקָאִים בְּחוּשְׁבָּנָא, מִמָּה דְּאִיהוּ נָטִיל, וּמִמָּה דְּאִיהוּ קַבִּיל, וּמִמָּה דְּאִית בֵּיהּ, וּמִמָּה אִיהוּ מְקַבֵּל: דְּאִיהוּ תְּרֵין סִטְרִין, וְנָטִיל מֵאִינּוּן תְּרֵין סִטְרִין. וְעַל דָּא אַמָּה אִיהוּ בְּסִטְרָא דָּא, וְאַמָה בְּסִטְרָא דָּא, וּפַלְגָּא דִּילֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ ׳אַמָתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ׳, אַמָתַיִם מִתְּרֵין סִטְרִין, וּפַלְגָּא דִּילֵיהּ, הַאי בְּאַרְכָּא. בְּפוּתְיָא וְרוּמָא, ׳אַמָּה וָחֵצִי׳, חַד מֵהַהוּא סִטְרָא יַתִּיר, דְּקָא נָטִיל כְּגַוְונָא דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא. וּפַלְגָּא דִּילֵיהּ. דְּהָא לָא שַׁרְיָא מִלָּה, אֶלָּא עַל מִלָּה וּבְגִין כָּךְ, פַּלְגָּא בְּכָל חוּשְׁבָּן וְחוּשְׁבָּן, וּבְגִין כַּךְ, אֲרוֹנָא מְקַבְּלָא מִכֹּלָּא, וְקַיְּימָא בְּרָזָא דְּחוּשְׁבָּנָא דְּכֹלָּא. וְהָא אוּקְמוּהָ, עַל מָה אִיהוּ מְחַפְיָיא בְּדַהֲבָא, לְגוֹ וּלְבַר, וְהַאי אִיהוּ שִׁיעוּרָא לְמֵיקָם בִּמְדִּידוּ קַדְמָאָה, וְכֹלָּא קָאִים בְּרָזָא חֲדָא. פַּתּוֹרָא, כְּהַאי גַּוְונָא דְּמָדִיד בְּהַהוּא שִׁיעוּרָא קַדְמָאָה.
מדידת הארון בסוד התורה במדה ראשונה שגלה לחכמים להבחין חכמה עליונה פרט לחשן שהוא זרת
אֲבָל מְדִידַת הָאָרוֹן הַזּוֹ, שֶׁעוֹמֶדֶת בְּסוֹד הַתּוֹרָה וּבְאוֹתָהּ מִדָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁאָמַר אַבָּא, אֵין בָּהּ לַעֲשׂוֹת שִׁעוּר יוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁהוּא גִּלָּה בְּסוֹד לַחֲכָמִים הָעֶלְיוֹנִים לָדַעַת בָּהּ אֶת סוֹד הַחָכְמָה, לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, בֵּין חָכְמָה עֶלְיוֹנָה לְחָכְמָה אַחֶרֶת, כֻּלָּם מַעֲשִׂים אֲחֵרִים, כֻּלָּם בִּמְדִידַת הָאַמָּה בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה, פְּרָט לְמִדַּת הַחֹשֶׁן שֶׁהִיא זֶרֶת, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
אֲבָל הַאי מְדִידוּ דַּאֲרוֹנָא, דְּקַיְּימָא בְּרָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, וּבְהַהוּא מִשְׁחָתָא קַדְמָאָה דְּקָאָמַר אַבָּא, לֵית בָּהּ לְמֶעְבַּד שִׁיעוּרָא יַתִּיר כְּמָה דְּאִיהוּ גַּלֵּי בְּרָזָא לְחַכִּימֵי עֶלְיוֹנִין, לְמִנְדַּע בָּהּ רָזָא דְּחָכְמְתָא, לְאַבְחֲנָא בֵּין טַב לְבִישׁ, בֵּין חָכְמְתָא עִלָּאָה, לְחָכְמְתָא אַחֲרָא. כֻּלְּהוּ עוֹבָדִין אַחֲרָנִין, כֻּלְּהוּ בִּמְדִּידוּ דְּאַמָּה, בְּהַהוּא מִשְׁחָתָא, בַּר מִשְׁחָתָא דְּחֹשֶׁן, דְּאִיהוּ זֶרֶת, וְהָא אוּקְמוּהָ.
הכתנת נעשו בסוד הקדש הכל בסוד שש ובמעשה שש ועומד בשש
בֹּא וּרְאֵה, הַכֻּתֹּנֶת (אַף עַל גַּב) שֶׁל כֻּלָּם נַעֲשׂוּ בְּסוֹד הַקֹּדֶשׁ, הַכֹּל הוּא בְּסוֹד שֶׁל שֵׁשׁ, וּבְמַעֲשֶׂה שֶׁל שֵׁשׁ, וְעוֹמֵד בְּשֵׁשׁ. וְכֻלָּם תִּקּוּנִים לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהַתְקִין בָּהֶם שֵׁשׁ וּבְסוֹד שֶׁל שֵׁשׁ. וְהַסֹל בְּסוֹד שֶׁל קַו הַמִּדָּה. וּקְנֵה הַמִּדָּה בְּאוֹתָהּ מְדִידַת יְחֶזְקֵאל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בַּיִת לְהִתְקַיֵּם (מִשּׁוּם זֶה הַבַּיִת לֹא הִתְקַיֵּם) בִּמְקוֹמוֹ בְּאוֹתָם כְּתָלִים, בְּאוֹתָן חוֹמוֹת, בְּאוֹתָם פְּתָחִים וּבְאוֹתָן דְּלָתוֹת כְּדֵי לִהְיוֹת הַכֹּל בִּמְדִידָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבא מַה כָּתוּב בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה? ׳וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה׳ (יחזקאל מא, ז) - בְּשָׁעָה שֶׁיַּתְחִילוּ לִבְנוֹתָהּ, קְנֵה הַמִּדָּה הַזֶּה עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, שֶׁתִּהְיֶה הִתְפַּשְּׁטוּת הַבַּיִת לְכָל הַצְּדָדִים וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ עָלֶיהָ לְרַע, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שֶׁכָּתוּב ׳וְדַמֶּשֶׂק מְנוּחָתוֹ׳ (זכריה ט, א). שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא יִמָּצֵא דִין בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל מִתְקַיֵּם עַל מְקוֹמוֹ בְּקִיּוּם שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ וְגוֹ'׳ (שמואל ב ז).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתֹנֶת (אף על גב) דְּכֻלְּהוּ אִתְעָבִידוּ בְּרָזָא דִּקְדוּשָּׁה, כֹּלָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּשֵׁשׁ, וּבְעוֹבָדָא דְּשֵׁשׁ, וְקַיְּימָא בְּשֵׁשׁ. וְכֻלְּהוּ תִּקּוּנִין, לְאִתְלַבְּשָׁא וּלְאַתְקְנָא בְּהוּ שֵׁשׁ, וּבְרָזָא דְּשֵׁשׁ. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּקַו הַמִדָּה. וּקְנֵה הַמִּדָּה בְּהַהוּא מְדִידוּ דִּיְחֶזְקֵאל, בְּגִין דְּאִיהוּ בֵּיתָא לְאִתְקַיְּימָא (נ"א בגין דא ההוא ביתא לא איתקיימא) בְּאַתְרֵיהּ, בְּאִינּוּן כּוֹתָלִין, בְּאִינּוּן שׁוּרִין, בְּאִינּוּן פִּתְחִין, בְּאִינּוּן דְּלָתִין, בְּגִין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בִּמְדִּידוּ. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי, מִשְׁחָתָא הַהוּא מַה כְּתִיב בָּהּ, (יחזקאל מא ז). ׳וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה׳. בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׁרֵי לְמִבְנֵי בֵּיהּ הַאי קְנֵה הַמִּדָּה, סָלְּקָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, לְאַרְכָּא וּלְפוּתְיָא, לְמֶהֱוֵי אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּבֵיתָא בְּכָל סִטְרִין וְלָא יִשְׁגְּחוּן עָלֵיהּ לְבִישׁ, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, ׳וְדַמֶּשֶׂק מְנוּחָתוֹ׳ (זכריה ט, א). דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא דִּינָא לָא יִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא, בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא אִתְקְיָּים עַל קִיּוּמֵיהּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר לא ׳יִרְגַז עוֹד וְלֹא יוֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ וְגוֹ'׳ (שמואל ב ז, י).
כל המדות עומדות בעולם הזה לקשרו לעולם שלמעלה וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד
וּבֹא רְאֵה, כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַמְּדִידוֹת, כֻּלָּן עוֹמְדוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, (וְכָל הַמְּדִידוֹת שֶׁל הַמִּשְׁכָּן הַזֶּה וְהַבַּיִת הַזֶּה, כֻּלָּם) כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּסוֹד כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, לִקְשֹׁר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה, לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד בְּסוֹד אֶחָד. וּבְאוֹת זְמַן שהקב"ה יִתְעוֹרֵר לְחַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם, אָז יִמָּצְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּסוֹד אֶחָד, וּכְבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה בַּכֹּל, וְאָז כָּתוּב ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, כָּל מִשְׁחָתִין, וְכָל מְדִידִין, כֻּלְּהוּ קַיְימִין בְּהַאי עָלְמָא, (ס"א וכל מדידין דהאי משכנא והאי ביתא כולהו) בְּגִין לְאִתְקַיְּימָא הַאי עָלְמָא, בְּרָזָא דְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, לְאִתְקַשְּׁרָא הַאי עָלְמָא בְּעָלְמָא דִּלְעֵילָּא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד בְּרָזָא חֲדָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר לְחַדְּתּוּתֵי עָלְמָא, כְּדֵין יִשְׁתַּכְּחוּן כֻּלְּהוּ עָלְמִין בְּרָזָא חֲדָא, וִיקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכֹלָּא, וּכְדֵין כְּתִיב, ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).
סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם
סוד ארבעים ושתים האותיות שנברא בהן העולם והמשכן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.