סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם
סוד ארבעים ושתים האותיות שנברא בהן העולם והמשכן
סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם - הסוד עומד בגניזות ליראיו ובריתו להודיעם ולפרש
פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה אַחֲרָיו וְאָמַר, ׳סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהלים כה, יד) - פָּסוּק זֶה הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, אֲבָל ׳סוֹד ה' לִירֵאָיו׳ - אוֹתוֹ סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁעוֹמֵד בִּגְנִיזוּת, (שֶׁהוּא סָתוּם וְגָנוּז) לֹא עוֹמֵד אֶלָּא לִירֵאָיו, שֶׁהֵם יְרֵאִים מהקב"ה תָּמִיד, וְהֵם רְאוּיִים לְאוֹתָם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וְשֶׁיִּהְיוּ אוֹתָם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים בִּגְנִיזוּת וּבְנִסְתָּר כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁהֵם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. אֲבָל ׳וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ - הַסּוֹד שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּבְרִית הַקֹּדֶשׁ, לְהוֹדִיעָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁעוֹמֵד לְהִגָּלוֹת וְלָדַעַת.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה אֲבַתְרִיהּ וְאָמַר, ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהילים כה, יד). הַאי קְרָא הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל ׳סוֹד יהו"ה לִיִרִאָיו׳, הַהוּא רָזָא עִלָּאָה דְּקַיְּימָא בִּגְנִיזוּ, (דאיהו סתים וגניז) לָא קַיְּימָא אֶלָּא לִירֵאָיו, דְּאִינּוּן דַּחֲלִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּדִיר, וְאִינּוּן אִתְחָזוּן לְאִינּוּן רָזִין עִלָּאִין, וּלְמֶהוֵי אִינּוּן רָזִין עִלָּאִין בִּגְנִיזוּ וּבִסְתִּימוּ כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין דְּאִינּוּן רָזִין עִלָּאִין. אֲבָל ׳וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳, רָזָא דְּאִיהוּ קַיְּימָא בִּבְרִית קַיָּימָא, לְהוֹדִיעָם, בְּגִין דְּאִיהוּ אֲתָר דְּקַיְּימָא לְגַלָּאָה לְמִנְדַּע.
עוד סוד ה' ליראיו - אותם יראי חטא יראים בסודות עליונים ובריתו להודיעם לפרש דברים
וְעוֹד, ׳סוֹד ה' לִירֵאָיו׳ - שֶׁהֵם סוֹדוֹת הָעוֹמְדִים בְּיִרְאָה, וְאוֹתָם יִרְאֵי חֵטְא יְרֵאִים בָּהֶם בְּאוֹתָם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. אֲבָל ׳וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ - לָדַעַת וּלְפָרֵשׁ דְּבָרִים, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם הַדְּבָרִים עוֹמְדִים לְפֵרוּשׁ.
בלשון הזוהר
תּוּ ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו׳, דְּאִינּוּן רָזִין דְּקַיְימָן בִּדְחִילוּ, וְאִינּוּן דַּחֲלֵי חַטָּאָה דַּחֲלִין בְּהוּ, בְּאִינּוּן רָזִין עִלָּאִין. אֲבָל ׳וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳: לְמִנְדַּע וּלְפָרְשָׁא מִלִּין, בְּגִין דְּאִינּוּן מִלִּין דְּקַיְימָן לְפָרְשָׁא.
בארבעים ושתים אותיות נחקק העולם והתקיים וכלם עטרה של השם הקדוש בארבעת צדדים
בֹּא וּרְאֵה, בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת נֶחְקַק הָעוֹלָם וְהִתְקַיֵּם, וְכֻלָּם עֲטָרָה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. כְּשֶׁמִּצְטָרְפוֹת, עוֹלוֹת בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וְיוֹרְדוֹת לְמַטָּה, מִתְעַטְּרוֹת בַּעֲטָרוֹת בְּאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, וְיָכוֹל לְהִתְקַיֵּם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון אִתְגְּלִיף עָלְמָא, וְאִתְקָיָּים. וְכֻלְּהוּ עָטָרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. כַּד מִצְטָרְפִין, (בראשית ל' ע"ב) ׳סַלְּקִין בְּאַתְווֹי לְעֵילָּא, וְנַחְתִּין לְתַתָּא, מִתְעַטְּרָן עִטְרִין, בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, וְיָכִיל לְאִתְקַיְּימָא׳.
האותיות יצאו ובראו העולם למעלה ומטה בעולם היחוד והפרוד הרי בתר הרי הפרוד
אַחַר כָּךְ יָצְאוּ הָאוֹתִיּוֹת וּבָרְאוּ אֶת הָעוֹלָם לְמַעְלָה וּמַטָּה, בְּעוֹלַם הַיִּחוּד וּבְעוֹלַם הַפֵּרוּד, וְנִקְרָאִים ׳הָרֵי בָתֶר׳ (שיר השירים ב, יז), הָרֵי הַפֵּרוּד שֶׁנִּשְׁקִים, כְּשֶׁצַּד הַדָּרוֹם מַתְחִיל לִקְרַב אֵלָיו, וְאָז הַמַּיִם שׁוֹפְעִים, וּבַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁלְּמַעְלָה שׁוֹפֵעַ, וְהַכֹּל הוּא בְּשִׂמְחָה. כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה עוֹלָה בָּרָצוֹן שֶׁל הַשִּׂמְחָה מִטְּמִיר כָּל הַטְּמִירִים, מַגִּיעַ וְשׁוֹפֵעַ מִתּוֹכָהּ זֹהַר אֶחָד, וּמִתְקָרְבִים זֶה בָּזֶה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַר נַפְקוּ אַתְוָון וּבָרוּ עָלְמָא לְעֵילָּא וְתַתָּא. בְּעָלְמָא דְּיִחוּדָא, וּבְעָלְמָא דְּפֵרוּדָא, וְאִתְקְרוּן ׳הָרֵי בָתֶר׳, טוּרֵי (בראשית ר"מ ע"ב) ׳דְּפִרוּדָא דְּמִשְׁתַּקְיָין׳. כַּד סִטְרָא דְּדָרוֹם שַׁארִי לְקָרְבָא בַּהֲדֵיהּ, וּכְדֵין מַיָּא נַגְדִּין, וּבְחֵילָא דָּא דְּעֵילָּא, נָגִיד, כֹּלָּא הוּא בְּחֵידוּ. כַּד מַחֲשָׁבָה, סָלִיק בִּרְעוּ דְּחֶדְוָה, מִטְּמִירָא דְּכָל טְמִירִין, מָטֵי וְנָגִיד מִגַּוֵיהּ חַד זִיהֲרָא, מִתְקָרְבִין דָּא בְּדָא, וְהָא אוּקְמוּהָ.
ארבעים ושתים האותיות סוד עליון ובהן נברא העולם העליון והתחתון קיום כל העולמות
וְאוֹתָן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הֵן סוֹד עֶלְיוֹן, וּבָהֶן נִבְרָא הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, וְהֵן הַקִּיּוּם וְסוֹד כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְעַל שֶׁהֵן סוֹד הָעוֹלָמוֹת, כָּתוּב ׳סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהלים כה, יד) - זֶה סוֹד הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקוֹת בְּהֶצְנֵעַ, מְפֹרָשׁוֹת בַּחֲקִיקוֹתָיו בְּגָלוּי.
בלשון הזוהר
וְאִינּוּן אַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, אִינּוּן רָזָא עִלָּאָה, וּבְאִינּוּן אִתְבְּרֵי עָלְמָא עִלָּאָה וְעָלְמָא תַּתָּאָה. וְאִינּוּן קִיוּמָא וְרָזָא דְּכָל עָלְמִין. וְעַל דְּאִיהוּ רָזָא דְּעָלְמִין, כְּתִיב ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳. דָּא רָזָא, דְּאַתְוָון גְּלִיפִין, בְּגִלָפוֹי בְּאִתְגַּלְיָיא.
ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים - אורים מאירים אספקלריה מאירה בע"ב אותיות
כָּתוּב ׳וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים׳ (שמות כח, ל), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ - אֶת הָאוּרִים - שֶׁמְּאִירִים סוֹד הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, וְזוֹהִי חֲקִיקַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּסוֹד שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ הָעוֹלָמוֹת וְהָיוּ מְשֻׁקָּעוֹת בּוֹ. ׳וְאֶת הַתֻּמִּים׳ - סוֹד אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בִּמְקוֹם הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וְהִיא מִתְנַהֶגֶת (נְאוֹרָה) בְּע"ב אוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת, שֶׁהֵן סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְכֻלָּן נִקְרָאוֹת אוּרִים וְתֻמִּים.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתּוּמִּים׳ (שמות כח, ל), וְהָא אוּקְמוּהָ. אֶת הָאוּרִים: דְּנַהֲרִין, רָזָא דְּאַסְפָקָלַרְיָא דְּנַהֲרָא, וְדָא אִיהוּ גְּלִיפוּ דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּרָזָא דְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין, דִּבְהוּ אִתְבְּרוּן עָלְמִין, וַהֲווּ מְשֻׁקָּעִין בֵּיהּ. ׳וְאֶת הַתּוּמִּים׳: רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, דִּכְלִילָן בַּאֲתָר דְּאַסְפָקָלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. וְאִיהִי אִתְנַהֲגָא (ד"א אתנהרא) בְּע"ב אַתְוָון גְּלִיפִין, דְּאִינּוּן רָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן אוּרִים וְתוּמִים.
כשהאותיות משקעות מאירות אותיות אחרות בחקיקת שמות השבטים והכל מסוד אותן האותיות
בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁאוֹתָן אוֹתִיּוֹת מְשֻׁקָּעוֹת שָׁם, בְּאוֹתוֹ כֹּחַ, מְאִירוֹת אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת בַּחֲקִיקַת אוֹתָם שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וּמְאִירִים אוֹ נֶחְשָׁכִים, וְהַכֹּל הוּא בְּסוֹד אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹת עַל סוֹד הַתּוֹרָה, וְכָל הָעוֹלָמוֹת בָּאִים (נִבְרְאוּ) בַּסּוֹד שֶׁל אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת. הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ הָיוּ גְנוּזִים מְשֻׁקָּעִים שָׁם, וּבִשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלָּהֶם בּוֹלְטוֹת לְמַעְלָה. וְעַל כֵּן הַכֹּל מִסּוֹד אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת, וְהַכֹּל בֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד אִינּוּן אַתְוָון מְשֻׁקָעָאָן תַּמָּן, בְּהַהוּא חֵילָא, נָהֲרִין אַתְוָון אַחֲרָנִין, בִּגְלִיפוּ דְּאִינּוּן שְׁמָהָן דִּשְׁבָטִין, וְנַהֲרִין אוֹ אִתְחַשְׁכָאן, וְכֹלָּא בְּהַהוּא רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין כִּדְקַאמְרָן. וְאִינּוּן אַתְוָון דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין, אִינּוּן אַתְיָין עַל רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין אַתְוָון (ס"א אתברון), בְּרָזָא דְּאִלֵּין אַתְוָון. אִלֵּין שְׁמָהָן הֲווֹ גְּנִיזִין מְשֻׁקָּעִין תַּמָּן, וּשְׁמָהָן דִּשְׁבָטִין הֲווֹ בַּלְטִין אַתְוָון דִּלְהוֹן לְעֵילָּא. וְעַל דָּא כֹּלָּא מֵרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, וְכֹלָּא אוֹקִימְנָא.
סוד אותיות התורה - ב' שהתורה התחילה בה ברא בכח עליון ב' נוקבא א' זכר הוציא אותיות
וַהֲרֵי נֶאֱמַר בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה. ב' - שֶׁהַתּוֹרָה הִתְחִילָה בָּהּ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, ב' בָּרָא וַדַּאי בְּכֹחַ עֶלְיוֹן, בְּתֹקֶף שֶׁל סוֹד אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת. ב' נוּקְבָּא, א' זָכָר. כְּמוֹ שֶׁב' בָּרָא, גַּם כָּךְ א', הוֹצִיא אוֹתִיּוֹת, כְּלַל כָּל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם הָאוֹתִיּוֹת.
בלשון הזוהר
וְהָא אִתְּמַר בְּרָזָא דְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא. ב', דְּאוֹרַיְיתָא שָׁרָאת בָּה, וְהָא אוּקְמוּהָ ב' בָּרָא וַדַּאי בְּחֵילָא עִלָּאָה, בִּתְקִיפוּ דְּרָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון. ב' נוּקְבָּא, א' דְּכוּרָא. כְּמָה דְּב' בָּרָא, הָכִי נָמֵי א', אַפִּיק אַתְוָון, כְּלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון.
ה' זווג עם שמים לתת חיים ו' הארץ לתת מזון וכל הנחלים הלכים אל הים כונסת הכל
ה' - זִוּוּג אֶחָד עִם שָׁמַיִם לָתֵת לָהּ חַיִּים וּלְהַשְׁרוֹת לָהּ. ו' - הָאָרֶץ, לָתֵת לָהּ מָזוֹן וּלְתַקֵּן לָהּ סִפּוּקָהּ הָרָאוּי לָהּ. וְסוֹד זֶה בְּרֵאשִׁית וְגוֹ', עַד הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ו' וְאֶת - כְּלָל שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, וְנִזּוֹנֵית הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ כּוֹלֶלֶת אוֹתָן לְתוֹכָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם׳ (קהלת א, ז) - וְהַיְנוּ סוֹד וְאֵת הָאָרֶץ, שֶׁכּוֹנֶסֶת הַכֹּל לְתוֹכָהּ וּמְקַבֶּלֶת אוֹתָם. הָאָרֶץ נוֹטֶלֶת ו' וּמְקַבֶּלֶת אוֹתָהּ לְהִזּוֹן.
בלשון הזוהר
ה', זִוּוּגָא חֲדָא בַּשָׁמַיִם, לְמֵיהַב לֵיהּ חַיִּין, וּלְאַשְׁרָאָה לֵיהּ. ו', הָאָרֶץ, לְמֵיהַב לָהּ מְזוֹנָא, וּלְאַתְקְנָא לָהּ סִפּוּקָא דְּאִתְחָזֵי לָהּ. וְרָזָא דָּא בְּרֵאשִׁית וְגוֹ', עַד הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ו' וְאֶת, כְּלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, וּמִתְּזָן אַרְעָא, וְאַרְעָא כָּלִיל לוֹן לְגַוָּוהּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳ (קהלת א, ז), וְהַיְינוּ רָזָא, וְאֵת הָאָרֶץ, דְּכָנִישׁ לְכֹלָּא בְּגַוָּוהּ, וְקַבִּילַת לוֹן. הָאָרֶץ נַטְלַת ו', וְקַבִּילַת לוֹן לְאַתְּזָנָא.
המשכן לא נתקן אלא על ידי משה שמאותו צד מתעוררת דרגה עליונה ויקם משה את המשכן
וְסוֹד זֶה, שֶׁאֵין הַמִּשְׁכָּן נִתְקָן אֶלָּא עַל יְדֵי מֹשֶׁה, מִשּׁוּם שֶׁמֵּאוֹתוֹ צַד מִתְעוֹרֶרֶת דַּרְגָּה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה לְהַעֲמִידוֹ וְלִהְיוֹת קִיּוּם שֶׁל הַכֹּל. וְסוֹד זֶה - ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות מ, יח) - קִיּוּמוֹ הָיָה בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דָּא, מַשְׁכְּנָא לָא אַתְּקָן אֶלָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, בְּגִין דְּמֵהַהוּא סִטְרָא, אַתְעַר דַּרְגָּא אַחֲרָא עִלָּאָה, לְקַיְּימָא לֵיהּ, לְמֶהֱוֵי קִיוּמָא דְּכֹלָּא. וְרָזָא דָּא, ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן׳, קִיוּמָא דִּילֵיהּ הֲוָה, בְּאִינּוּן אַתְוָון דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא.
בצלאל היה עושה המשכן בסוד חקיקת האותיות שנבראו בהן שמים וארץ ולכן נקרא בצלאל
וּמִשּׁוּם כָּךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַמִּשְׁכָּן הָיָה בְּצַלְאֵל עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּסוֹד חֲקִיקַת (צֵרוּף) הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְלָכֵן נִקְרָא בְּצַלְאֵל, מִשּׁוּם שֶׁבְּצַלְאֵל הָיָה יוֹדֵעַ חֲקִיקַת (צֵרוּף) הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְאִם בְּצַלְאֵל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אוֹתָן, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתָן עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן. מָה הַטַּעַם? אֶלָּא, כְּמוֹ שֶׁהַמִּשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן לֹא הָיָה וְלֹא הָיוּ מְתֻקָּנִים כָּל מַעֲשָׂיו אֶלָּא בְּאוֹתוֹ סוֹד שֶׁל אוֹתָן אוֹתִיּוֹת, אַף כָּאן בַּמִּשְׁכָּן שֶׁלְּמַטָּה לֹא הָיָה וְלֹא נִתְקַן אֶלָּא בְּסוֹדוֹת אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ, כָּל עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא, הֲוָה בְּצַלְאֵל עָבִיד לוֹן, בְּרָזָא דְּגִלּוּפָא (דצרופא) דְּאַתְוָון, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוֹן שְׁמַיָא וְאַרְעָא. וְעַל דָּא אִקְרֵי בְּצַלְאֵל, בְּגִין דְּהֲוָה יָדַע בְּצַלְאֵל, גִּלּוּפָא (צרופא) דְּאַתְוָון, דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא. וְאִי לָא דְּהֲוָה יָדַע לְהוּ בְּצַלְאֵל, לָא הֲוָה יָכִיל לְמֶעְבַּד אִיהוּ אִינּוּן עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא. מַאי טַעֲמָא. אֶלָּא, כְּמָה דְּמַשְׁכְּנָא עִלָּאָה, לָא הֲוָה וְלָא אַתְקִינוּ כָּל עוֹבָדוֹי, אֶלָּא בְּהַהוּא רָזָא דְּאִינּוּן אַתְוָון, אוּף הָכָא מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא, לָא הֲוָה וְלָא אִתְתָּקַּן, אֶלָּא בְּרָזִין דְּאִינּוּן אַתְוָון.
בצלאל היה מצרף האותיות ובכל צרוף היה עושה אמנות אחת מעשי המשכן בצרוף השם הקדוש
בְּצַלְאֵל הָיָה מְצָרֵף אוֹתָן אוֹתִיּוֹת, וּבְסוֹד כָּל צֵרוּף וְצֵרוּף הָיָה עוֹשֶׂה אֻמָּנוּת. וְכָל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁל הַמִּשְׁכָּן, בְּכָל צֵרוּף הָיָה עוֹשֶׂה אֻמָּנוּת אַחַת, וְכָל מַה שֶּׁרָאוּי לָהּ. וְכֵן בְּכָל מַעֲשֵׂי הַמִּשְׁכָּן וְכָל אוֹתָם הַפְּרָקִים וְהַתִּקּוּנִים שֶׁל הַמִּשְׁכָּן, הַכֹּל הָיָה בְּצֵרוּף אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
בְּצַלְאֵל הֲוָה מְצָרֵף אִינּוּן אַתְוָון, וּבְרָזָא דְּכָל צֵרוּפָא וְצֵרוּפָא הֲוָה עָבִיד אוּמָנוּתָא. וְכָל עֲבִידָא וַעֲבִידָא דְּמַשְׁכְּנָא, בְּכָל צֵרוּפָא הֲוָה עָבִיד חַד אוּמָנוּ, וְכָל מַה דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ. וְכֵן בְּכָל עֲבִידָאן דְּמַשְׁכְּנָא, וְכָל אִינּוּן שַׁיְיפִין וְתִקּוּנִין דְּמַשְׁכְּנָא, כֹּלָּא הֲוָה בְּצֵרוּפָא דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.
כשבא להקימו לא יכל בצלאל שהרצון על האותיות לא נמסר אלא למשה שהקימו ויקם משה
וּכְשֶׁבָּא לַהֲקִימוֹ, לֹא יָכוֹל הָיָה לַהֲקִימוֹ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָרָצוֹן שֶׁעוֹלֶה עַל אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת לֹא נִמְסַר אֶלָּא לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ, וְהוּא הָיָה יוֹדֵעַ אוֹתוֹ הָרָצוֹן שֶׁעוֹלֶה לְאוֹתָן אוֹתִיּוֹת, וְעַל כֵּן ׳הוּקַם הַמִּשְׁכָּן׳ עַל יָדוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה׳ (שמות מ, יח) - וַיִּתֵּן מֹשֶׁה. וַיָּשֶׂם מֹשֶׁה. וּבְצַלְאֵל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַעֲמִידוֹ.
בלשון הזוהר
וְכַד אָתָא לְאַקָמָא לֵיהּ, לָא הֲוָה יָכִיל לְמֵיקָם לֵיהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּרְעוּתָא דְּסָלִיק עַל אִינּוּן אַתְוָון, לָא אִתְמְסַר אֶלָּא לְמֹשֶׁה בִּלְחוֹדוֹי, וְאִיהוּ הֲוָה יָדַע הַהוּא רְעוּתָא דְּסָלִיק לְאִינּוּן אַתְוָון, וְעַל דָּא אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא עַל יְדֵיהּ, דִּכְתִּיב ׳וַיָּקֶם מֹשֶׁה׳. וַיִתֵּן מֹשֶׁה. וַיָּשֶׂם מֹשֶׁה. וּבְצַלְאֵל לָא הֲוָה יָדַע, וְלָא הֲוָה יָכִיל לְמֵיקָם לֵיהּ.
ה' בעזך ישמח מלך ובישועתך
סוד תשבחת דוד על שמחת כנסת ישראל בתורה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.