ה' בעזך ישמח מלך ובישועתך
סוד תשבחת דוד על שמחת כנסת ישראל בתורה
ה' בעזך ישמח מלך ובישועתך - שירה זו על תשבחת כנסת ישראל שהקב"ה משמחה בתורה
פָּתַח רַבִּי יִצְחָק אַחֲרָיו וְאָמַר, ׳ה' בְּעָזְּךְ יִשְׂמַח מֶלֶךְ וּבִישׁוּעָתְךְ מַה יָּגֶיל מְאֹד׳ (תהלים כא, ב) ׳תַּאֲוַת לִבּוֹ וְגוֹ'׳, ׳חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ וְגוֹ׳ (תהלים כא, ה) '. אֶת הַשִּׁירָה הַזּוֹ לֹא אָמַר דָּוִד אֶלָּא עַל תִּשְׁבַּחְתָּהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שהקב"ה מְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֹז, שֶׁכָּתוּב ׳ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וְגוֹ'׳ (שם כט, יא). ׳יִשְׂמַח מֶלֶךְ׳ - זֶה הקב"ה - (זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל) שֶׁנִּקְרָא מֶלֶךְ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ׳ (דברים לג, ה).
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יִצְחָק אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, ׳יהו"ה בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֶיל מְאֹד׳ (תהילים כא, ה) ׳תַּאֲוַת לִבּוֹ וְגוֹ'׳, ׳חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ וְגוֹ'׳, שִׁירָתָא דָּא לָא אָמַר לָהּ דָּוִד, אֶלָּא עַל תּוּשְׁבַּחְתָּא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי לָהּ בְּחֵידוּ דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִקְרֵי עֹז, דִּכְתִּיב, ׳יהו"ה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וְגוֹ'׳ (תהילים כט, יא). ׳יִשְׂמַח מֶלֶךְ׳: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ד"א דא כנסת ישראל) דְּאִתְקְרֵי מֶלֶךְ, דִּכְתִּיב, ׳וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ׳ (דברים לג, ה).
ובישועתך מה יגיל מאד - זו ישועת הימין וי' יתרה סוד ברית הקדש שמחת הכל
׳וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֶיל מְאֹד׳ - זוֹ יְשׁוּעַת הַיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הוֹשִׁיעָה יְמִינְךְ וַעֲנֵנִי׳ (תהלים ס, ז). וַתּוֹשַׁע לוֹ יְמִינוֹ. (דָּבָר אַחֵר) ׳מַה יָּגֶיל מְאֹד׳, י' יְתֵרָה, וְזֶהוּ סוֹד בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא שִׂמְחַת הַכֹּל (שֶׁלָּהּ), וְהַכֹּל נֶאֱמַר עַל הַמֶּלֶךְ הַזֶּה.
בלשון הזוהר
׳וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֶיל מְאֹד׳, דָּא יְשׁוּעָה דִּימִינָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׳ (תהילים ס, ז). וַתּוֹשַׁע לוֹ יְמִינוֹ. מַה (דבר אחר) ׳יָּגֶיל מְאֹד׳, י' יְתֵירָה, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּבְרִית קַיָּימָא קַדִּישָׁא, דְּאִיהוּ חֶדְוָה דְּכֹלָּא (דילה), וְכֹלָּא עַל הַאי מֶלֶךְ אִתְּמַר.
חיים שאל ממך נתתה לו - דוד לא היו לו חיים אלא מה שנתן לו אדם הראשון שבעים שנה
׳חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד׳ (תהלים כא, ה) - מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁלְּדָוִד הַמֶּלֶךְ לֹא הָיוּ חַיִּים כְּלָל, פְּרָט לְזֶה שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן נָתַן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְקַיֵּם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאוֹתָן שִׁבְעִים שָׁנִים נָתַן לוֹ הקב"ה מֵאוֹתָן שָׁנִים שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבָהֶן הוּא הִתְקַיֵּם, וְנִתְּנָה לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל זֶה - ׳חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ נָתַתָּה לּוֹ׳.
בלשון הזוהר
׳חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ׳ (תהלים כא, ה) - נָתַתָּ ׳לוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד׳. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּדָוִד מַלְכָּא לָא הֲווֹ לֵיהּ חַיִּים כְּלַל, בַּר דְּאָדָם קַדְמָאָה יָהַב לֵיהּ מִדִילֵיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ, דְּדָוִד דְּמַלְכָּא אִתְקָיָּים שִׁבְעִין שְׁנִין. וְאִינּוּן ע' שְׁנִין יָהִב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִינּוּן שְׁנִין דְּאָדָם קַדְמָאָה, וּבְהוּ אִתְקָיָּים, וְאִתְיְיהִיב לֵיהּ אוֹרִיכוּ דְּיוֹמִין בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְעַל דָּא ׳חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ׳ נָתַתָּ לוֹ.
גדול כבודו - והקב"ה לא נקרא גדול אלא בעיר אלהינו הר קדשו גדול ה' ומהלל מאד
גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא גָּדוֹל, שֶׁכָּתוּב ׳גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ׳ (שם קמז, ה) - וַדַּאי נִקְרָא גָּדוֹל, וְסוֹד זֶה - ׳וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים׳ (בראשית א, טז) - גְּדוֹלִים הָיוּ וַדַּאי. וְעִם כָּל זֶה הוּא נִקְרָא גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ׳ - והקב"ה לֹא נִקְרָא גָּדוֹל אֶלָּא בָּזֶה, שֶׁכָּתוּב ׳גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׳ (תהלים מח, ב) - בַּמָּה הוּא גָּדוֹל? ׳בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׳.
בלשון הזוהר
גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ, בְּגִין דְּאִיהוּ גָּדוֹל, דִּכְתִּיב, ׳גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב כֹּחַ׳ (תהילים קמז, ה). וַדַּאי אִקְרֵי גָּדוֹל, וְרָזָא דָּא, ׳וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים׳ (בראשית א, ז), גְּדוֹלִים הֲווֹ וַדַּאי. וְעִם כָּל דָּא, אִיהוּ אִקְרֵי גָּדוֹל, כְּמָה דְּאִתְּמַר ׳גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ׳. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִקְרֵי גָּדוֹל, אֶלָּא בְּהַאי, דִּכְתִּיב, ׳גָּדוֹל יהו"ה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׳ (תהילים מח, ב). בְּמָה אִיהוּ גָּדוֹל, (ויקרא ה' ע"א) ׳בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׳.
כי תשיתהו ברכות לעד - כאן שורות כל הברכות שלמעלה ומכאן יוצאות לכל העולם
(תהלים כא ז) ׳כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד (תהלים כא, ז)׳ - (תהלים כא). ׳כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת׳ - מִשּׁוּם שֶׁזּוֹהִי בִּרְכַּת כָּל הָעוֹלָם, וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם מִכָּאן יוֹצְאוֹת, וְזוֹהִי בְּרָכָה. וְסוֹד זֶה - וֶהְיֵה בְּרָכָה. שֶׁהֲרֵי כָּאן שׁוֹרוֹת כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וּמִכָּאן יוֹצְאוֹת לְכָל הָעוֹלָם, וְלָכֵן נִקְרֵאת בְּרָכָה.
בלשון הזוהר
׳כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד׳ (תהילים כא, ז). ׳כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת׳ - בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ בִּרְכָתָא דְּכָל עָלְמָא, וְכָל בִּרְכָאן דְּכָל עָלְמָא מֵהָכָא נַפְקֵי, וְדָא אִיהוּ בְּרָכָה. וְרָזָא דָּא, ׳וֶהְיֵה בְּרָכָה׳ (בראשית יב, ב). דְּהָא הָכָא שְׁרִיאָן כָּל בִּרְכָאן דִּלְעֵילָּא, וּמֵהָכָא נַפְקֵי לְכָל עָלְמָא, וְעַל דָּא אִקְרֵי בְּרָכָה.
תחדהו בשמחה - עתיד הקב"ה להקים את כנסת ישראל מן העפר ולחדש כחדוש הלבנה בשמש
תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה. כָּתוּב כָּאן תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה, וְכָתוּב שָׁם ׳וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ׳ (שמות יח, ט), מִשּׁוּם שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהָקִים אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִן הֶעָפָר וּלְהַחֲזִיק בָּהּ בְּסוֹד הַיָּמִין, וּלְחַדֵּשׁ אוֹתָהּ חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה בַּשֶּׁמֶשׁ.
בלשון הזוהר
תְּחַדֵהוּ בְּשִׂמְחָה, כְּתִיב הָכָא תְּחַדֵהוּ בְּשִׂמְחָה, וּכְתִיב הָתָם ׳וַיִּחַדּ יִתְרוֹ׳ (שמות יח, ט), בְּגִין דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַקָּמָא לָהּ לִכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא, וּלְאַתְּקְפָא בָּהּ בְּרָזָא דִּימִינָא, וּלְחַדְּתּוֹתֵי לָהּ חַדְתּוּתָא דְּסִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא.
תחדהו בשמחה את פניך - להיות בשלמות שתשתלם באותו זמן שהתרוקנה בחרבן הבית
כָּתוּב (תהלים כא ז) ׳תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךְ (תהלים כא, ז)׳ - אֶת פָּנֶיךְ - לִהְיוֹת לְפָנֶיךְ וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה כְּנֶגֶד פָּנֶיךְ בְּאוֹתָהּ שְׁלֵמוּת שֶׁתִּשְׁתַּלֵּם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְרוֹקְנָה מִכָּל מַה שֶּׁהִתְמַלְּאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳(ירמיה טו) אֻמְלָלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה׳. וְכָתוּב (יחזקאל כו) ׳אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה (יחזקאל כו, ב)׳.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳תְּחַדֵּהוּ בְּשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ׳ (תהלים כא, ז), אֶת פָּנֶיךָ, לְמֶהֱוֵי קַמָּךְ, וּלְמֶהֱוֵי בְּחֵידוּ לָקֳבֵל אַנְפָּךְ, בְּהַהוּא שְׁלִימוּ דְּתִשְׁתְּלִים בְּהַהוּא זִמְנָא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, אִתְרְקִינַת מִכָּל מַה דְּאִתְמַלְּיָיא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אֻמְלְלָה יוֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה׳ (ירמיהו טו, ט). וּכְתִיב ׳אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה׳ (יחזקאל כו, ב). (
ויביאו את המשכן אל משה
סוד הכלה המובאת לחתן וענן הכבוד השוכן על אהל מועד
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.