ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 26: ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים › פיסקה 18 (רלג ע"ב)

יריעות המשכן סוד השמים נוטה שמים כיריעה יש יריעות בסוד אחד ויש בסוד אחר

פקודי · ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים · מאמר 26 · פיסקה 18 · דף רלג ע"ב

לשון הזוהר

יְרִיעוֹת דְּמַשְׁכְּנָא דְּאַמָרָן דְּאִינּוּן רָזִין עִלָּאִין. רָזָא דִּשְׁמַיָּא וְהָא אוּקְמוּהָא ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳ (תהילים קד, ב). וְרָזָא דְּהַאי בְּהַהוּא חוּשְׁבָּן דְּקָאָמַרָן. וְאִית יְרִיעָן דְּקָאָמַרָן בְּרָזָא חֲדָא וְאִית יְרִיעָן בְּרָזָא אַחֲרָא, וְכֹלָּא אִיהוּ בְּרָזָא דִּלְעֵילָּא. וְעַל דָּא כֹּלָּא אִיהוּ לְמִנְדַּע חָכְמְתָא, דְּכָל סִטְרָא וְסִטְרָא, וְכָל מִלָּה וּמִלָּה. וְעַל דָּא אַבְחִין בַּר נָשׁ בֵּין טַב לְבִישׁ, בֵּין רָזָא דְּחָכְמְתָא, וּבֵין מִלָּה דְּלָא קַיְּימָא בְּחָכְמְתָא. וּבְרָזָא דִּמְדִידוּ קַדְמָאָה, הָא אִתְּמַר בְּכַמָּה סִטְרִין אִיהוּ.

תרגום

יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהֵם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, סוֹד הַשָּׁמַיִם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ (תהלים קד) ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳. וְהַסּוֹד שֶׁל זֶה בְּאוֹתוֹ חֶשְׁבּוֹן שֶׁאָמַרְנוּ. וְיֵשׁ יְרִיעוֹת שֶׁאָמַרְנוּ בְּסוֹד אֶחָד, וְיֵשׁ יְרִיעוֹת בְּסוֹד אַחֵר, וְהַכֹּל הוּא בְּסוֹד שֶׁלְּמַעְלָה. וְעַל כֵּן הַכֹּל הוּא כְּדֵי לָדַעַת חָכְמָה שֶׁל כָּל צַד וְצַד וְכָל דָּבָר וְדָבָר. וְעַל כֵּן מַבְחִין אָדָם בֵּין טוֹב לְרַע, בֵּין סוֹד הַחָכְמָה וּבֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּחָכְמָה. וּבְסוֹד הַמְּדִידָה הָרִאשׁוֹנָה הֲרֵי נִתְבָּאֵר בְּכַמָּה צְדָדִים הוּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יריעות דמשכנא דאמרן דאינון רזין עלאין. רזא דשמיא והא אוקמוהא ׳נוטה שמים כיריעה׳ (תהילים קד, ב). ורזא דהאי בההוא חושבן דקאמרן. ואית יריען דקאמרן ברזא חדא ואית יריען ברזא אחרא, וכלא איהו ברזא דלעילא. ועל דא כלא איהו למנדע חכמתא, דכל סטרא וסטרא, וכל מלה ומלה. ועל דא אבחין בר נש בין טב לביש, בין רזא דחכמתא, ובין מלה דלא קיימא בחכמתא. וברזא דמדידו קדמאה, הא אתמר בכמה סטרין איהו.

התרגום: יריעות המשכן שאמרנו, שהם סודות עליונים, סוד השמים, והרי פרשוה (תהלים קד) ׳נוטה שמים כיריעה׳. והסוד של זה באותו חשבון שאמרנו. ויש יריעות שאמרנו בסוד אחד, ויש יריעות בסוד אחר, והכל הוא בסוד שלמעלה. ועל כן הכל הוא כדי לדעת חכמה של כל צד וצד וכל דבר ודבר. ועל כן מבחין אדם בין טוב לרע, בין סוד החכמה ובין דבר שאינו עומד בחכמה. ובסוד המדידה הראשונה הרי נתבאר בכמה צדדים הוא.

מן המפרשים

הסולם: יריעות דמשכנא וכו': יריעות המשכן שאמרנו, שהן סודות עליונים, הן סוד השמים, דהיינו ז"א, והעמידוהו, בסו"ה נוטה שמים כיריעה, (כנ"ל תרומה אות תש"א) וסוד של אלו הוא בחשבון שאמרנו, שהן סוד ל"ב, כנ"ל, ויש יריעות שאמרנו שהן בסוד אחד,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר