ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 26: ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים › פיסקה 17 (רלג ע"ב)

שעור האמה אחת עשרה וחצי בסוד המרכבה הקדושה עשרים עד סוד השרפים העליונים

פקודי · ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים · מאמר 26 · פיסקה 17 · דף רלג ע"ב

לשון הזוהר

וְהָא אַמָרָן, כַּמָה אִיהוּ שִׁיעוּרָא דְּאַמָּה. וְדָא אִיהוּ רָזָא דְּשִׁיעוּרָא חַד סְרֵי וּפַלְגָּא, דְּסַלְּקִין, וְלָא סַלְּקִין, בְּגִין דְּגַרְעִין מֵאִינּוּן אוֹפַנִּים. וְאוּקְמוּהָ בְּרָזָא דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא, וְאִינּוּן עֶשְׂרִין, לְהַאי סִטְרָא עֶשֶׂר, וּלְהַאי סִטְרָא עֶשֶׂר, עַד דְּסַלְּקִין לְרָזָא דִּשְׂרָפִים עִלָּאִין. וּלְבָתַר סָלִיק רָזָא דְּקוּדְשָׁא, עַד דְּאַתְּעֲרוּ (ס"א דאתעדו) כֻּלְּהוּ, בְּרָזָא דְּהַהוּא בָּרִיחַ הַתִּיכוֹן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, וְעַל דָּא פְּלַג אִית בֵּיהּ בְּלָא שְׁלִימוּ. רָזָא דְּהַאי מִשְׁחָתָא, לְעֶשְׂרִין דַּפִּין אִינּוּן מָאתָן וּתְלָתִין. וְכָל הַאי קַיְּימָא בִּמְדִּידוּ בְּחוּשְׁבָּנָא, וְהָכִי סָלִיק כָּל חוּשְׁבָּן דְּנָפְקָא מֵהַאי מְדִידוּ בְּרָזָא דְּאִינּוּן שְׂרָפִים.

תרגום

וַהֲרֵי אָמַרְנוּ כַּמָּה הוּא שִׁעוּר הָאַמָּה, וְזֶהוּ סוֹד הַשִּׁעוּר - אַחַת עֶשְׂרֵה וָחֵצִי, שֶׁעוֹלִים וְלֹא עוֹלִים, מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרְעִים מֵאוֹתָם הָאוֹפַנִּים. וּפֵרְשׁוּהָ בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהֵם עֶשְׂרִים, עֶשֶׂר לְצַד זֶה וְעֶשֶׂר לְצַד זֶה, עַד שֶׁעוֹלִים לְסוֹד הַשְּׂרָפִים הָעֶלְיוֹנִים. וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה סוֹד הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁכֻּלָּם מִתְעוֹרְרִים (נפגשים) בְּסוֹד אוֹתוֹ הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, וְלָכֵן חֲצִי יֵשׁ בּוֹ בְּלֹא שְׁלֵמוּת. סוֹד הַמִּדָּה הַזּוֹ, לְעֶשְׂרִים קְרָשִׁים הֵם מָאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים, וְכָל זֶה עוֹמֵד בִּמְדִידָה בְּחֶשְׁבּוֹן, וְכָךְ עוֹלֶה כָּל חֶשְׁבּוֹן שֶׁיּוֹצֵא מֵהַמְּדִידָה הַזּוֹ בְּסוֹד אוֹתָם הַשְּׂרָפִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והא אמרן, כמה איהו שיעורא דאמה. ודא איהו רזא דשיעורא חד סרי ופלגא, דסלקין, ולא סלקין, בגין דגרעין מאינון אופנים. ואוקמוה ברזא דרתיכא קדישא, ואינון עשרין, להאי סטרא עשר, ולהאי סטרא עשר, עד דסלקין לרזא דשרפים עלאין. ולבתר סליק רזא דקודשא, עד דאתערו (ס"א דאתעדו) כלהו, ברזא דההוא בריח התיכון, כמה דאוקמוה, ועל דא פלג אית ביה בלא שלימו. רזא דהאי משחתא, לעשרין דפין אינון מאתן ותלתין. וכל האי קיימא במדידו בחושבנא, והכי סליק כל חושבן דנפקא מהאי מדידו ברזא דאינון שרפים.

התרגום: והרי אמרנו כמה הוא שעור האמה, וזהו סוד השעור - אחת עשרה וחצי, שעולים ולא עולים, משום שגורעים מאותם האופנים. ופרשוה בסוד המרכבה הקדושה, והם עשרים, עשר לצד זה ועשר לצד זה, עד שעולים לסוד השרפים העליונים. ואחר כך עולה סוד הקדש עד שכלם מתעוררים (נפגשים) בסוד אותו הבריח התיכון, כמו שבארוה, ולכן חצי יש בו בלא שלמות. סוד המדה הזו, לעשרים קרשים הם מאתים ושלשים, וכל זה עומד במדידה בחשבון, וכך עולה כל חשבון שיוצא מהמדידה הזו בסוד אותם השרפים.

מן המפרשים

מקדש מלך: דסלקין ולא סלקין פי' אלו היו י"א הם גרועים מאד כי י"א הם נגד י"א ארורים דכי תבוא י"א סימני הקטרת. וכיון שיש י"א ופלגא סלקין. אבל לא סלקין הרבה כיון שלא השלמנו עד י"ב שהם נגד י"ב צירופי הוי"ה:

אור החמה: ואינון עשרין וגו' הענין כי השרפים הם ארבעים בסוד ט' מחנות לכל סטר ועולים עשר בסוד הנקודה האמצעית המשלמת ונמצאו בשתי צדדין עשרים וכל שרף ושרף מדתו בכלל כל עמוד. וז"ש ואינון עשרים בסוד השרפים שהם להאי סטרא עשר ולהאי סטרא עשר והם…

הסולם: והא אמרן כמה וכו': וכבר אמרנו כמה הוא שיעור אמה, דהיינו שכוללת כ"ח אורך וד' רוחב שהן ל"ב. וזה שבכאן הוא סוד שיעור, י"א וחצי, דהיינו עשר ארך, ואמה וחצי אמה רחב, שהן ביחד י"א אמה וחצי אמה שהן עולות לשיעור י"ב, ואינן עולות שחסר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר