הכתנת נעשו בסוד הקדש הכל בסוד שש ובמעשה שש ועומד בשש
פקודי · ואיש מראהו כמראה נחשת וקנה המדה בידו - סוד מדת הקדש שבמשכן וקרשי השרפים · מאמר 26 · פיסקה 21 · דף רלד ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתֹנֶת (אף על גב) דְּכֻלְּהוּ אִתְעָבִידוּ בְּרָזָא דִּקְדוּשָּׁה, כֹּלָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּשֵׁשׁ, וּבְעוֹבָדָא דְּשֵׁשׁ, וְקַיְּימָא בְּשֵׁשׁ. וְכֻלְּהוּ תִּקּוּנִין, לְאִתְלַבְּשָׁא וּלְאַתְקְנָא בְּהוּ שֵׁשׁ, וּבְרָזָא דְּשֵׁשׁ. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּקַו הַמִדָּה. וּקְנֵה הַמִּדָּה בְּהַהוּא מְדִידוּ דִּיְחֶזְקֵאל, בְּגִין דְּאִיהוּ בֵּיתָא לְאִתְקַיְּימָא (נ"א בגין דא ההוא ביתא לא איתקיימא) בְּאַתְרֵיהּ, בְּאִינּוּן כּוֹתָלִין, בְּאִינּוּן שׁוּרִין, בְּאִינּוּן פִּתְחִין, בְּאִינּוּן דְּלָתִין, בְּגִין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בִּמְדִּידוּ. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי, מִשְׁחָתָא הַהוּא מַה כְּתִיב בָּהּ, (יחזקאל מא ז). ׳וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה׳. בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׁרֵי לְמִבְנֵי בֵּיהּ הַאי קְנֵה הַמִּדָּה, סָלְּקָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, לְאַרְכָּא וּלְפוּתְיָא, לְמֶהֱוֵי אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּבֵיתָא בְּכָל סִטְרִין וְלָא יִשְׁגְּחוּן עָלֵיהּ לְבִישׁ, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, ׳וְדַמֶּשֶׂק מְנוּחָתוֹ׳ (זכריה ט, א). דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא דִּינָא לָא יִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא, בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא אִתְקְיָּים עַל קִיּוּמֵיהּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר לא ׳יִרְגַז עוֹד וְלֹא יוֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ וְגוֹ'׳ (שמואל ב ז, י).
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, הַכֻּתֹּנֶת (אַף עַל גַּב) שֶׁל כֻּלָּם נַעֲשׂוּ בְּסוֹד הַקֹּדֶשׁ, הַכֹּל הוּא בְּסוֹד שֶׁל שֵׁשׁ, וּבְמַעֲשֶׂה שֶׁל שֵׁשׁ, וְעוֹמֵד בְּשֵׁשׁ. וְכֻלָּם תִּקּוּנִים לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהַתְקִין בָּהֶם שֵׁשׁ וּבְסוֹד שֶׁל שֵׁשׁ. וְהַסֹל בְּסוֹד שֶׁל קַו הַמִּדָּה. וּקְנֵה הַמִּדָּה בְּאוֹתָהּ מְדִידַת יְחֶזְקֵאל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בַּיִת לְהִתְקַיֵּם (מִשּׁוּם זֶה הַבַּיִת לֹא הִתְקַיֵּם) בִּמְקוֹמוֹ בְּאוֹתָם כְּתָלִים, בְּאוֹתָן חוֹמוֹת, בְּאוֹתָם פְּתָחִים וּבְאוֹתָן דְּלָתוֹת כְּדֵי לִהְיוֹת הַכֹּל בִּמְדִידָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבא מַה כָּתוּב בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה? ׳וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה׳ (יחזקאל מא, ז) - בְּשָׁעָה שֶׁיַּתְחִילוּ לִבְנוֹתָהּ, קְנֵה הַמִּדָּה הַזֶּה עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, שֶׁתִּהְיֶה הִתְפַּשְּׁטוּת הַבַּיִת לְכָל הַצְּדָדִים וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ עָלֶיהָ לְרַע, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, שֶׁכָּתוּב ׳וְדַמֶּשֶׂק מְנוּחָתוֹ׳ (זכריה ט, א). שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא יִמָּצֵא דִין בָּעוֹלָם, מִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל מִתְקַיֵּם עַל מְקוֹמוֹ בְּקִיּוּם שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ וְגוֹ'׳ (שמואל ב ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כתנת (אף על גב) דכלהו אתעבידו ברזא דקדושה, כלא איהו ברזא דשש, ובעובדא דשש, וקיימא בשש. וכלהו תקונין, לאתלבשא ולאתקנא בהו שש, וברזא דשש. וכלא ברזא דקו המדה. וקנה המדה בההוא מדידו דיחזקאל, בגין דאיהו ביתא לאתקיימא (נ"א בגין דא ההוא ביתא לא איתקיימא) באתריה, באינון כותלין, באינון שורין, באינון פתחין, באינון דלתין, בגין למהוי כלא במדידו. אבל לזמנא דאתי, משחתא ההוא מה כתיב בה, (יחזקאל מא ז). ׳ורחבה ונסבה למעלה למעלה׳. בשעתא דישרי למבני ביה האי קנה המדה, סלקא לעילא לעילא, לארכא ולפותיא, למהוי אתפשטותא דביתא בכל סטרין ולא ישגחון עליה לביש, כמה דאוקמוה, דכתיב, ׳ודמשק מנוחתו׳ (זכריה ט, א). דהא בההוא זמנא דינא לא ישתכח בעלמא, בגין כך כלא אתקיים על קיומיה בקיומא שלים, כמה דאת אמר לא ׳ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו וגו'׳ (שמואל ב ז, י).
התרגום: בא וראה, הכתנת (אף על גב) של כלם נעשו בסוד הקדש, הכל הוא בסוד של שש, ובמעשה של שש, ועומד בשש. וכלם תקונים להתלבש ולהתקין בהם שש ובסוד של שש. והסל בסוד של קו המדה. וקנה המדה באותה מדידת יחזקאל, משום שהוא בית להתקים (משום זה הבית לא התקים) במקומו באותם כתלים, באותן חומות, באותם פתחים ובאותן דלתות כדי להיות הכל במדידה. אבל לעתיד לבא מה כתוב באותה המדה? ׳ורחבה ונסבה למעלה למעלה׳ (יחזקאל מא, ז) - בשעה שיתחילו לבנותה, קנה המדה הזה עולה למעלה למעלה, לארך ולרחב, שתהיה התפשטות הבית לכל הצדדים ולא יסתכלו עליה לרע, כמו שבארוה, שכתוב ׳ודמשק מנוחתו׳ (זכריה ט, א). שהרי באותו זמן לא ימצא דין בעולם, משום כך הכל מתקים על מקומו בקיום שלם, כמו שנאמר ׳לא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו וגו'׳ (שמואל ב ז).
מן המפרשים
מקדש מלך: דכתיב ובדמשק מנוחתו ופי' רש"י על פ' זה בזכריה שעתידה ירושלים שתתפשט עד דמשק דכתיב ודמשק מנוחתו. ואין מנוחתו אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד. ולזה נתכוון הזוהר במ"ש למהוי אתפשטותא דביתא בכל סטרין וכו' . דכתיב ודמשק מנוחתו…
אור החמה: ת"ח וגו' הענין שסוד קו המדה הוא סוד התפשטות הת"ת בסוד הוא"ו כנז' לעיל והוא סוד אמה ולכך כל מדותיו בסוד שש קצוות לכך אפי' כתונת שלא היה אפשר בו מדות אמה שצריך שיהיה כמדת הכהן ואע"ג דכלהו אתעבידו ברזא דקדשא כאו' ועשית בגדי קדש…
הסולם: ת"ח, כתנות דכלהו אתעבידו וכו': בוא וראה, הכתנות של כולם, של אהרן ובניו, נעשו כסוד הקדש, ואע"פ שלא נזכר בהן מדה, כי הכל היה בסוד שש, שהוא חסד הכולל ששה קצוות חג"ת נה"י, כנ"ל, ובמעשה של שש, דהיינו בששה חוטים שה"ס חג"ת נה"י דז"א,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: